מעניין מה שאתה אומר
בגודל אצלי מוצש מועד לפורענות, כי זה הזמן האחרון של הסופש, של החופש, ואני רוצה לנצל כמה שיותר, אז אני לא רוצה לישון מוקדם.. משם זה מתחיל
מצד שני - אין הרבה מה לעשות, במה להתעסק
וככה מגיעים למצב שמאוחר בלילה, כולם ישנים, ואין לי מה לעשות...

יש עוד המון מכשירים בבית, ככה שאני לא בטוח שהקופסא הזאת תעזור לי, אבל באופן כללי זה נשמע רעיון טוב שיכול להתאים לפעמים..

לגבי היום - עברנו חצי יום, ב"ה הייתי יחסית עסוק, ואני עם היד על הדופק. עברו 5 ימים! פעם קודמת נפלתי אחרי פרק זמן כזה. נשארו עוד 5 ימים עד למטרה הבאה, עברנו 50%!

אחרי כמה זמן היה לי משעמם, אז במקום לשוטט בפלאפון בלי מעש, השארתי אותו רחוק ועליתי לקרוא ספר (מיותר לציין שנרדמתי מהר מאוד..), אבל העיקר שלא נכנסתי לניסיון, למרות שזה היה הדבר האוטומטי לעשות, ועל זה אני סופר את הניצחון הקטן הראשון שלי! 



בעניין אחר, מצרף את את המילים לשיר "אדם" של עמיר בניון:



אדם מהלך לבדו בתוך הגן

הוא חשב לעצמו לבד

אז הוא נפל.



אדם מדמיין לעצמו בתוך הגן

הוא שכח שהוא לא אלוהים

אז הוא פתח ואמר:



המשחק הזה קל, אצייר לי מגדל

אצייר גם אישה גם נחש

אצייר לי נופים, הזיונות מוטרפים

אצייר לי גם בגד חדש.



המשחק הזה טוב כן הוא טוב, טוב מאוד

הוא נותן לי לפתע תחושה

שאני כה גדול ויכול על הכל

ואפילו גם יש לי בושה.



אדם מסתבך עם עצמו בתוך הגן

הוא שמע איזה קול מדבר

אז הוא נבהל ואמר:



המשחק לא משחק, המגדל כבר נפל

הלוואי לא היה כאן נחש

ועם כל הבושה נגמרה התחושה

אני סתם מצוברח ומותש.



המשחק התעוות ואני מתחרט

לא רוצה כבר להיות אלוהים

לא רוצה, לא נחש ולא בגד חדש

גם אם יש בו את כל הצבעים.





אני חושב שזה מתאר די טוב את הלפני והאחרי של נפילה, 



שבת שלום!