אחי היקר, קראתי את המילים שלך וממש הרגשתי את הכאב והאכזבה שאתה חווה עכשיו. נשמע שאתה עובר תקופה מורכבת, ותודה על השיתוף הכנה שלך. זה לא מובן מאליו.
אתה מתאר תחושות לא פשוטות אחרי הנפילה – גם ברמה הפיזית וגם הרגשית, ובעיקר הבדידות והתחושה שזה אולי מעכב את הזיווג שלך. לפעמים, כשאנחנו מתמודדים עם קושי פנימי עמוק, הוא יכול לקבל ביטוי פיזי ממשי, כמו אלו שתיארת. גם אם אי אפשר לדעת בוודאות מה בדיוק גורם לזה, זה ברור שאתה מרגיש את הקושי וזה לגמרי אמיתי עבורך.
שמת לב לנקודה חשובה – כשאתה לבד, זה מאתגר יותר. המודעות הזאת היא בבחינת "חצי מהפתרון", ממליץ לנסות לחשוב איך ליצור לעצמך יותר "מעטפות" של תמיכה מעבר לאתר או תעסוקה משמעותית שתהווה עוגן ברגעי קושי.
אתה גיבור. אין ספק. אתה כבר הוכחת לעצמך שיש בך את הכוח להחזיק תקופה משמעותית, וכמו שאמרת בעצמך, ההחלטה לשתף בכל יום היא כלי מצוין. במקום להלקות את עצמך על העבר, בחרת להתחיל עכשיו מחדש ממקום של חמלה עצמית ואחריות אישית, וזו גישה בריאה מאוד בדרך להחלמה.
אני מאמין באמת שאתה מסוגל להגיע ליעדים שהצבת לעצמך. כל יום נקי הוא ניצחון בפני עצמו! ולכן בדרך למטרה תתמקד יום יום. שמח גם בדרך ולא רק במטרה (שאותה כאמור, תשיג בעזרת השם).
חזק ואמץ אח יקר!!
