מעדתי, בדיוק כשהגעתי ליעד.
לאורך הסופש ביליתי יותר מדי זמן במעגל הצהוב. לא מעידות, לא ראיתי כלום בעייתי, אבל למשל הייתי עם הפלאפון במיטה בחוסר מעש, או בדקתי סינון שיש בבית..
בשבת עצמה, ברוך ה' אין פלאפון, אבל היו לי הרהורים כמעט כל הזמן. גם כשהם נחדלו על ידי משהו, הם חזרו מיד אח''כ. זה היה מאוד מאתגר.
מוצש המעגל הצהוב התחיל להיות יותר גרוע. עדיין לא היה שם שום דבר בעייתי בפני עצמו. צריך לציין שזה קרה ממש בסוף המוצש, לפני שהלכתי לישון. עד אז שרדתי יפה.
ואז הגיע הבוקר. לא פעם ראשונה שזה קורה לי, עוד במיטה אני תופס את הפלאפון המתחיל לשוטט. זה קורה בעיקר אחרי שאני מתעסק בזה גם ממש לפני השינה. הקיצר התחלתי מ"רק קצת" וכו' וכו', שבסוף הגעתי לגלול תמונות לא צנועות. אמנם זה לא היה עירום, ואפילו לא מצולם, אבל זאת מעידה. ממש חבל, הגעתי ל10 ימים, וכבר התחלתי שבוע חדש, אבל רגע לפני מעדתי. מה גם שכשקלטתי שזאת מעידה, המשכתי מתוך מחשבה ש"אם כבר אז כבר", וזה הכי גרוע.
היום בעז"ה אני אחדול את זה. ברור שזאת מחשבה דפוקה, וכל שניה שאני ממשיך לראות מזיקה. בטח ובטח מהמחשבה ש"אולי ניפול ואז היתר הרע ישחרר" - היא שקר מוחלט. תרגיל קלאסי.
המטרה חזרה להיות 10 ימים בלי מעידות.
עוד מעט מגיע למטרה בלי נפילות.
אסור אסור לתת למעידות להפוך לנפילות.
אני מגדיר מעידה, כדי למנוע התלבטויות בעתיד: כל תמונה (קל וחומר סרטון) שהוא לא צנוע, כלומר מכיל עירום חלקי, שראיתי בעקבות חיפוש מכוון, אפילו אם החיפוש לא היה מכוון בדיוק לתמונות האלה אלא "מסביב" או "רק קצת". אני חושב שזו הגדרה טובה.
עוד מעט ראש השנה, אני קצת מחוץ ללופ, מקווה להיכנס לאווירה גם בתחום ההתמודדות.
בהצלחה לכולנו
אשמח לתגובות, זה מחזק
