נפילץ לילה עד השעה 3 לפנות בוקר, קם בחמש ורבע כהרגלי ללכת להתפלל, מבט בראי ושוב הפרצוף המעוך הזה, חוזר מהתפילה, הבית ריק והמחשב פרוץ ו - עוד נפילה של כשעתיים וחצי במקום ללכת לשגרת היום, אפילו לא הודעתי שלא מגיע היום, שוב מבט בראי , הפרצוף מעוך שבעתיים, שבור, גמור.
כבר חשבתי על זה כמה פעמים בלי להזיז את עצמי מילימטר אבל אם שתי הנפילות הנ"ל גורמות לי לזוז במקצת - דיינו.
אז מתחיל לטוס, לטוס אל החופש.
מתפלל לקב"ה, היום ראש חודש, שהחודש הזה יעזור לי להביא לעצמי תחילת תהליך שתכליתו שינוי.
אנא ה' הושיעה נא | אנא ה' הצליחה נא.
