תודה על השמחה וההתעניינות משתוקק!
מבחינת התאווה עובד על המשמר,
גיליתי גם שחוסר פעילות גופנית ותזונה לא בריאה גם מקשים על ההתמודדות..
בעזרת ה כל יום רק להיום..

כרגיל כיף לקרוא את הדברים שלך, ואני מזדהה איתם מאוד.
אלו הן חוויות של מחלים, ושל מישהו שחולם כל הזמן להיות יותר טוב,
תמשיך ככה ותמשיך לעדכן.
מצטער שנעלמתי לתקופה, מקווה להתמיד יותר.
בהצלחה חבר, 
המתגבר

תודה המתגבר 100! התגובות האלה נותנות כח והרגשה שיש שותפים למסע.
לפני כמה ימים עליתי על מד המשקל ולאחר כמה חודשים שלא מדדתי את עצמי הופתעתי לגלות שעליתי 20 קילו(לא לגמרי הופתעתי הרגשתי את השומן מצתבר בחודשים האחרונים ואת הבגדים לוחצים..) הגעתי למשקל שיא בחיי. לא יודע אם זה קשור לנקיות זה די מקביל בזמן אבל ההחלטה בסוף שבוע להיכנס לאורח חיים בריא יותר מבחינה תזונתית וכושר והפעולות בעקבותיה נותנים לי חיוניות ומורידים לחץ. כרגע מרגיש שזה משלים את הנקיות ומקווה להשתלם בשתיהם רק להיום.
תודה ה' על הדרך ועל הכלים!

מאוד מזדהה עם הקטע הזה של האוכל. גם הספונסר הרציני הראשון שלי עלה 20 קילו בחודשים הראשונים להחלמה. גם אני עליתי הרבה.

איך אומרים בתוכנית? FIRST THINGS FIRST. קודם כל צריך לטפל בדברים החשובים ביותר ואחר כך בשאר הדברים. גם נושא האוכל יגיע.

אני טיפלתי בעניין האוכל כמב ה פעמים במהלך ההחלמה, וגם עכשיו אני מנסה לחזור לדרך בעניין הזה. אה שחשוב לזכור זה שכוחות הנפש שלנו מוגבלים, וכדי שהבניין יהיה אמיתי, אנחנו צריכים לבנות את עצמנו בהדרגה, שלב אחרי שלב.

אני לא אומר שלא תטפל בעניין הזה, רק מציע שתשים לב למה שזה דורש ממך ושזה לא יבוא על חשבון המטרה העיקרית שלשמה התכנסנו כאן.

הרבה מכורים למין מכורים גם לאוכל, והרבה מהם עושים עבודה בעניין הזה בהמשך דרכם בהחלמה. למשל הספונסר שלי שנקי מתאווה 12 שנה, נמנע מסוכר לבן וקמח לבן, ואני מכיר עוד לא מעט חברים שעושים דרך בעניין הזה.

שנזכה להיות נקיים "בכל תחומי חיינו" ולבנות זאת בצורה נכונה, והדרגתית במידת הצורך. 

תודה רבה טהרני גם על הדברים כאן וגם על ההשוואה שלך ביומן שלך בין אוכל למין, חידד אצלי מאוד את ההבנה.
בימים האחרונים אני מרגיש רגיל בלי שום ייעוד מיוחד ומטרה. בשונה מהעבר שהיה גדוש במלחמות ותנודות לשתי הצדדים אם זה בצד השלילי, תאוות גדולות וחשיבה איך אפשר לממש אותם, רצון לעשות שינויים גדולים כמו גרושים, חזרה בשאלה, הרבה כסף וכדומה כדי לממש את אותם פנטזיות חס ושלום ומאידך גיסא בצד החיובי תפילות מעומק הלב ובקשה לאלוקים שרק ישחרר אותי מהתאווה השורפת הזאת ושרק איתו כל יכול אפשר להיפטר מהדבר הנורא הזה, שקיעה בלימוד תורה, מוסר וחסידות על מנת לקבל הגנה ומשמעות אמיתית בחיים ולא להיגרר לאותם תאוות מאוסות. כיום כשהמאבק ביצר קצת ירד וכביכול אין עוצמה חזקה כל כך מרגיש תחושה כלשהי של ריקנות, התפילה והלימוד חלשים וגם התאוות. מרגיש שצריך לחפש איזה ייעוד/משמעות גדולה אם כי לא בטוח שזה דבר נכון בשבילי  ואולי זה מה שגרר אותי מלכתחילה לכל התאווה..

