יום שלישי ערב חג שבועות.
זה היה יכול להיות עוד יום סיוט ונורא, שרק יעבור כבר, למי יש כח לזה ?
למה כולם שמחים ? למה כולם מחכים לחג הזה ? 
למה רק אני רוצה להיות אחריו, ואני לא יודע אם הוא יעבור עלי בנקיות, ובשפיות.
איך אני יתמודדד איתו? אני הרי לא מצליח ללמוד באמת, אז כשהלב פנוי מהחכמה , יצר הרע נכנס בו.
ואצלי הוא אורח כבוד , יותר נכון אני מרגיש האורח והוא השולט פה. 
אז מה כל הענין הזה? תורה תבלין או לא ?
...
היי אני כאן אותו נשר אותו גוף אותו אדם, אבל אני כבר לא במלחמת קיום, ולא בהורדת ידיים, 
אני חי בשלום ובאהבה עם המאפיינים שלי , 
אבל אני לא מוותר על עצמי , ולא מוותר על הדרך שלי בלי לדרוך ולהוריד אף אחד בדרך, 
וואי זה מצליח, אלוקים איתי צועד תמיד.

רק להיום אני לא ייכנס לחג עם ציפיות מוגזמות מעצמי, אני לא אעשה השוואות ביחד לסביבה שלי, ולא אתאמץ בכלל להיות מי שאני לא.
אני ייכנס כפי שאני , עם חיוך, אהבה והכלה של עצמי בדיוק כפי שאני, אני לא אהיה לבד, אני לא אהיה מרוכז רק בעצמי ובפנטזיות שלי, אני יהיה בנתינה לסביבה ולעצמי! 

מי יתן ואשאר מפוכח ויציב עוד יום אחד, אמן.
חג נקי שמח ושפוי!

אוהבים אותך
תודה על השיתוף

חג שמח!!!

היי שלום.
אני מחייך, וואו לא מובן מאליו אחרי חג לחייך?? 
כן אסירותודה..  כמו שהתפללתי בערב חג, הייתי עם אלוקים והוא אף פעם לא עוזב אותי.
הייתי שם , נוכח , נמצא, חי ונושם. 
התארחתי אצל חבר טוב וקרוב, עם מלא שמחה והוא לא יודע את כל ההתמודדיות שלי במיוחד לא זו של התאווה.
ובכל זאת הייתי רגוע, חפשתי מה רצון האלוקים בשבילי וגם עם זה מגיע דרך הדת שפעם היתה מלחיצה , זה לא שם, היא לא כזאת . מבטיח! 
היייי. אני אומר לעצמי אתה לא מבוטח ומשוחרר, תנחת מהר. 
נכון , אני עדין חסר אונים מול התאווה. אבל אני לא חייב להתייחס אליה כמו שהיא רוצה , אני יכול לבחור לשים אותה איפה שאני רוצה, אם רק אני אבחר. ורק להיום אני בוחר.
היא היתה איתי כל החג , אבל הסתכלתי עליה מרחוק ולא ממש דברנו. 
אסירותודה אני נקי בכוחו של אלוקים עם פעולות שבכוחי.
.
מתפלל לכניעה נכונה, לאהבה נכונה ולקבלה של המציאות.

תודה !

מאז ומתמיד היה משו שתמיד מילא לי את הזמן ו"אף פעם" לא הייתי משועמם.
התאווה שלי , הפנטזיות הבריחה מהמציאות האמיתית של החיים אל עולם דמיוני והרסני.
הייתי מבזבז שעות על גבי שעות בפנטזיות, בשימוש בכל אופציה אפשרית , העיקר לברוח, לא רוצה להיות פה , אני לא מסגול להתמודד עם המציאות של העולם הזה, אני חייב להיות תחת כנפי מישהי שתקבל אותי, אוחח "החיים הטובים".

אני לאחרונה נמצא בימים עמוסים ב"ה, בלימודים, עבודה, ועשייה . ואני היום עכשיו עצרתי לרגע ואמרתי לעצמי, יש מה לעשות מחוץ לראש, יש חיים שאפשר להתקדם בהם והם לא קשורים לתאווה . וואו זה נפלא.

הרבה שנים לא הייתי כאן בפורום, כאן מצאתי את הדרך לקבוצות ולתכנית 12 צעדים, יש לי הכרת הטוב גדולה ל שמור עיניך, ולאחרונה לא הייתי ככ מפוכח, וחפשתי מקום של נתינה, מקום שאני יכול לכתוב מה שעובר לי בראש ואנשים יבינו אותי, והתגעגעתי לכאן וב"ה אני חזרתי לפה רק להיום, אני כל יום ממש רוצה ומחכה לכתוב כאן את הדרך והמסע שלי..

