כבר 13 יום אני נקי מהחרא הזה.
מחר זה כבר יום ה14.
לא לתת לדברים קטנים להשפיע על זה. לזכור שזה מרתון. וגם אם יש קרה לי משהו לא נעים בחיים אז לא נורא.
וואו כבר 13 יום.
אני רוצה קצת גם להפסיק עם הטלפון.
גם זה לא טוב. כל הרשתות חברתיות והאלה. קצת לנוח. לקצץ.
פעם שעברה שהיה רצף כזה אני זוכר אני חושב הגעתי ל16 זה היה לפני כמה שנים. וראיתי סתם. לא מאיזה דחף גדול או משהו. פשוט הייתי אדיש לא יודע. פתאום חשבתי על בעיות אחרות בחיים. הרגשתי כאילו אני כבר די נקי.
הפעם אני לא אעשה את הטעות הזאת. פשוט נמאס לי מהחרא הזה. מהמקומות הנמוכים שזה הביא אותי.
החוסר ביטחון שזה גורם, הבושה, אין לך חשק לעשות כלום, אין לך מוטיבציה. נמאס לי מיזה. התכנים הקיצונים שראיתי.. זה היה פשוט הזייה, בלילות הייתי הולך ברחוב מחפש איזה גאנק פוד שיתן לי קצת דופמין, קצת לשכוח. איזה חרא זה.פתאום אתה במצב של חיה זה על הפנים. ולמחרת בבוקר אתה מתעורר ושואל את עצמך מה עשיתי, למה עשיתי. וכל פעם אומר מעכשו זה זהו מעכשו זה זהו. מהתכיון אני אומר מעכשו זה זהו ואני בן 25 עוד מעט. נמאס לי. אני אפילו פוחד שאני נחשף שאני אומר שאני עוד מעט בן 25. אנסה לשלב יותר מיינדפולנס. זה ממש עוזר. לחיות באן ועכשו, לשמוע את השקט בלי כל הרעש של הטלפונים וכל הדברים האלה.
