אני לא מאמין שאני כותב כאן שוב.
חשבתי שהמסע הזה יהיה שונה.
פשוט יותר, קל יותר.
חשבתי שמצאתי את האור...
אבל האמת שנפלתי כל כך עמוק שכבר הפסקתי להאמין בעצמי...
ואחרי חודשים שלא נכנסתי והגבתי
נכנסתי שוב - רק כדי להיזכר ופתאום הזיכרונות האלה הזכירו לי שבכל זאת גם בנפילות הקשות שהיו לי - היתה צעקה טהורה אמיתית בלב שרצתה להיטהר
שגם אם התובנות שהיו לי לא הצליחו להוציא אותי מהבוץ העמוק שאני נמצא - אבל הם הראו לי שיש בי נשמה טהורה שמשתוקקת לשוב
תכתבו, תשתפו גם אם זה לא יצליח לכם אבל זה יעזור לכם ברגע של יאוש להסתכל במראה ולהבין שאולי אתם לא כאלה גרועים.