תודה לכל החברים האהובים , תודה שאתם איתי פה בדרך.. 
בתפילה להישאר נקי ומחובר, לתמיד להיות בנתינה ולא בלקיחה.
אוהב אתכם. נשר

יום שישי היום, יום רגוע וכייף בדכ.. אין לחץ מידי של דברים.
כהרגלי אני יושב וקורא שמו"ת (והיום ממקום של חיבור ואהבה), והנה היא מגיעה התאווה המוכרת, בעדינות במיני פנטזיות קטנות כאלה, ואני אומר לעצמי שטויות, סתם עוד מחשבה, אני כבר לא שם ואני יכול עליה, ממשיך לקרוא והיא מתקדמת אליי בלי לשאול ואני מתחיל להישאב אליה, אני מרגיש שיורד לי החשק, יורד לי הרצון להיות בנתינה, ואני כרגע עסוק בלשאוב, אני שואב סם! 
חשבתי לעצמי באותו רגע , מה הפעולה בשבילי כרגע לעשות, ונכון, תוציא החוצה אל האור , אל תישאר לבד.
יש פורום , שים שם.
אז אני כאן עכשיו כותב ומשתף, שגם היום אני עדין חסר אונים מול התאווה, והיא חזקה ממני.
באסירותודה שמצאתי את הדרך לבחור שלא להתייחס אליה, לא להשאיר אותה אצלי , לחשוף אותה, לנשום, לקבל אותה, ולא להיבהל ממנה. ניסיתי להילחם מאות פעמים , לא הצליח.
למדתי להיכנע, לקבל , לאהוב את עצמי.
אסירותודה רק להיום אני נקי , ולא מובן מאליו.

תודה לכם.

מוצאי שבת עכשיו, אני יושב ומשחזר את השבת, עוד שבת שיכולה להיות טריגר לשימוש ודאון.
.
אסירותודה על המקום הזה שמלמד אותי איך לעשות שינויים קטנים שגורמים למהפכים גדולים, שבת יכולה להיות נפלאה ומתוקה, כן למרות התאוווה שמבקרת עדיין, למרות פגמי אופי שמקוננים בי באופן תמידי, ואני נשאב אליהם בניגוד לרצוני, ועדין אפשר.

בדכ בהכנה מראש ובראש, אני מבקש ומתפלל ונכנע לאלוקים לדבר שאינו בשליטתי כפשוטו, אני אוטומטי שופט את המשפחה סביבי, מבקר אותם, יש לי מה להגיד, אני החכם והמבין תמיד, זה מכניס אותי לתוך עצמי, ריחוק מהסביבה ויוצר חסימה תקשורתית ומאוד לא נעימה, כי אני בראש שלי מייצר את זה. 

כשאני מוריד את הראש מהאיש הכי צודק ביקום ורק אני חי פה, וכולם צריכים לחיות לפי ההוראות שלי, זה הרבה יותר קל ונעים. אין לי בשביל מה לברוח, אני כאן, הם כאן, וכל אחד באופי שלו והכל בסדר. לא מובן מאליו.

בשבת בצהריים ישבתי וקראתי ספר מענין, (מה שפעם לא הייתי מצליח ככ).
ואיך לא באמצע שאני קורא ונחמד לי, היא חייבת להופיע ולהפריע, ואני משתגע אבל למה??? מה רע לי, תשחררי לא צריך אותך פה עכשיו באמת שלא! למה הגעת... הריכוז יורד, הפנטזיות עולות, ואולי באמת הפעם ורק הפעם זה יהיה שווה את זה ויעשה אותי מאושר, אוייי התעתוע שלה.
ואני בחוסר אונים עם ספר ביד, ומחשבות בראש , לאן ללכת? איך אחרי ככ הרבה פעמים ואני עדין מסתפק מה הטוב לי ? 
לאלוקים פתרונים...
אבל כשאין לי כח ואני צופה הפסד מראש, אני נכנע ומתפלל , נשאתי תפילה על מושאי התאווה שהיו לי, לכל מה שהייתי מבקש לעצמי, וזהו. עשיתי את הפעולה של אותו רגע יכולתי. היא הלכה. אסירותודה.

