שלום
אז הגיעו ימים קשים, אחרי האופוריה של ההתחלה, 
אתמול הגעתי ל68 ימי נקיות, ברוך השם לא נכשלתי אתמול אבל מעדתי קשות, ומאז אני חלש הרבה יותר ופגיע מאוד,
אני מרגיש מגורה וחסר, פתאום אני רוצה את זה שוב,
אבל למה אני רוצה דברים כאלו אפלים? למה זה מה שחסר לי?

לרגל בואם של הימים הקשים פתחתי יומן מסע, ואשתדל לשתף בו בקביעות,
מייחל ומצפה לחרות עולם מהיצרים והתאוות

היי! בהצלחה עם זה!

חרותעולם מצפה בקוצר רוח לראות את ההתקדמות. זו החלטה מופלאה. ישר כוח. 
שאלת "למה אני רוצה דברים כאלו אפלים"? ובכן... 
אתה כותב כאן אז כנראה שאתה לא באמת רוצה. תפריד בין הגירוי והתאווה לבין מי שאתה באמת. ואתה זהב! כל הרצון והתאווה הן תוצר לוואי של המעידה אבל היא לא אתה יקירי. לא להתרגש מהיצר שמנסה למשוך אותך עוד. 
מה שקרה - קרה, תמיד אפשר לחזור להתחלה. מאחל לך הצלחה ושיתוף פורה. מחכה לעדכונך. 

תודה על החיזוקים,
mbym היקר אני יודע היטב שזה לא אני, רק שיתפתי את רגשותי באותו זמן.
מעדכן שטיפה יצאתי מהחולשה, מרגיש יותר חזק ובטוח.
הטעות שלי היתה שפתחתי מחשב עם אינטרנט פתוח, וגם הייתי באותו זמן עייף ומשועמם,
במהלך כל הימים השתמשתי גם עם אינטרנט פתוח ולא נפלתי, אבל אני לומד מהמעידה האחרונה על בשרי את מה שאמרו חז"ל "אין אפוטרופוס לעריות" ועלי להתרחק ממצבים מסוכנים גם כשאני מרגיש חזק ובטוח.
אני בערב יום ה70 ועוד 20 יום ל90...

מזכיר לי את עצמי בתחילת הדרך, אתה יכול לראות את זה ביומן שלי.
בהתחלה חזקים, וגולשים אפילו בלי חסימה כי הרי העיקר זה העבודה. אבל אחרי הכל אנחנו זה אנחנו, וצריכים חיזוק, ושמירה.
אתה עושה הכי חכם שאפשר, אין לי מה לומר לך אלא שאנחנו אוהבים אותך ומתפללים להצלחה שלך. 

שוב תודה על התגובות, כשאני מקבל תגובות אני לומד כמה חשוב להגיב...
אני מעדכן שהמצב חזר להיות פחות או יותר יציב, מרגיש יותר חזק ובטוח, אבל אני נזהר ממחשבים פתוחים.
המשיכה היא תמיד פעילה באיזה שהוא מקום, ונראה שתמיד אצטרך להיזהר ולנקוט בצעדים, כשאני אוחז כבר ב77 יום וסיימתי עם האופוריה אני מבין יותר את החברים, אני מבין שיש מושג של "מקום סכנה" שאסור להיכנס לשם כי אם אכנס לשם זה מסוכן מאוד...
בתפילה שנזכה לאורות של חנוכה ולהמשיך אותם לחיים, וכמובן לעבור גם את חנוכה בנקיות.

אוהבים אותך
מחזקים אותך
תמשיך בדרך
חזק ואמץ
משה שלמה