שלום וברכה,

אני כמו כולם, מנסה להתמודד...
(אציין הקדמה קצרה, אני רווק, עברתי בקצת את גיל 30, גר בבית של ההורים)

ומוצאי שבת זה תמיד הזמן הכי קשה בשבילי. 
אני מרגיש גם איזושהי עייפות פיזית וחוסר ריכוז, כנראה כבדות של אחרי שבת, שמתורגמת גם לעייפות נפשית קלה כנראה. אני מנסה לפעמים לשנות קצת את איך שאני אוכל בשבת או משהו אבל זה לא עוזר, ובכל מקרה, אני לא רוצה שכל פעם שאני עייף ומרגיש ככה זה יתורגם ליצר...
איך מתמודדים עם זה? אשמח לעצה!
אני מרגיש כאיילו כבר כמה שעות לפני מוצ"ש אני מרגיש את זה מתחיל להיווצר, וכשמגיע מוצאי שבת אני כבר רואה את הנפילה עומדת להגיע. ואני יכול קצת למרוח, לדחות, לעשות דברים אחרים... אבל בסוף אני מגיע לאיזשהו רגע שבו הנפילה מגיעה. איך יוצאים מזה?

אציין שבימים אחרים אני לא מרגיש שזה רודף אותי ככה. לפעמים כן יש לי פתאום איזה משהו מעין זה ביום אחר, אבל במוצ"ש זה כמעט קבוע, וזה בעוצמה גבוהה...

אח שלי היקר ימלך תודה על השיתוף!
אני תמיד רואה בעצמי שכאשר יש לי זמן פנוי אני מתחיל להתמודד עם זה, על כן אני מכין את עצמי מראש ועושה שיעורי בית. אני עושה כושר ,וכושר חזק, בשביל לשחרר כמה שיותר אנרגיה החוצה ובכך הרצון יורד.. להפגש עם חברים זה תמיד טוב. למצוא פעילות קבועה במוצאש.. זה אחלה ממש, לקחת איזה קורס קטן, חברותא כל מה שאתה מרגיש משמעות וכיף לגביו. לשמוע שיעור טוב. פודקסט מענין. לפנק את עצמך בארוחה טובה גם טוב.