הרבה זמן לא כתבתי. והסיבה (כמו במלחמה הזאת) היא הירדמות בשמירה. דמיינתי שאני בטוח, שאני מוגן, נתתי לדריכות לרדת והרי התוצאות.
וכמו במלחמה הזאת זה לא הזמן להדרדר לפעולות קטנות תוך כדי תנועה, אלא במידת האפשר להיעצר, ולתכנן פעולה. כי אנחנו מתכננים בעז"ה לחיות הרבה שנים, בביטחון. 
ונראה לי שתמיד השטן מחכה מעבר לגדר, ותמיד תהיה גדר, לצערי זה נראה שלא נוכל פשוט להשמיד את אויבינו (היצה"ר וגם אויבים אחרים...), נצטרך לחיות לצדם יום אחרי יום עד המוות הבלתי נמנע.

אבל אין זה אומר שלא נוכל לצאת מנצחים. לא. יש לנו את הכוח לשלוט על מה יחדור אלינו ומה לא, זה מצריך עבודה אינטנסיבית בלתי נגמרת אבל זה יהיה שווה, עכשיו רק נשאר לתהות איך עושים את זה.

כשבקרע הדי הפיצוצים, אני אומר לעצמי, אין זה הזמן לעצב דיכאון ושפלות רוח. זה לא הזמן להתייאש ולתת לאויב לעשות בך כשלו, אלא אדרבה להתעצם, ולנצל את המומנטום. במלחמות קודמות ה' היה בעזרינו והכינו את אויבנו שוק על ירח, רק הרווחנו מהמלחמה. וכמו ששלחו מהאתר פה עצה להשתמש בנפילה כהזדמנות לשכנוע עצמי לצעדים גדולים.
במלחמה הזו כבר הפסדנו, השאלה איפה נסיים. בשם ה' נעשה ונצליח.
בשורות טובות בכל החזיתות. לא ינום ולא ישן.
(מצד אחד ואם אין הקב"ה עוזרו אין יכול לו, ומצד שני אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר... זה הזמן! לחיזוקים, להתגברות, לכבישת היצר,)
כתבתי לעצמי. תודה שקראתם.

ישר כוח על החיזוק אח יקר! מילים כדורבנות.
סליחה שאני נתפס על קטנות.
כתבת שלא: "במלחמה הזו כבר הפסדנו". לפי הבנתי כתבת על הימים הקשים הללו. 
אבל גם אם לא התכוונת לכך, חשוב לי לציין ולחזק עוד. זה קריטי. 
כקצין בצבא שגויס התחושה היא הפוך מתבוסה. 
אמנם, אין מילים לתאר את הזוועות ואת קדושי עליון שנרצחו ושנטבחו על היותם יהודים, וכמובן את אלו שנפלו בשביה. אין דרך לעכל את מה שבוצע ומה שנגלה ויתגלה כאשר ננצח לבסוף את אויבנו. 

אבל! וזה המסר... חשוב לי לשתף אותך ואת אחינו היקרים באתר שגם חלקם מגויסים להגן על הבית - ברוח החזקה של עם ישראל וברצון שלי ושל חיילינו לנצח. זו הרגשה עילאה. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. שמאל וימין נעלמו. האחדות שתמיד הייתה קיימת מתחת לאדמה עלתה ופרחה. אני משרת עם כלל גווני הקשת וכולנו משלבים ידיים למען עם ישראל. מתרגש לקחת חלק וללבוש את בגדי המלכות הירוקים ולהיזכר שעד לפני 75 שנה הדורות הקודמים יכלו רק לחלום על הזכות.
מצטרף אליך אחי היקר לחיזוקים ולכל אלו שבאים להגן בין בגוף יחד עם נשק ואפוד, ובין ברוח בלימוד תורה ואמירות תהילים. 

איך ממשיכים? ובכן מנצחים את הרוע ע"י הוספת טוב ואחדות. כרגע זהו הדבר הנדרש. חלק מזה הוא גם לכתוב את מכתב החיזוק הנפלא שכתבת. יחד איתך באיחולים ובעז"ה ננצח בין במלחמותינו הפרטיות ובעיקר במלחמה הכוללת. עם ישראל חי

התפעלתי.
התחושה הפוכה מתבוסה כי...
חשבתי לעצמי כי יש אצלם הרוגים כפול מאצלינו, או כי נפלו להם הרבה בניינים וכו' וכו'
לא!!! כי האחדות התגלתה במלוא עוזה!!!
אם בין הקרבות שאתה מנהל אתה מוצא זמן לשלוח מסרים לעורף, אות הוא שאנחנו, משפחת שמור עיניך המורחבת, נמצאים בראש מעייניך.
הרבה הצלחה וישועה!!!
אפי