עוד יום נקי, רק להיום. 
ואולי מחר אני ישתמש? אולי... אבל אני חי עכשיו והיום. כי המחר יכול להביא לי את הנפילה עכשיו, אז אני מתעסק עם זה.
.
שבוע טוב ובשורות טובות.

יום ראשון (רשעוןן).
אני במצב עייף (עכבר - עייף, כועס, בודד, רעב) !
לא טוב לי, יש לי פתרון מדהים כשאני עייף, להשתמש , וואווו איזה פתרון קסם, הכל נעלם הכל מסתדר הכל נהיה טוב.
כן, כן, הראש שלי עדין מספר לי את זה למרות מאות הפעמים שזה לא קרה , ורק להיפך גרם ליותר סבל. 
אבל.. הראש שלי בנוי אחרת, אני לא חייב להקשיב לו.

אסירותודה על המודעות בזכות התכנית הזאת, אני יכול להגיד לעצמי , היי שים לב!! עייף אתה בדרך לשימוש כלשהו, גם לשניה. כשאני במודעות אני לא חייב לבחור להשתמש או לבחור בפתרון שהראש שלי אומר לי, אני יכול לבחור בפתרונות אחרים.... כמו לאכול משו טעים ומתוק עם אנרגיה.. כמו לשמוע משו  או כמו לשבת עכשיו ולכתוב פה מה איתי, להוציא לאור! זאת הפעולה בשבילי עכשיו , כל השאר מה יהיה משאיר לאלוקים שאני אוהב והוא אוהב אותי. 

אני אסיר תודה על עוד יום נקי ושפוי, מי ייתן ואני ילך לישון ככה.
לא מובן מאליו בכלל .

השתמשתי... שוב... היא הגיעה ונגעתי בה, לא שחררתי.
פעם חשבתי שהגעתי לתחרות לצבירת ימי נקיון , נקיון יבש. נפלתי או לא נפלתי. וואו כמה צברתי.
היום למדתי שבשבילי יש ספירת נקיון יבש (והוא חשוב מאוד ). אבל יש גם נקיות בראש של שפיות ומפוכחות..
אני יכול כל היום לפנטז ולהישאר יבש.. לראות פורנו ולהישאר יבש...
לא לשם זה הגעתי, זה לא הפתרון שחיפשתי, התאווה אצלי בראש לא בין הרגליים, והיא זו שמנהלת אותי ואותה אני רוצה לשחרר ולהיפרד, לתפקד כמו בן אדם נורמלי, לדעת להנות מדברים בחיים, לדעת שיש עוד חוויות וריגושים בחיים, להרגיש כאב, להרגיש שמחה, אני לא מכיר את זה השימוש מכבה הכל !!
אז כן, אתמול התאווה הגיעה אלי בעוצמה, עם כיסויים ותירוצים, אלוקים אוהב השאיר אותי נקי בחסד.. אסירותודה.

אבל , זוהי תזכורתת מדהימה בשיבילי, פעולות ופעולות, היא לא הלכה לשום מקום בנתיים ואני חייב לעשות את החלק שלי כדי לתת לאלוקים מקום לתוצאה שלו. 

מתפלל להישאר היום שפוי ומפוכח ומשוחרר מכל מה שמכבה לי את החיים האמיתיים.
אמן !

יום רביעי, יום ארוך של לימודים ומשימות.. אני עייף, אבל איזה כייף להיות עייף מתעסוקה וסיפוק ולא משימוש, ולא מייאוש, ולא מבזבוז זמן בדמיון שאני בכל מיני חלומות שאף פעם לא יתגמשו.
אסירותודה על זה רק להיום, כן אני מודה על זה לא הייתי יכול לחוות קשיים בצורה אחרת, בלי להשתמש או לברוח מהם, זה חוויה זה התמודדות וזה התקדמות מבחינתי.
אנימודה על זה, אז בין שיעור לשיעור נכנסתי לשתף פה זה עוזר לי.
תודה אבא.!

