מאז שהגעתי לתשעים ימים נקיים אני רוצה לכתוב ערך, ויש איזו יוהרה בזב, ויומרנות, כי מי אני בכלל ביחס לצדיקים שכאן. והרי גם אני נפלתי כל כך הרבה. אבל הכתיבה כאן היא אנונימית, והסיבה שאני כותב היא רק בשביל לשתף את מה שאני עברתי בחמש שנים האחרונות, ואיך הצלחתי להגיע למקום הזה היום (ואני מדגיש לעצמי שהיום. רק נכון להיום. מחר יש התמודדות חדשה ופיתוי חדש וזה בסדר. ואני חזק מזה.).

הפעם הראשונה שראיתי פורנו הייתה בגיל חמש עשרה.  זה היה בבית, בחדר שלי, עוד לא ניתנה לנו חסימה באינטרנט, הגעתי לזה סוג של בטעות, והמשכתי. וירדתי נמוך. עוד ועוד ועוד. ואחרי בערך חצי שנה של נפילות בערך פעם ביום, אבא שלי גילה,ושם חסימה באינטרנט.

וזה גרם לי להפסיק. בערך לשנה. ואז גיליתי איך לפרוץ אותה. אוף, זה היה כל כך פשוט וזה היה כל כך פתטי. וחזרתי ליפול, ועכשיו באובססיוביות של לפעמים גם שלוש פעמים ביום. אחרי תקופה באינטרנט גם הגעתי למקום שיש בו וידאו צ'אט מיני עם מישהי, והתחלנו לדבר שם הרבה, בלי פנים, בסיטואציה מאוד אלימה כשהיא גדולה ממני בהמון. וזה היה אולי התחתית של התחתית. אף אחד לא ידע חוץ ממני, זה היה דבר מאוד מרכזי שעשיתי ישר שחזרתי הביתה מהישיבה התיכונית. 

אחרי תקופה כזאת הגיעה הפעם הראשונה שהוצאתי זרע לבטלה. 

זה היה בטעות. סקרן אותי מה זה הדבר הזה, ולא יצא לי זרע עד אז. ואז באחת השיחות היא אמרה לי לאונן ופתאום זה נשפך.

אחרי תקופה כזאת הקשר נגמר. וחזרתי לפורנו, מנסה לקום, נופל, מנסה לקום, נופל. בין לבין גם חי חיים מלאים יחסית. שעשו לי טוב. אבל הנפילות היו כואבות.

אגב, אפשר לומר שכל התקופה בסוף, חייתי. היו לי חברים ועברתי תהליך מופלא של התבגרות וחיפוש בעבודת ה'. אבל עדיין נפלתי. חייתי ביום ובחדר, לבד, נפלתי. והרגשתי גרוע עם עצמי.

זהו, אפשר להאריך עוד על התקופה מאז, סיימתי תיכון, התחלתי שיעור א'. זהבא והלך ובא והלך. הצלחתי להפסיק לבערך 40 יום ואז נפלתי שוב. חייתי לא רע ועבדתי את ה' בין לבין. התגייסתי. נהייתי לוחם שתופס קווים. התחתנתי. הרבה השתנה.

אז בקיצור, מה עזר לי לשבור את המעגל?

אני חושב ששני דברים מאוד משמעותיים-
למדתי להשבע. עד שיעור ב' מאוד פחדתי מזה. והייתי יכול לחסוך לעצמי הרבה נפילות. לא להשבע לא ליפול. זה סתם מטופש ולא עוזר (ואין לה גם נפקמ הלכתית). אלא להשבע לעשות משהו לפני הנפילה. נגיד ללכת למקום כלשהו. 

כאילו אמרתי לעצמי. סבבה, תיפול, אין לי איך למנוע ממך, אבל לפחות תלך רבע שעה במיוחד לפני. זה שם הכל בפרופוציה אחרת. ושינה לי את הכל. 

התחתנתי. היה לי בשביל מה להלחם. מישהי שאני כל כך אוהב ורק רוצה שיהיה לה טוב. ופתאום לנפילה יש אפקט על בן אדם לחברו, ועוד על מי. 

זהו. 

אני כבר יותר מארבעה חודשים נקי. אל התשעים הגעתי לפני יותר מחודש, באימון בגולן. החיים עוד ארוכים. בסוף אני כותב כאן איזושהי אנקדוטה מהמסע הגדול בדרך.

אני אוהב אתכם מאוד, את מי שיצר את האתר הזה, שאפשר לומר שהצליח להציל אותי, שהיה מקום בשבילי ברגעים הכי נמוכים שאף אחד מלבדי, לא ידע עליהם בכלל. 

ויש תקווה בעולם, חברים, יש אמונה ויש תשובה ויש ה'. יש אלוקים בסוף. ויש תיקון.

אני שמח לראות שאני לא היחיד שגילה את היתרונות של שבועות ונדרים. 

ואני עוד יותר שמח לראות שאתה משתמש בכלי הזה בחכמה.

הדבר היחיד שלא הבנתי בסיפור שלך הוא איך זה אפשרי לצפות בפורנו חצי שנה ולא להבין איך לאונן.

יש לי גם שאלה לגבי חיי הנישואים, פעם אחד הנדרים החביבים עליי היה הנדר ללבוש מכנסיים גסות בשינה, כמו מכנסי ג'ינס. וזה עזר מאוד בלהיות נקי בעודך במיטה כי מכנסיים לשינה הפכו את הגירוי המיני לקל מאוד. איך אתה חושב שאשתך הייתה מקבלת את זה אם היית יושן ככה ?

כשאני עם אשתי במיטה אין לי את הצורך המיני הזה. ואם יש לי אז אנחנו פשוט מקיימים יחסים

יש לי בגללך נוסטלגיות על הימים בהם עשיתי נדרים.

אני זוכר שנדרתי נדר ללבוש ג'ינס במיטה, זה עזר מאוד.
אני גם זוכר איך שנדרתי ללכת 15 דקות בחוץ ואז לעשות איזה 50 שכיבות סמיכה ורק אז לראות פוי' (פורנו).
אני זוכר גם נדרים על הדברים הקטנים, כמו נדר להשאיר את הדלת של החדר שלי פתוח, זה היה נדר חכם כי הוא מנע ממני להיכנס למצב נפשי בו חשבתי על פוי'. 

אישית היום אני מעדיף סינונים על פני נדרים, הלחץ הנפשי שנלווה לנדרים הוא גדול מדי בשבילי והחלטתי באיזה שלב שאני רוצה פתרון פשוט יותר כמו סינון.