יום 152#
ביומיים האחרונים יצא לי לראות פורנו אבל לא לאונן.
היום אוננתי מול תמונה.
אני לעת עתה לא מחשיב זאת כנפילה.
אבל מעכשיו אני אתחיל להחשיב נפילה רק עצם הצפייה בפורנו, גם אם אני לא מאונן עם זה.
היום שמתי לב שלמעגל שקורה לי-
בדרך כלל יש לי רצף טוב ואז אני מתחיל לפה ושם קצת לראות פורנו, ממש קצת ואז מכבה ישר.
אני מאמין שבסוף זה מגרה אותי, כמו להראות לילד קטן סוכריה בלי לצפות שהוא ירצה לאכול אותה.
ברצף הכי טוב שהיה לי עד כה זה היה 3 חודשים; במהלך ה3 חודשים האלו אז מה שהחזיק את עצמי היה המחשבה שאם אני אוותר לעצמי בזה - אז אני מתחיל לעגל פינות בהרבה דברים בחיים שאני יודע שאני יכול יותר.
לדוגמא היום בחדר כושר לקראת סוף האימון התלבטתי עם לעשות סט של בטן, קול אחד אמר שכן ויאללה אני יכול וקול שני בראש אמר שאין סיבה ושאני יכול להחליק וללכת הביתה- לוותר לעצמי.
אני מוצא שאת הקולות האלו שגורמים לי לוותר לעצמי אני צריך יותר לעשות עבודה עם עצמי.
אני אוהב את השיר של הרב קוק: ״בן אדם עלה למעלה עלה, כי כוח עז לך- יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אדירים״,
לילה טוב.
