ברוכים הבאים, אורח

המסע האישי שלי
(0 צופה) 

נושא: המסע האישי שלי 3848 צפיות

תגובה: המסע האישי שלי לפני 9 חודשים, 1 שבוע #147450

קודם כל אני חדש בפורום ובאתר אך מצוי בבעיה כבר שנים. אני לא כל כך זוכר את עצמי בלי לצערי. 
וכל פעם עלייה והתרסקות על הקרשים. כרגע אני בצבא ואפילו פה מדי פעם "מצליח" ליפול. 
רציתי להגיד שקראתי בהשתאות ובהערכה את הדברים הנ"ל. באמת מרשימה אותי ההכרה שיש אנשים כמוך שלא מוותרים פעם אחר פעם. לאחרונה עלתה לי מחשבת ייאוש. שאולי די. שהסטטיסטיקה לא משקרת. שאם נפלתי כל כך הרבה, יש מקום לייאוש. 
פתאום הבנתי שהסטטיסטיקה לא משקרת גם בצד השני. שכל כך הרבה פעמים התגברתי. שאני גיבור ובסוף, נגד כל התעשייה העולמית הזו - עוד אנצח. 
בהצלחה. ותודה על החיזוק. 

תגובה: המסע האישי שלי לפני 9 חודשים, 1 שבוע #147451

בנוסף, גם אני מצאתי כמה פרצות בפילטר (משתמש בנטספארק),לצערי. ואיך שמצאתי כמובן בדקתי אותן... 
מצאתי גם פתרונות. אך זה עדיין בשליטתי. הבנתי שאם אני מוריד את הפילטר ו"חוסך כסף" אני רק פוגע בעצמי. כי הוא חוסך המון תקלות. מזכיר את הגמ' שדורשת את הפס' 'ועוצם עיניו מראות ברע' - שלשים פילטר שאפשר לעקוף אותו זה לעצום עיניים (שטכנית כל רגע ניתן לפתוח אותן) ובכל זאת, במציאות שלנו כאנוסים, נחשבים צדיקים בכך. 

תגובה: המסע האישי שלי לפני 9 חודשים #147541

  • din123
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 162

אם זה לא יד ה' אז מה זה יד ה' 

אני מחפש את עצמי איך לצאת מהבוץ ולהמשיך שוב במרץ את המסע שהתחלתי.

לפני כמה דקות הייתי קרוב למסלול התרסקות נוסף... 

וחשבתי ה' אם אתה רוצה לעזור לי אז תעזור - זה גדול ממני אני לא מסוגל להתמודד...

המשכתי במה שעשיתי ואני מזהה את הדפוס שמקדים לנפילה... (כל מיני פעולות תכניות) 

ואז ממש על הקצה. 
אני  מקבל הודעת וואצאפ בנושא שחשוב לי...
דקה אחרי עוד טלפון בנושא אחר שגם כן חשוב לי...

קצת רגיעה מפה לשם 

מתכנן להמשיך את היום בצורה נפלאה 
תודה ה'

תגובה: המסע האישי שלי לפני 9 חודשים #147562

איתן111111111 היקר!
ע"פ הסטטיסטיקה אנשים שמתמידים ומתמקדים בדברים החיוביים - מצליחים.
לא משנה באיזה גיל, איפה הם נולדו ומה הם עברו...

תגובה: המסע האישי שלי לפני 9 חודשים #147566

  • aviyodea
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 292

דין היקר,
אין מישהו שיודע מתי מגיע הרגע שבו הוא עלה על הגל ונשאר יציב.. אבל מומלץ לנסות שוב ושוב כי בכל קגע יכול להיות הרגע שיוביל לתהליך היציאה..
ככה עבר עלי לפני כשלוש שנים..

