הדבר היחיד שקצת מחזיר לי את המוטיבציה זה שכבר עבר זמן מהנפילה האחרונה אבל עדיין אני כולי מלא ביצרים
חג השבועות הזה הייתי שבור בכלל לא למדתי
קראתי רק את התרייג מצוות וכל שאר הלילה דיברתי שטויות... עם חברים
וחשבתי רק שטויות
כל הזמן עולים בי מחשבות על בנות ואני מנסה לעצור אותם
אבל אין לי כח כל כך
אני לא יודע למה אני פשוט לא עוצר ואומר לעצמי יאלה הכל טוב קום פשוט תקום על הרגליים ותמשיך במסע שלך
אפילו בזמן הזה שאני כותב את המילים האלו אני כאילו אומר לעצמי , ניפול עוד קצת , נהנה עד שזה ימאס ואז נמשיך
אבל אלוהים עושה איתי חסד הוא פשוט לא נותן לי ליפול
אין לי איך ליפול כרגע
מה שכן אני סוג של לא מתבזבז על קטנות לדוגמא יש לי בוואצאפ קבוצה וכשאני נכנסתי לראות מי בקבוצה אז פתאום ראיתי תמונת פרופיל של מישהי ערומה כן ממש
וזה גירה אותי מאוד והיה בא לי לאונן אבל אני אומר לעצמי זה סתם חרטה אני לא מתבזבז על זה
היה לי פעם קבוצה שגם היה שם כמה כאלו (שלא תטעו זה קבוצה של חדשות ,לא קבוצה של שטויות...)
ופשוט נפלתי אוננתי כמה פעמים על התמונות שהיו שם עד שמחקתי את הקבוצה
כרגע זה לא כזה מושך אותי ליפול על זה
אני ממש דלוק לצפות ממש
אני כל יום מדבר עם אלוקים שיוצא ממני את כל הניסיונות האלו ןשיתן לי כח
אני שומע הרבה שיעורים מתורת הבעל שם טוב ורבע נחמן זה ממש מחזק אותי
נותן לי את הכח לולי זה אני הייתי במצב הרבה יותר גרוע
אני קצת אוחז את עצמי ואני אומר לעצמי אשכרה כשהתחלתי במסע שלי היה לי חלום להגיע ל-90 יום תמיד אמרתי לעצמי אם אני מגיע לשם אני מלך אני מאושר אני פשוט גדול
ואחרי נסיונות רבים בסוף הצלחתי
ואני אומר לעצמי מה אתה נשבר מה אתה נופל אחורה
אתה הגעת ליעד שרצית עשית את זה כמו גדול ואפילו עם עוד 5 ימים בונוס
אז מההההה
למה אתה שבורררר
אני קורא כאן בפורום אנשים שמתחננים להגיע לזה
למה אני לא טופח לעצמי על השכם ומתקדם הלאה
אוהב אותכם