שבוע טוב גם לך, אחי. תודה

לא. כמו שכתבתי בהתחלה ניסיתי כל מיני אפליקציות. אם הייתה לי אפשרות הייתי מסנן. יחד עם זה, מנסיוני גם כשיש חסימה מתחילים לחפש משהו ואין לזה סוף. בשבועיים האחרונים לא ביקרתי באתרים מפוקפקים. אין לי ברירה אלא לוותר בכח הרצון על האתרים האלה כמו שעשיתי תקופות ארוכות בעבר.

לא מאמין שיש סינון שיאפשר לי לראות יו טיוב כרגיל ורק יסנן את מה שבעייתי,או שיאפשר לי לגלוש ברוטר ופייסבוק וטוויטר ויסנן רק את מה שבעייתי

לא מחפש ספונסרים, תודה

אוקיי, אז כפי שציינתי בשמחה הייתי מסנן אתרים מפוקפקים, אני לא מאמין שזה פותר הכל. אני מסכים איתך שאפשר להתנזר מיו טיוב או מכל מיני דברים. באופן אישי אותי זה מדכא.עשיתי זאת בעבר.
חזק ואמץ

לא יודע, זו שאלה תיאורטית. מה שאני כן יודע זה שבמוקדם או במאוחר צריך להתמודד עם הכאב שהנסיון מביא. כי אם לא ביו טיוב אז ברחוב או במשרד וכו....

דעתי היא שאי אפשר להכניס את כולם לאותה קופסא. 3 שנים הייתי נקי ומצבי הנפשי אז היה די מחורבן.כלומר, עובדת היותי נקי לא גרמה לי להיות יותר שמח ולראות את העולם באור טוב יותר. יש לזה הסבר שאותו אני שומר לעצמי.

ברוך הבא, רק עכשיו גיליתי אותך. כל הכבוד על השבועיים.
אינו דומה צופה לכותב.
אני אפילו לכתחילה חושב שלא כדאי להשקיע את עיקר ההחלמה בסינונים, אלא בהחלמה עצמה. כך שנכון שכל אחד שיכול לעשות סינון צריך לעשות. אבל עיקר ההחלמה היא ההחלטה לא להיכנס. לא במשהו, לא לבדוק, לא כלום. כל אחד יודע היכן הוא מתחיל.
אין לי זמן להאריך, אבל מעריך, ומצפה להצלחה שלך. 

הי אלי, תודה על התגובה. מעריך.

בעקרון אני כותב פה בעיקר כדי לפרוק, לא כדי לפתוח דיונים וכאלה. תודה לכל המגיבים.

יופי, עברו שבועיים. תודה על האפשרות לשתף ותודה על ההשראה מהחברים שכותבים

אין סיפוק גדול מזה...
בהצלחה בהמשך.. 

עוד יום בדרך. ברגעים של חולשה או של רפלקסיה אני חוזר לפוסט הזה. קל לשכוח את הזוועה שהרגשתי כשפתחתי אותו. היום יסתיים היום ה15 ואני משנן לעצמי את שכתבתי - "אל תיבלע בתוך שאול בחילה", "רצה וחיה", "זבובים באים, זבובים הולכים, ממשיך קדימה".
אני שונא שאני אוהב את מה שאני שונא. זה לא כיף גדול, אבל אין לי ברירה אלא להתיישר מול הרצון המקורי שלי, להתיישר עם מה שמסב לי פחות סבל, עם סבל שמחזק אותי ולא מחליש.

יום טוב לכולם.

תודה. יום טוב גם לך. בהצלחה.

עוד יום בדרך. אין לי ברירה אלא להמשיך הלאה. לפעמים כשאני מעדכן כאן אני תוהה אם להוסיף איזו תובנה. יש לי כל מיני תובנות ואני מחשיב כל הרחבה של ההבנה וההכרה. אלא שמנסיוני אני לא באמת מבין את הרצון הנעלם שלעתים מסייע לי. הרבה פעמים כל העסק נראה לי די תלוי על בלימה. כל הpsyche כולו גשר צר מאד, והכלל והעיקר לא להתפחד כלל…

יום טוב.

עוד יום בדרך. מרגיל את עצמי לעדכן ולהזכיר לעצמי שאין לי ברירה אלא להמשיך הלאה. עוד כמה שעות יסתיים היום ה17 בע"ה. 

יום טוב.