שלום לכולם! כחלק מניסיון ההתמודדות לאחרונה הרגשתי צורך לצאת מהלבד שלי וממערבולת המחשבות והתסכול שאני חווה. ולפני כשבוע וחצי רשמתי את ההודעה הראשונה שלי בפורום. בעצם עד לרגע זה אני נקי וגולש מעל הדחפים שלי.  ארצה להתחיל לשתף כאן את מחשבות הדרך שלי. את הרגעים הקשים והתהומות האפלים , וגם את ההתרגשויות הראשונות מהנופים שלא חוויתי ותחושת השחרור המדהימה.

היום פעם ראשונה לאחר ההחלטה להיגמל  (10 ימים).  נזכרתי מהו דחף אמיתי, והוא התנהג בדיוק כמו בספר. סיטואציית שעמום, טריגר קלאסי.  
מאינסטיקנט ממש באתי לפתוח את המחשב ונזכרתי שכחלק מההחלטה שלי הורדתי הגנה מאוד מקיפה.
לכאורה אדם נורמלי מתוך התניה שהדבר לא אפשרי היה מוותר.  אבל כמובן שאני לא פרייאר. כמו עיוור מהופנט ניסיתי לעקוף עוד פעם ועוד פעם ולאחר רבע שעה גם הצלחתי, לשנייה.
  באורח נס הייתה לי מחויבות באותה שעה. סגרתי את האתר והתעשתתי, מיד הוספתי אותו לרשימה השחורה של תוכנית ההגנה. מפחד שזה יקרה לי עוד פעם ואכנס לאותו מצב זומבי. אשמח לשאוב מכם עידוד רעיונות ותובנות.