יוסף יהודה,
בהודעה האחרונה שכתבת תשנה את המען--
..לאבא היקר....

המום מהאומץ והכנות שלך לדווח. כואב אתך.

אסירות תודה, מרגיש יותר טוב.
אני מרגיש עכשיו נחישות ורצון לעשות הכל, אבל בתכלס אני לא מוכן לעשות שום פעולה.

לילה טוב, נקי ומלא החלמה לכולנו!

ב"ה, עדיין נקי.
אסירות תודה ענקית, אתמול עשיתי את הפעולות ממש בניגוד לרצוני, קראתי יותר מחצי שעה בספרות, כתבתי את הכתיבה היומית שלי שלא כתבתי כבר המון זמן ודיברתי עם חברים המון זמן (עם חבר חדש שזו שיחתו הראשונה בטלפון עם חבר מהתוכנית כחצי שעה ועם חבר שעזב את התוכנית כשעה), אך לצערי הרב לא הלכתי לקבוצה. אני מתפלל לקבל על זה שלווה, אין ביכולתי לשנות זאת כבר. הפעולות פשוט שיחררו אותי! איזה כיף! איזה אושר! למה אף אחד לא אמר לי והזכיר לי כמה הפעולות טובות ומשמחות?

אני מרגיש היום הרבה יותר טוב, דיברתי עם חברים ואני רוצה לעשות את הפעולות, אבל אני עכשיו קצת עייף ורוצה להתקלח אחרי יום מלא בספורט, אך שני הדברים מסוכנים לי.
תודה רבה חברים ובורא עולם!

בס"ד
ללא מילים!
                 

ב"ה, נקי.
הלכתי עכשיו לעוד ביקור בגיהנום. לא כיף בכלל. לא איפסתי, לא נפלתי לגמרי, אבל אני לא הייתי רחוק מזה.
אני התחלתי להרגיש ממש כמו שידור חוזר של הנפילה הקודמת, לפני שבוע וחצי, אחרי 42 ימים של נקיות שגררה עוד חצי שבוע של נפילות.
ההבדל היחיד היה הקצב, הפעם זה היה מהיר בהרבה. פעם שעברה לקח לי כמה ימים של מעידות עד שהגעתי לתמונות יותר חשופות וכו'... עכשיו זה היה עניין של דקות.
כבר הרגשתי שאני אבוד לגמרי, שזהו, אין לי סיכוי. אבל אז התקשרו אליי כמה חברים שאמרו לי שהם נפלו. זה חיזק אותי מאוד.
אבל המשכתי במעידה\החלקה הזו. ב"ה, אסירות תודה עצומה, לגמרי לא מובן מאליו, יצאתי מזה לפני שהיה מאוחר מדי.
גם אחרי זה הרגשתי שאני אבוד ועכשיו זה רק עניין של זמן ויקרה בדיוק כמו שקרה לי בפעם האחרונה, אחזיק בשיניים כמה ימים עד שאתרסק.
אבל הפעם אני מרגיש הבדל מהותי אחד- אני לא רוצה את זה. פעם שעברה ממש ממש רציתי את זה. הייתי בטוח שאני אהנה ויהיה לי טוב וכל זה.
הפעם אני זוכר עדיין כמה זה לא כיף ואני ממש ממש לא רוצה את זה, אבל אני פשוט לא מסוגל לשלוט בעצמי.

התפללתי לה' שיקח את זה ממני, מסרתי לו את זה. וויתרתי על זה לגמרי (לפחות ככה אני מקווה...).
אני כבר לא מרגיש אבוד ולא מרגיש שזה רק עניין של זמן וכו'...
כן, ייתכן מאוד שאפול היום או בימים הקרובים, אין לי ביטוח. אבל אני עכשיו מסוגל לקבל את זה בשלווה. אני כבר לא מרגיש את הדחף הנוראי הזה ולא מרגיש שהסיפור נגמר.
אני זמן קצר מדי אחרי הכניעה בשביל להגיד אם זה עבד או לא, אבל בכול זאת, אני מאמין בזה בכל ליבי. כבר עכשיו אני מרגיש יותר טוב.

בהצלחה לכולנו!
לילה טוב, נקי ומלא החלמה!

נ.ב- אסירות תודה עצומה! ניסיתי לשלוח את ההודעה, אבל למדתי מהניסיון שלי שהרבה פעמים החשבון מתנתק לי דווקא ברגע שאני שולח הודעה (אני מתחבר כל פעם לשעה לפורום...) וההודעה נמחקת, אז הפעם עשיתי העתק הדבק. הייתי בטוח שזה סתם מיותר ומה הסיכוי... אבל באמת החשבון בדיוק התנתק! אם לא הייתי עושה העתק, כנראה הייתי מתפוצץ עכשיו מכעס. אסירות תודה גדולה לה'!

נפלתי. לא הצלחתי לוותר על זה לגמרי, חזרתי רק להציץ...

משתתף בצערך שלמעשה הוא גם צערי. מקווה ששנינו נמצא את דרכנו אל האור , ונצא מעבדות לחרות...

נפלתי שוב. התפוצצתי מטינות וכעסים, הייתי חייב לברוח...

אוהבים אותך 'יוסףיהודה'

אוהבים אותך. הלילה יוצאים ממצרים!

תודה יוסף ודוקטור על התזכורת שהלילה יוצאים ממצריים.
שמעתי מדברים, שזה לא תלוי בנו. זו הבטחה של אבא והוא יקיים אותה גם אם אינני ראוי.
יציאה נעימה...
נפגש...

עוד נפילה...

אוי! הגיהנום פשוט נורא! נורא!
לא מומלץ לאף אחד!
לא יודע איך לצאת... חשבתי שאפשר להיכנס ותמיד אפשר להסתובב בחזרה ולצאת החוצה.
מסתבר שזה לא כזה קל... איבדתי את היציאה, אני שקוע עמוק בבוץ ולא יודע בכלל איפה למטה ואיפה למעלה.

רע לי, ממש רע לי, אבל אני עדיין לא מעוניין לעשות שום דבר עם זה.
אני עד כדי כך דפוק? כנראה שאני פשוט אוהב להשמיד את עצמי...

מכיר את זה טוב יוסף יהודה היקר , ב4 חודשים האחרונים הייתי שקוע בתוך הטינופת , והתפללתי לא-לוקים שיפקח את עיני , ויהי' לי אתערותא דלעילא
וה' שמע את תפילתי ובפורים התחיל הנהפוך הוא אצלי ב"ה , ונקי רק להיום חודש
בהחלמה גם לך