(מוצ''ש פרשת שלח תשפ''ד) שבוע טוב !
התגעגעתי.. אוחח לא כתבתי פה כמעט עשרה ימים, כמה שזה היה חסר לי , אני פה עכשיו איזה כייף.
אז אשתף שאני ברוך ה' בתקופה עמוסה בחיים , בדברים טובים אסירותודה, ואני לא מוצא זמן לעצמי כמעט, לט אוכל נורמלי, לא ישן נורמלי, ולא כותב בפורום שזה האוכל הנפשי שלי.
אני מודה לאלוקים על האפשרויות הטובות האלה שהוא נותן לי, זה לא ככ לא מובן מאליו במיוחד אחרי שלפני כמה חודשים הייתי במצב נוראי בכמה בחינות בחיים שלי שלא אוכל לפרט כאן ברבים, אבל הייתי במצב נוראי שלא ראיתי תקווה.
אלוקים איתי , דואג, מנהל ואחראי עליי. אני לא יכול להתווכח עם זה ולא לשנות את זה, אני רוצה את זה ואוהב את זה בד"כ. אבל הוא כאן ואני כאן ואני רוצה להיות איתו ביחד , זה הטוב בשבילי. תודה אבא שלי , אני אוהב אותך !

אז כן, אני במצב שאני רוצה להספיק מלא בחיים שלי , אבל אני מאבד פורפורציה וזמנים ולדעת לשים סטופ.
(השבוע שמתי לב שגם מרוב עיסוקים לא היה לי זמן לתאוווה קצת , משו . (כמובן שבהומור, התאווה אצלי נמצאית תמיד בכל שעה ובכל מצב.. ) אבל כן אני יכול לומר שתעסוקה היא כלי (!) מיוחד ועוזר להיות שפוי מתאווה.

בכא אז אני מנסה להיות בעשיית תמידית והתקדמות אישית בכל תחום, ואני או הכל או כלום , ורוצה הכל כאן ועכשיו, ולא יודע להנות מהדרך הנפלאה והמדהימה בכל תחום, ורק מחכה לתוצאות.
אסירותודה על עבודה ואימון על הנושא הזה, והוא עוזר לי בכל תחום, אני אומר לעצמי כל הזמן "נשר תתמקד ותהנה מהרגע שאתה עושה עכשיו".לא לרוץ ולחשוב מה יהיה מחר. (לא סותר לשים לי יעד ולשאוף).
אז אני נקי , שפוי, ומרגיש סיפוק חיובי והתקדמות רק להיום, אני עדין חסר אונים רק להיום מול הביקורתיות שלי, כלפי המשפחה החברים ובמיוחד כלפי עצמי. אני רוצה לאהוב את עצמי ! אני אוהב  אותי ! כמו שאני.

עוד פעולה ועוד פעולה שלי , ואלוקים מכין הפתעות אני בטוח.
שבוע טוב ומבורך, נקי עם סיפוק ושפיות
אוהבים![spoiler][/spoiler]. 

אני רוצה לספר על חוסר אונים בשבילי.. לא בשליטתי.
אני לאחרונה בתקופה מאוד עמוסה בחיים שלי, מכל מיני בחינות , גם של תעסוקה, וגם של דאגות, וגם של פרנסה, וגם של להתחתן. 
אני ב"ה, חי, בריא ונושם, אני כאן , אני עדיין מכור לתאווה, ועדיין זה הפתרון בשבילי (מה שהראש שלי אומר).
התאווה רוצה למלאות לי חור שחור בלב שנמצא אצלי, משו רוחני חסר שם, התאווה ממלאה אותו כביכול.
כשאני עסוק , בעשייה , בסיפוק החור נסתם.. אז אין לתאווה מקום להיכנס, כן זה כיייף ומלא סיפוק ועדיף ככה.
אבל מה שאני ראיתי שזה רק פלסטר, ארוך ככל שיהיה ועדיין זמני, ועדיין החור שם יישאר... 
אני צריך צינור שיזרים לשם באופן קבוע רוחניות נכונה.. ככה אני... אני צריך שם את אלוקים איתי, ואני צריך להכניס אותו.

אני רואה לאחרונה שוב, שגם אחרי יום מלא בעשייה וסיפוק, אני רוצה את התאוווה, היא עדיין חסרה לי , אני עדין לא רגוע ולא הספיק לי... קצת, קצת.. תמונה... פנטזיה קצרה...משו קטן איזה גלידה ...
אני משומש , בהחלט , אני אני לא יכול מולה. אני מרשה לעצמי , כי אם עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי "פינוק".
זה לא פינוק, זה הרס בשבילי.
ושם השימוש בחוסר אונים שלי נמצא. אני צריך במשך היום באופן קבוע להכניס את אלוקים ולשחרר שליטה, וכן גם לוותר על מבטים הכי קטנים שיש. 
מתפלל רק להיום להיכנע ולמסור לאבא אוהב הכל.
תודה

