נפלתי בחמישי ושישי.
נכנסתי למצב המסוכן שלמדתי עליו מהתוכנית פה, שאתה חושב לעצמך "אם כבר נפלתי אז מה זה כבר משנה.."
אני מתקרב לחודש מתחילת האתגר הזה. קשה לי להיות אופטימי כרגע, אבל אני מחוייב לתיעוד (לפחות זה..)

אין לי דבר חכם להגיד, אני מתבייש בעצמי. ואני מרגיש כאב שוב להתוודא בפני עצמי על הכשלונות שלי.
ההרגשה היא שלא עשיתי שום תהליך מאז שהתחלתי.
אני לא רואה אור בקצה המנהרה עכשיו, ואני יודע שההרגשה הזו תעבור אם אצליח להתגבר על השבועיים הראשונים. 
אבל עדיין לא הגעתי לשבועיים נקיים, כן.. מביך.

יש לי אויב גדול, נכלולי ונוראי להילחם בו - כשאני נעשה חלש האויב מתפרץ, הוא לא שואל, רק לוקח. הוא לא יודע שובע, והוא יודע לשכנע אותי למה אני צריך להיכנע ליצרים שלי.  כל מה שאני בונה הוא הורס.
עם כמה שאני חושב שאני עושה התקדמות ובונה תוכניות - בקלות בלתי נסבלת הדבר הזה מסוגל לשבור הכל, בדקה. הכל קורס כמו מגדל קלפים.
אני מרגיש שאני משחק דמקה בזמן שהוא משחק שחמט.
אני מקווה שאני אצליח יותר, ואני אבין איך לשחק במגרש ובחוקים שלי, ולהכניע את היריב שלי שרוצה להרוס אותי - שזה אף אחד מלבדי.

היי התמכרותזהלאגורל,
קודם כל כפי שקראת לעצמך, ההתמכרות אינה גורל ואל תתייאש אף פעם.
אני מצטער לשמוע על הנפילות שלך ומזדהה מאוד עם המצב. לצערי זה מוכר לי מאוד והייתי שם עשרות פעמים. יש רגעים שבאמת קשה לעמוד באתגר וגם אין כוח ורצון. מה שאני יכול להמליץ זה באמת לבנות תוכנית ולהמשיך לשפר אותה. להגדיר לעצמך למה אתה יצאת לדרך ולהזכיר לעצמך את המטרה שלך.  להגדיר מעגל צהוב של מעשים שמביאים אותך למעגל האדום. ולתכנן תגובה לכל מעידה במעגל הצהוב. גם לאחר שנפלת לתכנן מכלול פעולות בתגובה. כל הכבוד על המודעות ועל הכנות שלך. התחלת דרך וכבר התקדמת גם אם זה לא תמיד נראה כך. תחגוג כל ניצחון גם אם הוא נראה קטן.
ובהצלחה בהמשך המסע 

אחי היקר 
אתה צריך להגיד לעצמך ולהאמין בזה באמת 
שאתה מי שאתה אתה טוב. זאת אומרת זה שעכשיו נפלת בדבר מגעיל וזה סותר את העקרונות שלך לאהבה אמיתית… זה לא כי אתה בן אדם מושחת שאתה באמת רוצה רק בנות אלא כי אתה מכור ויש לך התמודדות שמחפה כנראה על דברים שעברת בחיים אבל זה לא מי שאתה. 
וכשאתה משלים עם זה באמת אז אתה מתחיל להסתכל על עצמך מהצד בצורה אובייקטיבית ובלי שיפוט ואז יותר קל להתמודד מול עצמך איך לא להגיע לטריגרים ולמצוא עניינים חדשים בחיים ותעסוקה חיובית. 
קיצר אתה הרבה יותר יהודי עם נשמה קדושה ממכור לפורנו.
אוהב אותך אחי היקר

