136 יום מהפעם האחרונה בה ראיתי פורנו, אך הוא עדיין כאן.
הזכרונות חיים ופועמים, אני זוכר סרטונים מפורשים ולעיתים ממש משתוקק להסתכל שוב.
עבר יחסית הרבה זמן, אך המוח זוכר את העונג, את הבריחה, את החוויה מערפלת החושים.
אחחח.. כמה סבל עברתי עם הפורנו!!!! אבל אני לפעמים כל כך מתגעגע...
זוכר את הסרטונים השונים, את פתיחת ה20 כרטיסיות של סרטונים ולעבור ביניהם, מכל הסוגים וכל מיני קטגוריות... ה' ירחם עלי. כמה דמיון, כמה עיוות, כמה כיף כביכול היה שם!
שעות על גבי שעות על גבי שעות ועוד ועוד של צפייה.
וויתרתי לפעמים על חוויות אנושיות עם אנשים שאני אוהב כי כבר הייתי שבור טבוע בתוך הדיכאון של אחרי עוד צפייה.
כל מה שכתבתי כל כך משכנע למה זה לא טוב, אבל העונג של אותו הרגע לפעמים מנצח הכל.
בחסדי ה' עלי אין לי כל כך איך ליפול באופן מזדמן ברגע שארצה, כך שכבר זו מתנה טובה.
אני יודע שאם אצפה זה יהיה כל כך שובר, כנראה שאפילו באותו הרגע כבר לא אהנה מזה אחרי נקיון ארוך כזה.
תוקפים אותי המחשבות "מעניין איזה סרטונים חדשים עלו מאז הפעם האחרונה שראיתי" "אני רוצה לחזוק לסרטונים שכל כך אהבתי..."
והנה, עבר עוד יום, וגם היום לא צפיתי!
איזה כיף!
אין מה להשוואת את ההצלחה שלי בחיים מתוך זרימה נקייה לבין צינור מלוכלך עם ג'ורה שעובר בתודעה שלי...
אנא ה', קבל את תפילתי ואהיה איתי רק עוד יום, כל יום.
הדבר הכי טוב בשבילי זה לא ליפול! אך בעתות מצוקה אני מחפש לברוח, אני רוצה את ה"חום" של הפורנו.
החיים יפים וכל כך טובים בלי, אנא ה' תן לי רק להבין ולקבל שהמציאות שלי בלי הפורנו היא פי מיליארד טובה ממתי שאני כן צופה, אך כוחות מנוגדים בראת בתוכנו, אני מבין שיש צד שרוצה ברע, תן לי לקבל ולאהוב אותו, אך עדיין לא להקשיב לו.
תודה תודה תודה תודה
אוהב אתכם