דבר ראשון חיבוק. וזה לא רע לקבל מסבא
ולעצם הענין אין מהלך לברוח מהתאווה זה בא איתך זה מולד אצלך ואצל כל אדם צריך לדעת לשלוט עליו ולא הוא עליך
ובכל אופן אתה גם לא עסוק בתאווה אתה עסוק בהתמכרות, במקרה הזה זה תאווה
ויכול להיות גם דבר אחר שהוא לא עברה שגם צריך לטפל בו
ודע לך בני שבאתר זה תמצא הרבה מאוד דרכים להתרפאות מהסבל הזה של ההתמכרות
והסוד הכי גדול זה לא להיות עצוב כי זה לא יביא אתך לשום מקום חוץ מלספק את המצפון שלך שאתה החלטת שאתה רשע והנה אתה עצוב אז אתה לא כל כך רשע
אז דע לך בני שאתהה צדיק גדול בעצם העובדה שאתה מנסה, וכשתצליח תהיה עוד יותר צדיק
ואם עסק התשובה יבוא היום שיהיה לך את הכח להתעסק עם זה

שלום חברים.
שמח להיות כאן, לא מובן מאליו להיות כאן ועוד אחרי נפילה..... 
כן, נפלתי אתמול השתמשתי בתאווה. חסר אונים אסירותודה...
אני נגעתי בה, יום ועוד יום.. נגעתי והחזרתי.. ושוב.. בסוף לא החזרתי..
כשאני לא מחובר ומרשה לעצמי ללגום קצת , טיפה מן התאווה.. אני שם , עכשיו עוד 5 דק או עוד יום לא חשוב.. אני איבדתי שליטה, אני חייב ניתוק מוחלט מתאווה ולא להיות מוזן ממנה.

אז לא באנו להציג את הבעיה את הפתרון. 
היום אני מרגיש ככ אחרת אחרי נפילות , אני לא מובן מאליו, מקבל אותם , ומנסה ללמוד מהם לא ליפול שוב..
אתמול אחרי הנפילה, פשוט קמתי התרעננתי והלכתי , צעדתי אל הכותל (ובלי קשר לנושא, לא לבכות ולא להלקות את עצמי- תכננתי גם לפני)..
עצם ההליכה האנרגיה, התחושה של נפלתי וקמים הלאה, לא היתה פעם.. זה היה ממשיך בדיכאון, עצבות , התכנסות, יייאוש, להתכסות בשמיכה ולברוח מהעולם.
למדתי לתת אור , תקווה, חמלה ואהבה עצמית. התאווה שונאת אור.
וזה התקדמות אדירה מבחינתי, ותודה לאלוקים על זה.
אז היום ורק להיום אני נקי , שמח ומחייך , כאן עם אלוקים מתפלל לפעולה אחת נכונה. ולעשות את רצונו.

תודה לכולם, אוהב אותי, ואתכם

יום ראשון תחילת שבוע, לא הכייף הגדול של חיי.
אני חי , נושם .. ועושה.
בנוסף לתאווה ולבריחה שלי, אני מתמודד עם עוד אתגרים שאלוקים אוהב  נותן לי, בכל רגע ורגע...
אבל אני חושב שהרבה מהם מבוססי תאווה , בריחה וחוסר חיבור ריגשי נכון, וחוסר ערך ואהב עצמית...
אני לא מחובר אל עצמי, אל נשר..() הייתי רוצה לשנות, להיות מישו אחר, משו אחר, לחשוב ולדמיין שהכל יכול יכול להיות וורוד אצל החבר מהצד..
 ושרק לי אלוקים נתן תכנית מסובכת לחיים.. ושרק אני.. ורק אני... ורק לי.
אני היום רוצה להגיד לעצמי, די.. אני לא לבד , אני עם חברים אוהביפ, אלוקים כל יכול.. תכנית מסודרת שאמנם נעלמת ממני.. אבל יש אחת כזו..
ויש לי משימות , פעולות פשוטות מאודדדד שאני אוהב לסבך.
התוצאות יהיו מדהימות ברגע שאשחרר מהם את האחריות והשליטה.
אני רק להיום נהנה מהדרך מהכל רגע ורגע וכל פעולה ופעולה שמקדמת אותי עוד ועוד.. ועושה אותי איש טוב יותר לעצמי ולעולם.. ואני נהיה כזה.. בלי שליטה.. שינויי התפיסה וההרגלים שמתשנים הם אלה שגורמים לזה.
אז אני מרשה לעצמי לחייך עכשיו ולומר תודה! תודה אבא שלי !