ברוכים הבאים, אורח

משיעבוד לחרות עולם
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2

נושא: משיעבוד לחרות עולם 641 צפיות

תגובה: משיעבוד לחרות עולם לפני 11 חודשים, 2 שבועות #149689

אוהבים אותך מאד מאד.
תמשיך לבא.
בהצלחה רבה רבה

אסירות תודה לאבא אוהב ששומר אותי נקי מ - י' ניסן חודש הגאולה ה'תשע"ה

........................................................................................................


מודה אני לך שאתה הוא ה' אלוקי ואלוקי אבותי לעולם ועד, צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהריים, הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך.

יומן המסע שלי - מתחיל שוב וצועד לאלוקים  או כאן.          הפוסט שלי ב"הצג עצמך"  או כאן.      המשפחה שלנו - משפחת "שמור עיניך"  או כאן

תגובה: משיעבוד לחרות עולם לפני 11 חודשים, 2 שבועות #149695

אח יקר, נפילות זה חלק מהעניין!!! שבע יפול צדיק וקם...
אלמלא ישבתי בחושך לא היה השם אור לי...
הכל זה ככה.
הנה לך זריקת התחדשות, לאט ובטוח,
מה עבד לך עד כאן? מה היה הטריגר שהביא לנפילה?
חשבון נפש לדעת ממה להיזהר מכאן והלאה.

חשוב לזכור ואני מזכיר גם לעצמי שהעיקר זה לא הרצף אלא כל יום הוא בפני עצמו. כל רגע בפני עצמו.

מניסיון אחרי ניקיון ונפילה, המוח נכנס לסחרור וצפה להרבה דחף לנפילות המשך. 
תחזיק מעמד 
אוהב אותך

תגובה: משיעבוד לחרות עולם לפני 11 חודשים, 2 שבועות #149754

תודה לכל המגיבים, אין עליכם בעולם!
אז אני כאן לאחר יומים של ניקיון, פתאום אני מתחיל להבין את הערך של כל יום, העיקר זה לא הרצף העיקר זה הימים, כי הימים שלנו הם החיים שלנו.

הגעתי למסקנה כזאת, 
כל הנפילות שהיו לי אי פעם, היו רק מתוך דכדוך ודיכאון, אני לא מצליח להיזכר בנפילה שקרתה לי ביום שהייתי שמח ומסופק מעצמי, והאמת היא שעכשיו אני נזכר בנפילות שהיו לי בימים שהתחילו מוצלחים, אבל עדיין אני לא חושב שזה סותר את מה שאני בא לומר.

גילוי נאות: אני כותב את הדברים הבאים כהשקפה על העולם וכקביעת עובדות, אז אני מדגיש שכך אני תופס את העולם, וזו הדרך שאני מבין שטובה לי.

אנחנו חיים בתוך עולם שרואה רק השגים וכתוצאה מזה הוא ביקורתי מאוד, כי אין ערך למאמץ, ותמיד נמצא את מה שחסר, אנחנו מאוד ביקורתיים כלפי עצמינו וכמובן כלפי העולם.
מה שמונע מאיתנו להיות מאושרים ומסופקים בסיפוק פנימי.
אם אני הייתי מפנה זרקור ענק של אור כלפי כל מה שאני עושה ביום, אז הייתי מסתובב מלא סיפוק עצמי ומלא שמחה, לכאורה הייתי נוטף אושר וחיוך קל תמיד היה מבצבץ על שפתותי, כי באמת יש לי על מה, אני באמת עושה המון דברים טובים.
נראה שאם הייתי במצב כזה של שמחה פורצת באופן תמידי, אז לא הייתי נופל כלל, כי מציאות כזאת של חיים נוגדת את הנפילה שבאה מתוך חיפוש הנאה וסיפוק, והרי יש לי הכי הרבה סיפוק בעולם!
מסכימים להנחה זו?
נמצא שהעבודה (שלי) צריכה להיות, פשוט ליהנות מהחוויות שאני בין כה חווה ומהמעשים שאני בין כה עושה.

וא"כ מצאתי פיתרון קבוע לתאוה!

בהחלט עדיין יישאר מקום לעבודה על שינוי הרגלים, אך עיקר העבודה יהיה על שינוי התפיסה וההסתכלות על החיים.

אני אשמח לתגובות/הערות/הארות

תודה לכם

תגובה: משיעבוד לחרות עולם לפני 11 חודשים, 2 שבועות #149758

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 48 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 794

בהחלט יש הרבה אמת בדבריך. ככל שאנו יותר מרוצים ומעריכים את מה שאנו עושים, מסתכלים על החצי המלא. מעריכים את המאמץ, הכל יותר קל.
כהשתחלתי לכתוב לך, חשבתי שזה לא מספיק נכון, עובדה אני כאן כשאני רוצה ליפול. אפילו שהיום היה לי יום מאד יפה ומלא הצלחה בכל המובנים. 
אך בזכות הכתיבה אלייך אני מבין שבאת אני כאן כי אני מתוסכל, כי לא ברור לי האם אני נוהג נכון. - פירוט אכתוב ביומן שלי. אך מה שנוגע אלייך ולכולנו אתה צודק העבודה שלנו היא לשמוח עם מה שאנו עושים. 

  • עמוד:
  • 1
  • 2
זמן ליצירת דף: 0.41 שניות

Are you sure?

כן