מִבַּלְעֲדֵי מַחֲשֶׁבֶת הַתְּשׁוּבָה, מְנוּחָתָהּ וּבִטְחוֹנָהּ, לֹא יוּכַל הָאָדָם לִמְצֹא מָנוֹחַ, וְהַחַיִּים הָרוּחָנִים לֹא יוּכְלוּ לְהִתְפַּתֵּחַ בָּעוֹלָם. הַחוּשׁ הַמּוּסָרִי תּוֹבֵעַ מֵהָאָדָם אֶת הַצֶּדֶק וְהַטּוֹב, אֶת הַשְּׁלֵמוּת, וְהַשְּׁלֵמוּת הַמּוּסָרִית כַּמָּה רְחוֹקָה הִיא מֵהָאָדָם לְהַגְשִׁימָהּ בְּפֹעַל, וְכַמָּה כֹּחוֹ חַלָּשׁ לְכַוֵּן מַעֲשָׂיו אֶל הַטֹּהַר שֶׁל אִידֵאַל הַצֶּדֶק הַגָּמוּר, וְאֵיךְ יִשְׁאַף אֶל מַה שֶּׁאֵינֶנּוּ בִּיכָלְתּוֹ כְּלָל?!
לָזֹאת, הַתְּשׁוּבָה הִיא טִבְעִית לָאָדָם, וְהִיא מַשְׁלִימַתּוּ. אִם הָאָדָם עָלוּל תָּמִיד לְמִכְשׁוֹל, לִהְיוֹת פּוֹגֵם בַּצֶּדֶק וּבַמּוּסָר, אֵין זֶה פּוֹגֵם אֶת שְׁלֵמוּתוֹ, מֵאַחַר שֶׁ
עִקַּר יְסוֹד הַשְּׁלֵמוּת שֶׁלּוֹ הִיא הָעֲרִיגָה וְהַחֵפֶץ הַקָּבוּעַ אֶל הַשְּׁלֵמוּת. וְהַחֵפֶץ הַזֶּה הוּא הוּא יְסוֹד הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהִיא מְנַצַּחַת תָּמִיד עַל דַּרְכּוֹ בַּחַיִּים וּמַשְׁלִימַתּוּ בֶּאֱמֶת.
סיפור ששמעתי מפיה הגר"ש אבינר שליט"אלילד אחד היו מרביצים בבית-ספר. אז אמא שלו שלחה אותו לחוג קראטה. במשך 30 יום המאמן שלו אימן אותו. 3 אימונים ביום. מאמץ כביר. והילד הלך והשתפר. הלך ןהתחזק. אחרי 30 יום האמא אמרה שהיא רוצה לראות אם הוא התקדם. אז המאמן עשה לה מופע. הוא נלחם מול הילד. סבב ראשון- המאמן פירק את הילד מכות. הילד קם. סבב שני- המאמן פירק את הילד מכות. הילד קם. סבב שלישי- המאמן פירק את הילד מכות. הילד קם. סבב רביעי- המאמן פירק את הילד מכות. הילד קם. סבב חמישי- המאמן פירק את הילד מכות. הילד קם. כך במשך 50 סבבים. עד שהאמא אמרה למאמן שיפסיק כבר. "הוא לא למד כלום" היא אמרה "תראה איך הוא הפסיד. הוא לא התקדם". אמר לה המאמן "אני לומד כבר 40 שנה קראטה. נראה לך שב30 יום אימון הוא ינצח אותי?" "אלא" אמר המאמן "הוא המשיך לקום". "לא משנה כמה פעמים הוא נפל, הוא המשיך לקום. זה מה שלימדתי אותו, לקום".