יום 14.אני מתחיל לצאת מהמחלה ברוך השם היום אני אלך לישון מוקדם אולי זה יקצר לי את הזמן.בלי קשר לזה שמתי לב שלישון מוקדם זה פשוט פחות טריגרים וגם אתה מרגיש יותר ערני ביום יום.היום אני חוגג שבועיים! שבועיים זה משהו שלא הגעתי אליו כמה חודשים טובים אני מקווה בעזרת השם יתברך לעבור את הסוף שבוע הזה נקי גם כן כי סופי השבוע הם האתגר הגדול שלי.
בכל מקרה אני מתכנן לעדכן כאן כל יום לפחות עד שאני אשיג את המטרה שבחיים שלי לא השגתי וזה 90 יום.
רק המחשבה שמאז שאני מכיר את עצמי לא באמת השגתי אף פעם בחיים שלי 90 ימים נקיים מבהילה אותי. זה אומר שאני לא באמת יודע מי אני בלי ההרגל הזה.אבל בעזרת השם אני עומד לגלות. הלוואי

יום 15.ברוך השם עברתי אותו בהצלחה למרות שהרגשתי את ההרגשה הזאת של *הדחף הולך להגיע" אבל משום מה הייתי פשוט עסוק מדי עד לרמה שסיימתי את הסידורים שלי רק ב-21:00. בקיצור אחד הדברים הכי חזקים אצלי בתהליך זה פשוט להיות עסוק אבל וזה אבל גדול צריך להיות עסוק בדברים שמשפרים אותי בתור בן אדם.
וגם בין כל זה לדעת שיהיו גם ימים פחות עמוסים ואז אני אצטרך להתמודד עם הדחפים החזקים ביותר.

לילה טוב

יום 16.היה לי יום עמוס מאוד ברוך השם עברנו גם אותו עד עכשיו בלי עין הרע לא נפלתי לאחר 16 ימים שלמים! ואני יודע שזה נראה כאילו זה קל לי אבל זה ממש לא פשוט עצם העדכון פה עוזר לי להיות עקבי.לפני ה-16 יום האלו הייתי נופל בערך פעמיים עד שלוש בשבוע זה היה מצב בלתי נסבל אני מקווה מאוד לא לחזור ללופ הזה אני מקווה שכל יום שיעבור הכל דחף שאני אגלוש מעליו יעשה אותי חזק יותר ושהשם יתברך יהיה איתי יד ביד בתהליך הזה אני מתפלל לזה כל יום וכל רגע.שבת שלום ומבורך

יום 17
אין לי זמן לחפור היום חחחח
לילה טוב

יום 18.יום מלא בעשייה עד כדי כך שלפעמים אני שוכח להפסיק ולקחת הפסקה ולנשום נסתדר לעשות את זה במהלך השבוע. נכנסתי לאתר. ראיתי סרטון יומי. וברוך השם זהו. 
אני לא יודע מה אני אעשה כשהסרטונים יגמרו חחח. בנתיים אבל אני מחזיק מעמד. מתפלל לאבא בשמיים שישאיר אותי על דרך המלך. הדרך ל90 יום. 
בנתיים המטרה הקצרה שלי היא 20 יום. 
והמטרה הקצרה ביותר, כי כל יום ביומו!

יום 19.
זה היה יום שגרתי לחלוטין אפילו משעמם הייתי אומר מזל שכאבי הראש שלי נחלשו קצת מקווה שמחר יעברו לגמרי.
קראתי על זה קצת והבנתי שלפעמים יש סוג של תסמיני גמילה בשבועות הראשונים אם בן אדם מפסיק בחדות וזה בדיוק מה שעשיתי.לכן אני לוקח את עצמי בקלות ומסביר לעצמי שהרגשות האלה הן זמניות ואני מודע לזה שעוד יהיו דחפים בדרך ולא רק שיהיו דחפים אלא גם יהיו ימים משעממים כמו היום ויהיו ימים שאני ארגיש כאילו אני לא מתקדם ואז היצר הרע מזהה הזדמנות וקופץ עליך.עצם הידיעה הזאתי וזה שאני רושם את זה פה עוזרת לי ברגע עצמו לדעת ולהבין שגם ההרגשה הזאת זמנית.
עצם המחויבות האישית שלי לכתוב פה כל יום היא זאת שעוזרת לי לא לאכזב את עצמי.
מי יתן ויגיע היום שבו הדבר הזה יהיה נחלת העבר ואני אפילו לא אחשוב עליו ושההתמכרות הזאת תהיה מאחוריי לגמרי.מותר לחלום אבל בינתיים אני כאן בכל הכוח ביום 19.מחר יום 20 וזה עוד אבן דרך במסע שלי.בהצלחה!