48 יום ברוך ה!
מקווה לא להיכנס למוד של חוסר זהירות, קניתי מכשיר טלפון חדש לפני כשבוע ועוד לא התקנתי בו סינון, היום אשתדל בכל הכח להגיע לזה(הסיסמא של הרימון אצל אשתי וצריך לשכנע אותה שתקדיש לזה זמן והיא לא מבינה את החשיבות של זה, לא מכירה את הצד האפל שלי..)

אסירות תודה על 54 ימי נקיות..
מנסה לא לעשות שינויים דרמטיים בחיי, קיבלתי הצעת עבודה מפתה ממקום עבודה שעבדתי בו בעבר, יודע שזה יהיה כנראה יותר מידי לחץ עבורי יחד עם עוד עסק עצמאי ולימודים. מה שאצלי גורם לנסיונות לבריחה אל התאווה..מה גם שזה יכלול עבודה עם הרבה נשים..
מנסה להרפות ולשחרר בידיעה שמה שהכי חשוב לי כרגע זה הנקיות.

עדיין בלחץ האם לקבל את ההצעות עבודה ולהפר את הלוז המסודר שיש לי כרגע. מקבל מהם שכנועים והטבות בתנאים..
למרות שאתמול ובכלל בתקופה האחרונה לא הרהרתי ולא הסתכלתי בתאווה, לקראת בוקר רגע לפני הצלצול של השעון מעורר מצאתי את עצמי בחלום ארוטי עם אשתי אמנם הסיטואציה חיובית אבל אם השעון מעורר כנראה הייתי מתעורר עם קרי. מנסה להבין אם זה משהו שלילי או חיובי..

אוהבים אותך תודה על השיתוף,  

 לגבי השאלה אם זה חיובי או שלילי ? 
אולי אפשר להוסיף עוד אופציה שלישית 

טבעי . 

כשאני הולך לשירותים זה לאו דווקא חייב להיו חיובי או ששלילי זה יכול להיות גם דבר טבעי, זה הטבע שבורא העולם ברא,
ובדרך טבעית לפעמים אדם חולם חלום אירוטי. 

בס"ד

מזדהה מאוד עם החלום. גם לי היה חלום הלילה לקראת הבוקר, אמנם לא היה קרי אבל התוכן והתחושה שהוא הישרה עלי עירער אותי מאוד. בסופו של דבר פשוט מסרתי את חוסר האונים שלי מול זה. הרי באמת אין לי מה לעשות עם זה. לא נורא, עוד חוסר אונים לרשימה... 

בשבילי בתחילת הדרך קרי לילה היה סימן של החלמה. הסבירו לי שסוף סוף התאווה מחפשת אפיקים אחרים.. 
בהמשך הדרך זו נורת אזהרה בשבילי להגביר פעולות באותו יום

ואוו חולם כמו יוסף, איזה כיך לקרוא את הדברים שלך, כל כך מתחבר אליהם, כל כך מתחבר לעומסים של החיים לסידור הבית, והעבודה מהבית המלוכלך.
לפעמים אתה רק רוצה לסדר אותו במקום לעשות את מה שצריך, מחפש כל דרך לברוח מהמציאות של החיים, אז זה יכול להיות תאווה או סדרה או אפילו משהו חיובי כמו סידור הבית, רק שהפעם הוא מגיע בלבוש של בריחה.
אני כל כך מזדהה עם הדברים עד שאני מרגיש שכאילו אתה כותב אותי...
לגבי החלום, גם לי היה לפני כמה ימים חלום כזה שנמשך גם אחרי השעון מעורר כמה שניות, ופתאום קלטתי שאני משלי את החלום לבד...אני מדמיין בראש גם שכבר התעוררתי.
ושם הצלחתי בחסד ה' לעצור את זה ולקום מהמיטה ולהגיד אני לא ממשיך את זה...
וזה הניצחון הגדול שלי, וכמובן זה הניצחון הגדול שלך.
אתה מחלים ואתה עסוק כל היום בלמדר את התאווה למנוע ממנה גישה. אתה כותב עליה וחושב איך להתמודד איתה, אתה גם קורא על תאווה של אנשים אחרים וכו'.
בקיצור היום שלך מלא ב"תאווה". לכן מובן מאליו שהתאווה שכל היום חשבת עליה ולא נתת לה להשפיע עליך תמצא את מקומה בחלומות.
מה לעשות? להמשיך לעבוד ולא לוותר. להמשיך לשתף גם בדברים שנראים לא חשובים.
והכי חשוב להבין שככל שעובר הזמן, ואתה עדיין לא נקי כמה שנים, הקושי מתגבר לפעמים, ובפיקים האלה שיש לי פתאום איזה תחושה של איבוד שליטה ואתה חייב לטעום רק קצת. תדע לעצור ולהיכנס ולכתוב ולקרוא, כי אחר כך הקושי לעצור את הנפילה או לקום ממנה קשים מאוד...
בהצלחה חבר
המתגבר