תגובה: המסע האישי שלי לפני 9 חודשים #147579

  • din123
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 162

מהפה שלך לה'

תגובה: המסע האישי שלי לפני 9 חודשים #147654

  • din123
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 162

עוד הפעם מרגיש קרוב לנפילה.
אני רוצה לנסות משהו אולי רק לפעם רק לעכשיו. 
אני מוותר. 
מוותר על המלחמה למען עצמי, למען החופשיות שלי. 
אני מוכן ליפול. 
אני לוקח כמה נשימות עמוקות.
אני מוכן ליפול.
עכשיו בלי הלחץ של אולי אני אפול - כי הרי החלטתי שאני מוכן ליפול אני שואל את עצמי שאלה: 
האם אני רוצה ליפול?
לא בטוח. אני ממש לא רוצה ליפול. בכלל גם לא לרגע - זה לא נותן לי כלום. 
אני שוב חוזר להתחלה. (כי שוב הנקיפות מצפון עולות)
אני בסדר עם עצמי - אני מקבל את עצמי אם אפול. 
אני אפי' אזרום עם הנפילה. 
אבל האם אני רוצה בזה...
הידיים שלי רועדות (מי שמכור יבין על מה אני מדבר...)
יש לי מין תחושה של קדם בחילה (זה האנדרנלין שזורם לי בעורקים) 
אבל זה עדיין לא מה שאני רוצה...
באמת אני רוצה משהו יותר פשוט. להרגיש טוב עם עצמי, להרגיש אהוב, להרגיש נכון עם עצמי.
לקבל תחושה של ביטחון, תכלית, אמונה, סיפוק... - ועוד כל מיני רגשות שהמציאות כרגע מרחיקה אותם ממני 
והמציאות הזאת היא משהו שקשה לי להתמודד איתו 
ובפרט שיש לי דרך מפלט קלה ופשוטה שתספק אותי לכמה שעות 

יש לי עוד הרבה מה לומר אבל אין לי באמת מה להוסיף - זה הכל 
זה ההתחלה, זה אמצע, וזה הסוף.

אֵלִי, תֵּן בִּי אֶת הַשַּׁלְוָה – לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵין בִּיכָלְתִּי לְשַׁנּוֹתָם,

אֶת הָאֹמֶץ – לְשַׁנּוֹת אֵת אֲשֶׁר בִּיכָלְתִּי,

וְאֵת הַתְּבוּנָה – לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם.

או בלשון אבן גיברול

"ואמרו ראש השכל, ההכרה בין ההוה והנמנע, והנחמה במה שאינו ביכולת".
(תודה לוויקפדיה)

לא יודע אבל אולי נקי להיום.

תגובה: המסע האישי שלי לפני 9 חודשים #147656

  • שמואל גלבוע
  • רצף ניקיון נוכחי: 50 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 115

כמה אני מבין אותך 

כולי תפילה 

תגובה: המסע האישי שלי לפני 9 חודשים #147664

  • din123
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 162

ניסיתי ולא הצלחתי. 

לא מתבייש - לא כאן. 

אולי כן מתבייש קצת מעצמי - אבל הבנתי שאחד הדברים החשובים ב12 צעדים הוא להפסיק להתבייש מעצמנו וללמוד לקבל את זה שהתאווה יותר גדולה ממני 
(לצערי אני לא יכול להשתמש בקבוצות חיות - מסיבות פרקטיות) 

אבל לפחות פה בפורום אני חייב את זה לעצמי - דיי לבושה 

תקבל את החיסרון הזה - לא כמי שאתה... 
אבל כן כמשהו שכרגע הוא אופף אותך 

תבין שאתה לא ר' חיים או לא משנה מי שעובר לך בראש...
אני מכור - ואני מנסה לקבל את החיסרון שלי בענווה.
הצעד הראשון שלי בדרך הזאת 
זה לבוא לכאן ולכתוב ולומר נפלתי... אולי לחלק מכם ימאס לראות מישהו שנופל שוב ושוב ושוב... (אני מצטער בשבילכם) 
אבל אני אשוב ואכתוב אשוב ואנסה להתרומם לעלות. 

