חבר יקר,
תודה על השאלה.
אין לי מה לענות לך, אני מבין את ההתלבטות שלך.
אך יש דברים שאני צריך לעשות בין אם אני עושה אותם מהמניע הנכון ובין אם זה לא מהמניע הנכון.
זאת אומרת, כשהגעתי לתוכנית והבנתי שאני מכור, לימדו אותי שאני צריך לוותר על התאווה ולהיכנע במלחמה מולה, ולא לנסות להילחם איתה.
אולם זה שהפסקתי את המלחמה זה לא אומר שאני כעת הולך להשתמש בתאווה, וגם זה לא אומר שאני לא יוריד משקפיים ברחוב (אגב, זאת פעולה שעשיתי רק מתוך ההחלמה, ואילו בזמן השימושים שלי מעולם לא ניסיתי להילחם בדרך הזאת), אלא שאני צריך לעשות את הפעולה הזאת לא מתוך מלחמה אלא מתוך כניעה.
ואותו דבר לגבי השאלה שלך, אמנם אני לא חוטא, אבל זה לא אומר שלכן אני יכול להמשיך להשתמש, וממילא להשאיר אצלי את המחשב פתוח בלי שום סינון. גם כשאני לא חוטא אני צריך לקחת אחריות על החיים שלי ההולכים ונהרסים ומביאים אותי למוות רוחני, רגשי ונפשי. המחלה היא לא תירוץ להמשיך להשתמש, אלא רק הדרך להחלים ולעלות על דרך.
לסיכום הדברים, אני הייתי חוסם את המחשב, וביחד עם זה מתפלל לה' לעשות את זה ממקום של חוסר אונים מול התאווה, ולא רק ממקום של מלחמה שלא לחטוא.
בהצלחה רבה
כתיבה וחתימה טובה