כשאתה מנסה להילחם מול תעשייה שלמה אין פלא שאתה מרגיש שזה לא כוחות. אתה הבן אדם הפשוט מנסה להתעלות על מיליון אנשי מקצוע בתעשייה רעה הכוללים שחקנים, במאים, מפיקים, תסריטאים, צלמים, עורכים, אנשי שיווק ומומחי פלטפורמות דיגיטליות. אז חשוב לי מאוד שתפסיק עם השיפוטיות. זה טבעי לחפש בריחה נעימה מהמציאות. אבל רוצה את עצת הקסם? נתק את הזמינות. מלבד להבחנה בטריגרים שגורמים לך להשתוקק למעשה, בסופו של דבר יש נתיב שבו אתה משתמש לצרוך את התוכן. לי היום אין פשוט אין דרך לצפות בפורנו. חסמתי כל אתר שממנו אני יונק תוכן (לחבר יש את הסיסמה לחסימה) והוצאתי מהחדר דברים שהייתי משתמש בהם בשביל ליפול. הנפילות שלי כיום הן רק מהדמיון. בשביל ניקיון צריך להקריב. ותעשה לי טובה אל תתמקד במטרה של השבועיים זה רחוק פיצוצים. תתרכז ביום הנוכחי. רק להיום. אני נקי רק להיום. זו המנטרה. לא שבועיים ולא שבוע. אוהב אותך ותמשיך קדימה, תעדכן!

מצטרף לתלותי 
אני פשוט העפתי כל אפשרות להגיע לזה ובזכות זה ב״ה יותר קל לי

כל הכבוד שאתה ממשיך!
זה הכי חשוב!
וכמה דברים חכמים נאמרו מעליי, באמת מבקש ממך לסכם אותם ולשנן.

בהצלחה רבה רבה,
מצפים לך כאן

jayjay, mose, תלותי, ניר יוסף
תודה רבה לכם על התגובות העוזרות, הקהילה הזו היא הכלי החזק ביותר שיש לי למלחמה שלי ואני צריך אתכם.
מעל לכל הדברים החכמים שלכם, לדעת שגם לכם יש התמודדות דומה ואתם מצליחים להתגבר עליה מחזק אותי.
אני מצרף למטה כמה דברים שהבחנתי בהם בימים האחרונים.

השכנוע המהיר של השטן:
זה קשה להעביר במילים את השיח המחשבתי המהיר והחצי-מודע שעובר אצלי במוח.
בדר"כ כשנהיה חשוך זה מתחיל,
"אולי רק תציץ ב..? רק לכמה שניות.. קדימה אתה יודע שאתה רוצה."
השכנוע העצמי הזה אורך כמה שניות. וכשנכנעתי לרציונליזציה הזו? נתפסתי בחכה. ואני אבוד.  
ואני אפול, אם לא באותו היום אז ביום למחרת.
איך להתגבר על זה? לא יודע,
אולי המודעות לכך שזה קורה תעזור בפני עצמה. ואני אוכל לסווג את זה ולא להתרגש כשזה קורה ולא להיכנע.

דבר שני, אני מפסיק לחפש מושיע, לחפש איזה ספר שיציל אותי, או תובנה שתשנה לי את החיים. קראתי וחקרתי מספיק. אני יודע בדיוק מה צריך לעשות.
זה המוח הגברי האנליטי שלי, זו לא גישה יעילה עם רגשות.
בסוף הכל הכל מסתכם ליכולת בלילה כשהדחף עולה? להגיד לו "לא! ותלך לעזאזל."
כל השאר זה רק מעטפת. הכל הכל זה רק כלי עזר.
אין שום דבר שיכול להחליף את התחושה הדוחה הזו, לרצות כל כך - אבל לבחור שלא. 
אין לי מילים יפות להגיד על זה,
זו עבודה מכוערת ומעצבנת ומטרחנת. זה לא יפה. וזה מה שדרוש כדי להתגבר. כנראה שזו האמת.

יש תרופה להתמכרות, אבל היא עובדת רק ליום אחד.
כל יום אצלי הוא מלחמה. כל יום.
אז שמתי את הכלים שלי בחזרה במקום, הפסקתי את הקשר עם אנשים שדרדרו אותי לצריכה, ואני חוזר להיאבק.
הלוואי שגם הלילה כשיעלו מחשבות חזקות על צריכה, אני אוכל להגיד לא. "לא" החלטי. בלי להשאיר שום מקום לספק כמו שהשארתי כל כך הרבה פעמים והפסדתי במלחמה.

והנה מנטרה שאני אחזור עליה בכל ערב מהיום:
יש לי את הכוח הכוח להישיר מבט אל המקום בו איבדתי שליטה,
את החוזקה לעמוד בפני הנאות,
ואת האמונה שאני בדרך הנכונה, גם אם היא ארוכה.

היי התמכרותזהלאגורל,
אני תמיד נהנה לקרוא על התובנות שלך ואני מסכים עם כל מילה.
בהצלחה לכולנו