ברוכים הבאים,
אורח
|
|
|
|
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם... |
|
|
|
|
|
|
|
|
חוסר אונים איננו חולשה, זו המציאות.
|
|
כי נפלתי קמתי! כי אשב בחושך ה' אור לי!
הסיפור שלי forum.gye.org.il/index.php?PHPSESSID=a76822ede5e4cf190e1b2fdb3243da39&topic=1081.0 |
|
|
|
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם... |
|
|
|
"אלוקי תן בי הדעת,
להבחין בין אמת לחלום, לב מבין ואוזן שומעת, הן על כפיך נשאתני הלום". |
|
נודה לך ונספר תהלתך 'על חיינו המסורים בידך', תודה על האפשרות למסור לך את השליטה על החיים
'אנחנו כמו אנשים שאיבדו רגל, הם אף פעם לא מגדלים רגל חדשה'. (הספר הגדול עמ' 29). |
|
"אלוקי תן בי הדעת,
להבחין בין אמת לחלום, לב מבין ואוזן שומעת, הן על כפיך נשאתני הלום". |
|
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן
|