מונלוג מתייפח של חילוני/מאמין/מכור שמנסה ליישם את צעד 1 עד 3
שלום בורא עולם
החיים האלה חזקים ממני וגדולים עליי אני לא מצליח להתמיד לא מצליח להתמקד כל הזמן נפתחת עליי אש ממקום אחר ועד שאני מגלה את מקור הירי יש ירי ממקום אחר.
כל כך הרבה משימות, שינוים בתוכניות, שינוים במצבי רוח שינוים באמונות שינוים בתובנות שינוים במאבקים שינוים ברצונות.
בתוך כל הבלאגן הזה אני צריך להחליט איפה למקד את הירי שלי חזרה ועל הדרך לנסות להנות מכל הקרב הזה שנקרא חיים.
וואלה קשה לי יש לי הכל בחיים יש לי חיים טובים בטוחים לא חסר לי כלום.
חסר לי אותך חסרה לי שליטה עצמית חסרה לי אמונה אמתית.
כי האמת שאני לא מאמין באמת אני פשוט לא רוצה לבעוט לא רוצה לבגוד בגלל שטוב לי או בגלל שאני כיביכול לא צריך אותך כמו פעם.
לא מצליח להתפלל אליך באמת לא מצליח להאמין שאתה תפתור אותי מההתמכרות.
אבל עמוק מתחת לקליפות של התאוות הלחצים המחשבות השיפוט של החברה והרבנים שהרסו לי את אמונה בך קיים גרעין אמונה נקי זך וטהור.
מאמין שאתה מחזיר אש לכל האויבים שלי פותר לי את הצרות הכי גדולות כשאני כבר שוכח איזה נס נעשה אתה כבר עובד על הנס הבא.
קיים בי גרעין של אמונה שאומר לי שבחיים לא אנטוש לגמרי.
כן, אני חילוני לא שומר שבת לא עושה כלום כמו שצריך, עושה טובה שאני מניח תפילין מנסה להרגיש שזה קשור אלי.
אתה רוצה ממני אישית את הבסיס אבל שהבסיס יהיה בסיס חזק, בסיס שאם תיפתח עליו אש הקשר אליך יהיה כל כך חזק אני אכניס אותך באותו רגע למאבק.
אבל אחרי כל זה אני כאן כמו שאבותי היו שם ושמרו על האמונה בך אז, כשהחיים היו באמת קשים ולא חיים טובים ומתוסבכים.
מתפלל שתשחרר אותנו מהעול של המחלה הארורה הזאת ושתיכנס לנו בלבבות ותזרים בנו רוח חיים.
רק שנצליח!