תגובה: המסע האישי שלי לפני 9 חודשים #147665

  • din123
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 162

ולמרות הנפילה אני שמח. 
אני אפי' לא בטוח אם סיימתי את הנפילה...
הנפילות שלי הם בסדרה אחת אחרי השניה ביום אחד (לפעמים 3/4 פעמים אחרי תקופת נקיון)

אבל אני הייתי בטוח כבר לפני שלושה ימים שאני אפול 
עוברת עלי תקופה לא קלה... עומס ריגשי מאוד גבוה ואני אפי' לא רואה את הסוף 
כל הטריגרים הרגשיים שאני רק יכול לדמיין מגיעים לי אחד אחרי השני בלי מנוחה

יום חמישי בצהריים התחיל הקושי... 
הייתי בטוח שזה עניין של דקות שאני אפול...
הקפתי את עצמי בכוח באנשים, יצאתי לפעילות גופנית, הסחתי דעת 
ועדיין לא חשבתי שאני אשרוד את היום 
אבל אמרתי לעצמי זה הזדמנות בשבילי לבנות מסת שריר לפעם הבאה.
בשישי בבוקר גם כן אותו דבר אחרי לילה ללא שינה(טריגר נוסף אצלי).
השארתי את הטלפון במקום אחר. ליתר ביטחון ללא הטענה (כך שלא יהיה לי הרבה סוללה) חזרתי לישון קצת.
התארגנתי לשבת סיימתי את כל המטלות שלי לשישי 
ובכל הזמן הזה יש לי דחף נורא... פשוט מטורף לעצור הכל ולברוח שוב ללכלוך הזה 
היה בי מן פחד שכזה שאם לא אעשה את זה לפני שבת אולי אאבד את דעתי...
נכנס שבת... שוב הדחף לא נפסק 
ואני מדבר על משהו רצוף שאני הולך לישון, קם, וזה לא מרפה ועוד שיחת טלפון ועוד אחת שכולם מזכירות לי את אותה מציאות... לפחות בשבת היה לי קצת שקט קצת פחות תזכורות
לקראת שבת בצהריים כבר נרגעתי יותר 
(האמת שזה היה מביך כי כמה אנשים שאלו אותי 'מה עובר עליך הכל טוב' ולא באמת הייתי במקום של לשתף)
שבת אחרי צהריים אני שוב מתחיל להרגיש את הדחף והפעם בגלל מוצאי שבת.
הבדלה. אני צריך לצאת לאנשהו ואני לא מסוגל אני ממש דוחף את עצמי בכוח להתעסק בדברים אחרים... עדיין לא מסוגל לצאת 
שוב הקדמתי רפואה למכה הטלפון שלי לא היה מוטען והופ' נגמרה הסוללה 
יצאתי... בנהיגה קצת פחות שייך ליפול...
שמתי שיעור של מישהו שאני אוהב... שנותן לי השראה...
מסיים מה שאני צריך לעשות חוזר מתארגן לשינה 
שם את המטען במקום אחר - שגם אם אני אתפתה לפתוח את הטלפון ולשוטט הסוללה תגמר הרבה לפני שאני אגיע למקומות אחרים. 
אני יודע שזה יהרוס לי את הבוקר כי לא יהיה לי שעון מעורר, אבל שוב לא אכפת לי העיקר לאמן את עצמי לעוד סיבולת מנטלית 
הצלחתי והצלחתי את רוב היום עד שבלילה הבדידות גברה ונפלתי 

דבר אחד ראיתי וזה השיעור שלי לפעם הבאה: 
היה חסר לי משהו כמו שעה נוספת להתגבר... ואז אני חושב שהייתי מצליח לדחוף את עצמי לעוד יום.
אז לפעמים ה' שולח לך את העזרה ברגע האחרון 
אבל לפעמים הוא מצפה ממך לדחוף את עצמך רק עוד טיפ טיפה - אתה אף פעם לא תדע אבל אם הייתי יודע שעוד שעה יהיה לי יותר קל אולי הייתי מצליח 

כשמו של אחד החברים כאן אומר 
'מתחיל מחדש' 

תגובה: המסע האישי שלי לפני 9 חודשים #147666

  • din123
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 162

צריך עצה!
בימים האחרונים מרגיש שכל הכלים שבאתר לא עוזרים לי  כל כך האם יש כלי ספציפי שהחברים יכולים להמליץ לתקופת משבר?

