אני מזדהה מאוד עם האורות של התשובה... 
הרבה פעמים אני מרגיש שבמחלה הייתי יותר מחובר לעבודת ה'.. בגלל שכל פעם אחרי נפילה אתה ממש מרגיש שאלוקים לוקח אותך בחזרה ..מרגיש את האהבה שלו וכו' 
רק להיום ואחרי התייעצות עם גרומי מקוצוע ורבנים...אני יודע שאצלי זה מחלה נטו, הראש שלי רוצה רק אורגזמות ואורות גם ריגוש רוחני של 'עליה מטורפת בעבודת ה' היא דרך נוספת לקבל את הדופאמין והריגוש של המחלה, 
יכול להיות שכל זה רק רלוונטי לגבי עשר שמעון שהוא חולה במחלה רוחנית שיש לה סימפטומים כאלה, ולגבי חברים אחרים מה שכתבתי לא יהיה נוגע בכלל. .. אבל כותב לכם רק מהזווית שלי. 
אוהבים אותך תמשיך לשתף!

לב טהור היקר שמח לראות את הדרך שלך
את המאבק שלך על השפיות.
רק מאיר משהו קטן שלדעתי חשוב לשים לב אליו. אמרת:
"כבר הרבה פעמים קרה שדחיתי את התאווה, הרגשתי מנצח, אבל זאת הייתה רק אשליה, רק הכנה לנםילה כואבת יותר שבאה אחר כך. "
זה מבט שגוי. היצר רוצה לומר לך שההצלחות הקודמות שלך הן בבחינת "זכויות נהפכות לזדונות..."
בעוד שעלינו להביט בדיוק ההפך! להקטין את הנפילה מכוח גדולת של המלחמה שקדמה לה.

עלה והצלח בהתעלותך מעלה מעלה, לאט לאט, בשמחה ובנחת.

תודה לכם עשר שמעון, המשתוקק וקיפ היקרים.
עשר שמעון, אני מסכים, היתה לי תקופה כזו שאחרי נפילה, התפללתי ובכיתי ו... זה לא עזר. הנה אני פה. אני רוצה להאמין שזה יותר מסך הכל ריגוש רוחני, אבל בכל מקר הפעם אני מרגיש שזה שונה. זה לא רר הנפילה הפעם והחזרה בתשובה, זה שילוב של עוד גורמים, שגורמים לי עכשיו להיות יותר מחובר. כך אני מרגיש.
קיפ, תודה. אין ספק שזוהי נקודה שאני צריך לשפר. להאמין מכל הלב שזה שנתתי פייט ליצר, זה מראה שניסיתי ושבעצם אני שם. מצד שני, ואת זה אני צריך למגר, אני מרגיש שאם אני נלחם ונופל, אז רציתי ובכל זאת זה קרה. אני לא שולט. אני כבר לא בשליטה.
אני יודע שזה רע ועלי להפנים שאני באמת לא בשליטה, אך זה לא אמור להפיל את רוחי. בעזה לוואי ואצליחכרגע אני בישיבה, מרגיש טוב, בלי הרבה הפרעות מצד היצר ב"ה. מצליח בעוד גזרות שעבדתי עליהן בחיי האישיים, כך שאני מרגיש מרוצה סהכ. מקווה שהעבודה ביצרים נוספים תחזק אותי גם בנושא הזה

ישר כוח גדול אחי היקר
בהצלחה רבה
תמשיך ללכת לאט לאט, בנחת, בשמחה ובעין טובה