אני כותב את זה מתוך בכי של לא מתוך דיכאון ועצב , דמעות של שמחה אהבה עצמית ואמונה בשנה האחרונה לקחתי את עצמי ביידים יותר מתמיד אחרי שנים ארוכות של נפילות קשות עמוק בתוך עצמי שבר כלי של בן אדם נכנסתי לתוך ישיבה קיבלתי אש פנימית של הקדוש ברוך עברתי שברים נפילות משבריפ ואני לא מאמין שאני מסתכל כרגע על הימי נקיות , 80 יום החלופ שלי תמיד היה לנסות להגיע 90 לראות מה היה מה יקרה אף פעם לא הצלחתי לראות את הדבר הזה צרגיש לא מציאותי אני מסתכל על דף המוטיבציה אני רואה איך הייתי בעבק ואיזה שינוי תודעתי תפסיתי ומחשבי אני עברתי ועדיין עובר וגדל החיים שלי באמת ניתנו בחזרה בידי ה יתברך שנתן לי את הכוח פה . 
" ה יתברך נתן לי את מקיים אותי והתורה מחייה אותי בכל יום "
ציטוט שלא הפסקתי להגיד לעצמי בישיבה . תודה אבא