מה נשמע? איך הולך לך עם התזונה המיוחדת?
אני עשיתי את זה במקביל להחלמה וזה היה קשוח, כי הרגשתי שאני יכול ליפול ותחושת האכזבה לא משנה לה אם זה אוכל או מין, אתה פשוט מבואס על עצמך שלא הצלחת, ועליי זה הקשה.
מצד שני כאשר מצליחים זה נותן תחושה עליונה ועצומה של סיפוק.
אתה מרגיש שאתה שולט בחיים שלך ולא נשלט..
בהצלחה חבר, תעדכן אותנו..
המתגבר..

מזדהה מאוד, בפרט עם הדברים האחרונים שכתבת. יש משהו לא בריא ברצון הזה להיות כל הזמן על הקצה. פעם חיפשתי את זה כל הזמן, והיום אני מבין ןמרגיש את הברכה שבשגרה הלכאורה אפורה. יש כמובן מקום לחתירה קדימה, לחלום וחזון, אבל יש כנראה דרך יותר בריאה ומאוזנת לעשות את זה. דרך של עקביות ושיקול דעת ולא דרך של פיתוי נמהר. מדגיש שבשורות האלה דיברתי על עצמי. לכל אחד יכולה להיות חוויה אחרת בעניין הזה.

תודה רבה!
די מתקשה לעמוד בזה, די הרגלתי את עצמי לברוח לאוכל במקום לתאווה וכנראה זה לא משתחרר כל כך מהר. אני מוצא את עצמי מפר את הכללים של הדיאטה בתרוצים כאלה ואחרים. מניח שצריך יותר בשלות של הליכה עם אלוקים ויישוב הדעת כדי שלא אצטרך לברוח בכלל. בינתיים מחפש בריחות יותר בריאות כמו קריאה, נגינה, ספורט וכדומה. ומקווה להגיע למקום של חיבור יותר טוב עם אלוקים ועם עצמי שאוכל להתמודד ולא לברוח.

השאלה היא האם יש לנו יכולת לחיות בשגרה והאם אנחנו המכורים לא בעלי אופי כזה של רצונות גדולים?
ואולי התשובה היא באמת חיבור לאלוקים מאוד חזק שיביא ליישוב הדעת כמו שמתואר בספרות. 

מרגיש יותר פנטזיות וחלומות.. תקופת נידה..מרגיש שצריך לעשות פעולות אבל לא סגור מה בדיוק לעשות. אז פשוט הכרחתי את עצמי להיכנס כאן ליומן ולכתוב, גם אם אין לי בדיוק מה..

אסירות תודה, על ימים נקיים ועל תובנות בקשר לקשר עם אלוקים ומטרת החיים והיציאה ממרוץ העכברים של מעגל העבודה והשאיפות החומריות.
לשים את רצון האלוקים במרכז ובכללותו תלמוד תורה וחיבור עם האשה והילדים.

מתחבר גם לעניין הזה של מרוץ העכברים במעגל העבודה , המרדף אחרי עוד כסף  וכו' וכו'

ימים קשים, מחפש להסתכל ברחוב ובמחשב..
תקופה של אי יציבות מבחינת תעסוקה וכיוון עתידי. התלבטות חזקה לגבי שותפות שמצד אחד יש בה פוטנציאל כספי גדול ומאידך תחושת מחויבות לחץ וחוסר חיבור אישי.
מקווה לתובנה מאלוקים אוהב..

אנחנו איתך!

תודה רבה על הפידבקים!
מסכים לגמרי עם הדברים ועם כך שצריך לעשות יותר פעולות ויותר שיתופים.
מוצא את עצמי מנקה ומסדר את הבית לפסח לבד, מתמלא בטינה על אשתי ועל הנסיבות שהביאו לכך. בורח לצפייה בסדרות גבוליות..וברחוב מחפש מראות..מקווה להתחבר יותר לאלוקים. להוריד את הטינה והלחצים ולהאמין שהכל מאת אלוקים.