תגובה: המסע האישי שלי לפני 8 חודשים, 4 שבועות #147673

  • aviyodea
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 292
דין היקר, הצטערתי מאוד לשמוע על הנפילה שלך, ומאידך מדהים לראות את הכנות שלך לפני ואחרי הנפילה..



אני רוצה לשתף אותך שעכשיו אני אחרי ארבעה ימים עם כמעט ללא חיבור, שאצלי זה מיד מדליק את התאווה, ברחוב, ואז הראש נסחף ואז היעד הבא הוא הרשת.



נכנסתי לאתר לפני כמה דקות מרצון להסיח את הדעת, פשוט רציתי להיכנס לתאווה, אבל אמרתי בוא נכנס לכאן ואחר כך אראה איך אמציא סיבה לעצמי שאני נכנס לתאווה ואיך אתמודד עם העובדה שאמרתי שבית הבושת הוירטואלי לא חלק מחיי..

קראתי מה שכתבת כאן שאתה מרגיש קרוב לנפילה, ואחר כך על הנפילה ולאחריה.. והתרוממתי!! אמרתי לעצמי, אני מוכרח להיות בחיבור כי מדובר כאן במשהו חזק ממני. והדרך היחידה שלי להצליח היא בסיוע כוחו של אבא ואני חייב להיות איתו בחיבור..

תודה גדולה לך!! מעריך מאוד את הכנות שלך! ומודה לך על שהצלת אותי, כשקראתי את השיתופים שלך שיוצאים מהלב אז הם גם נכנסו את הלב שלי, והעירו אותו משנתו עכשיו ניגש לעשות כניעה לפני אבא יקר.



משהו שעוזר לי המון מלבד השיחה היומית עם חבר- שיחה כנה עם בורא עולם, אני מדמיין אותו שומע אותי, משתכנע שאכן הוא שומע ופשוט שופך לו את כל ליבי, את הישענותי עליו, את תלותי בו, ואת טובו הגדול עליי ללא הפסק (אני קורה לזה כניעה, כי אני מתעורר מזה להיכנע לפניו יתברך ולוותר על התאווה)



כל הכבוד על ההתחלה מחדש! אף פעם לא נמאס לקרוא זאת, דווקא מעודד לקרוא זאת!! אני כמכור יודע טוב מאוד כמה כוחות נפש צריך כדי להחליט נפשית על נסיון שוב מחדש.. 





הרשה לי לומר לך, אתה לא מתחיל מחדש, אתה בהתקדמות, ונפילה לא מאפסת החלמה היא רק מאפסת את הספירה!! ההחלמה ממשיכה!! המשך להכיר את עצמך מה יותר עוזר ומה פחות עד שבעז'ה תמצא את המתכון עבורך להחלמה השלימה! אוהב אותך!

תגובה: המסע האישי שלי לפני 8 חודשים, 3 שבועות #147838

  • din123
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 162

תודה לך! 

האמת שלא נכנסתי בימים האחרונים 
כי לטובה ה' זימן לי שהייתי עסוק מאוד...
וממילא גם לא נפלתי 

אבל עכשיו ברגעים אלה יש לי התמודדות שוב... ואני קצת חלוד מקווה להצליח 
ה' תודה על הכל מבקש להיות נקי רק להיום

נערך לאחרונה: לפני 8 חודשים, 3 שבועות על ידי din123.

תגובה: המסע האישי שלי לפני 8 חודשים, 2 שבועות #147852

  • din123
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 162

תודה ה' על עשרה ימים של נקיות 
קצת בתקופת יובש..ב"ש...
מקווה לעשות כמה פעולות החלמה 

חשבתי שאפול היום אבל ה' עזר לי פעם אחר פעם...
אסיר תודה על היום האחרון בצורה יוצאת דופן 

אני לא אמור להיות בשליטה - אני אמור למסור את עצמי לשליטת ה' 
ולכן תפקידי הוא רק כאן ועכשיו להיות נקי.

נקי לעכשיו ה' תעזור לי להיות נקי רק להיום!

תגובה: המסע האישי שלי לפני 8 חודשים, 2 שבועות #147866

  • din123
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 162

ושוב נפילה ביום האחד עשרה

זמן ליצירת דף: 0.59 שניות

Are you sure?

כן