תודה רבה על התגובות נותן כל הרבה כח!
משתף שבשבוע האחרון לאחר משא ומתן עם חברה בקשר לתנאי השכר כמו גם עמידה מול שותף, מתחדדת אצלי הבנה שהבריחה לתאווה מגיל מאוד צעיר השאירה את ההתמודדות שלי מול אנשים במצב מאוד חלש, היכולת לסרב, להציב תנאים משלי גם כשהסביבה לא מקבלת את זה זה משהו שקשה לי מאוד לעשותו כי עד עכשיו לא התמודדתי אלא ברחתי לתאווה. מתחבר לי לדברי ר נחמן בשיחות הרן שכאשר מתקרבים לקדושה הטוב והרע נפרדים באדם והרע שבו יותר ניכר כדי שיוכל לתקנו..

תודה לך על החידוש הזה, לא הכרתי...
באמת גם אני מוצא אצלי המון פעמים חוסר רצון להביע עמדה או לעשות משהו בניגוד לסביבה מחשש לעימות וכדו'. כנל מול אשתי אני הרבה פעמים נמנע מלעשות דברים או זורם איתה על מה שהיא אוהבת רק מהחשש להתעמת איתה.
השבוע היא הציעה לשתות קפה ולא רציתי ואז היא אמרה טוב אז אני לא אשתה, כי היא לא רצתה לשתות לבד. ואני באוטומט אמרתי טוב נו אני אכין גם לי.
ופתאום היא אמרה לי בתקיפות, לא אתה לא תכין קפה רק כי אני רוצה, אם אתה רוצה תכין לך ואם לא אז תדע להגיד לא. וזה פעם ראשונה בכל הנישואים שלנו שהיא שמה לב שאני מתקפל ושאני צריך ללמוד לעמוד על מה שעושה לי טוב, כי אחרת זה מתנקם גם בה במצבים שונים של תסכול ודברים אחרים.
אז תודה על זה.
ושבת שלום

60 יום בחסדי ה. כל יום רק להיום.
עדיין לומד על כניעה ועל ההבדל ממלחמה בספר המצוין "ספר הכניעה" שקיבלתי מהספונסר שלי. מבין שזה עבודה יומיומית.

מתחיל יום מאתגר לבד בבית אני ומטלה שאני צריך להגיש בלימודים. הכל זמין לנפילה..אמטלה מאתגרת ומשכנעת אותי לברוח למשהו אחר, הכל זמין בבית לבריחה לעבר התאווה.
תן לי את הכח להיכנע ולא להילחם. רק עוד יום אחד!

סוד הכניעה כתב כאן פעם מאמר חשוב מאוד, ותמציתו: אני חסר אונים מול התאווה, אבל לא חסר אונים מול פעולות ההחלמה. אני תמיד יכול להכריח את עצמי לעשות אותן גם אם ממש ממש לא בא לי.

תודה טהרני!! זה מה שאכן אני מיישם בימים האחרונים לעשות פעולות כמו קריאה בספרות, תפילה וכתיבה.
עדיין לא מרגיש שהגעתי ללב הדברים. אולי נקיות ללא מפוקחות או משהו בסגנון..
מרגיש שגרה יבשה ומעייפת. בלי התלהבות והתחדשות. כנראה שהעליות וירידות של התאווה הביאו אותי למצב של פעילות תמידית בצורה קיצונית, ליפול בתאווה או להתחזק בתפילה ותורה בצורה קיצונית. ועכשיו כשכל הרעש הזה נעלם נותר לי שקט..

אסירות תודה על 71 יום.
כמו גם על תרגול של כניעה מול אתגרים, לדעת שאני לא יכול להתמודד לבד מול לחץ גדול בעבודה ובלימודים, לבקש מאלוקים עזרה, להיכנע.

אסירות תודה על 74 יום..
יום קצת קשה מתיר לעצמי לראות סרטונים גבוליים. מזכיר לעצמי שאני מכור ולא משנה כמה ימים אני נקי מספיק "לגימה אחת" כדי לשאוב אותי לבור תחתיות..