אני חושב שהדבר החשוב ביותר להפנים הוא שנפילה לא מביאה אותך לנקודת ההתחלה. אתה אדם שונה לגמרי משהיית כשהתחלת, ובאמת התבגרת ועברת הרבה. זה טוב לזכור מעין באת, זה משאיר אותך לא שאנן, ועם זאת, נקודת ההתחלה שלך לא מגדירה אותך ונפילה אחת לכמה זמן לא מחזירה אותך אליה. כולנו בני אדם, ואף אחד לא מושלם, גם אם אנחנו רוצים להיות כמה שיותר טובים כל הזמן, זה טפשי לחשוב שלנצח לא ניפול יותר, ולא ניכשל ולא נעשה מעשה שאנחנו לא גאים בו. הגישה של להגיד לאדם שזה שהוא נכשל אחרי תקופה ארוכה שהחזיק מעמד ונמנע מהפורונו מחזירה אותו לנקודת ההתחלה שוות ערך לגישה של להגיד לאדם שנמצא במסע ירידה במשקל והצליח לרדת 15 קילוגרמים, ויום אחד הוא נכשל ואכל ארוחה שאולי הוא לא היה צריך, והוא בכלל לא גאה בה שמה אותו בנקודת ההתחלה, וכל מה שהוא למד והצליח עד עכשיו לא שווה. תהיה בטוח בעצמך וגאה בנצחונות שלך עד עכשיו, אבל אל תתן לגאווה להשתלט עליך, כי היא מביאה לשאננות.