קיבלתי את עצתו המחכימה של ידידינו היקר כמר  (כמתוק) "אסירותודה" והנני לפתוח כאן אשכול בנושא עלייתי (ללא נפילות בעזרתו יתברך) ושיתוף חוויות. בחרתי לקרא לאשכול בשם "צדיק או גמור" מפני שדרכו אוכל (ויוכלו כולם) לעקוב ולראות אפה אני אוחז. ומתי אני צדיק ומתי.........   (ולעודד בעת הצורך)

אתחיל עם מה שקרה אתמול למרות ששוחחתי על-כך בקבוצה הטלפונית. בעבר הייתי הולך לספריה שם ישנם ספרים שאפשר לעיין בהם    הנפילות היו כואבות. לאחר תקופה ארוכה למדתי לא להתקרב למדפים ההם ואכן נכנסתי וביליתי בספריה בצורה בריאה כשאני מתרחק משם כמו מאש.

אתמול הגעתי לספריה כדרכי ב"קודש" ואכן שמרתי על עצמי כל הזמן. עד שהגיע הזמן ללכת הביתה  ואז אמרתי לעצמי לבדוק "רק" אם יש להם ספרים שמדברים על המחלה. עשיתי חיפוש והמחשב (הגולם) לא הבחין בין סקסוהוליסט לבין.... :-[ והשיב אותי לתוך הטינופת  :o לא יודע איך הצלחתי לצאת משם "יבש" (ללא שיזו"ל) אך עובדה שלא שיזלת"י.

האם לזה יקרא "נקי"? ???

הרני מתחיל מחדש את ספירת הימים בעזרתו יתברך. לשם יחוד קוב"ה וכו' ויהי נועם וכו'

היום יום א' לנקיות

עידכון יומי:
בלילה עברתי חויה לא פשוטה. לא אפרט את החלום אך זאת עלי לציין כי היה זה כל כך מוחשי ואמרתי לעצמי כל הזמן "אל תעשה את זה. אל תיפול. אתה עוד תתחרט על כך" וכשהסיפור נגמר והתעוררתי לא האמנתי שזה היה רק חלום!

לאור העובדה ש"לפי הכללים" קרי לא נחשב לאיפוס אני ממשיך בספירה:

לשם יחוד קודשא וכו'
ברוך אתה ד' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על ספירת......

היום שני ימים לנקיות

הרחמן הוא יחזיר לנו את השפיות למקומה במהרה בימינו אמן.

..............ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל העלמות...... וטהרינו וקדשנו בקדושתך העליונה אמן סלה

תתחדש. יהי רצון שיהא פוסט זה לרפואה שלימה כי רופא חינם אתה... - זה המשפט שבתור ילד אמא שלי היתה אומרת לי לומר לפני בליעת תרופה... (חוץ מהבדל קטן - 'עסק' - פוסט, והאמת היא שניתן להשאיר גם את המילה המקורית)

איזה רשמי אתה,  לא מר ולא מתוק. איש שהחיים שלו נדפקו עד היסוד ודווקא אז הוא גילה את ידו האוהבת של אולקים מושטת בחמלה רבה להוציאו מהרפש ומשתדל לאחוז בה בחזקה.

בהצלחה.

שיניתי את שמי. מתנת הנקיון. הלוואי ואזכה לכך.

אני שמח שגמרת עם עניני 'צדיקות' ויהי רצון שתקבל את מתנת הנקיון...

מזל טוב! כשם שזכית לשם טוב כך תזכה לנקיות במתנה!

ה' אוהב לחלק מתנות, אנחנו רק צריכים להושיט יד ולקחת אותם.
[אגב יש מבצע חבר מביא חבר, אולי תיקח אותי]

יום ד' לפרשת נח א' מרחשוון ה'תשע"ג

בחסדי הבורא זכיתי לעוד לילה נקי ושפוי. לא בכוחי. מתפלל לעוד יום נקי ושפוי. לזכות למתנת הנקיון.
היום שלושה ימים לנקיות
(למען אזכור ולא אשכח: התחלתי יום ב' לפרשת נח כ"ט תשרי ער"ח מרחשוון ה'תשע"ג)

בהצלחה עצומה!

איזה גדול ה' ;D

בס"ד
אז בקשר לשאלה ששאלת...
יש לי תשובה
הרי זה צדיק גמור...
וההוכחה לכך מהגמרא בבא בתרא י:
האומר סלע זה לצדקה בשביל שיחיו בני ובשביל שאזכה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור
אז אם בשביל מצוות עשה עם פניה נקרא "צדיק גמור"
מי שנאבק כל כך קשה על מתנת הנקיות לא יקרא צדיק גמור?

תודה מי אני. (אז מה אתה מציע? לחזור לשמי הקודם?)

מתנת הנקיון היקר,

יש לי שתי הערות:
1. גם כשאני גמור - אני צדיק. (אני חולה ולכן גם כשמחלתי מגלה את אותותיה - אני נשאר צדיק)
    שמחתי על שינוי השם.

2. אני לא מאפס את הספירה על כל מחשבה או על כל תמונה, סרט או מראה ברחוב שקפצו לי לעיניים, או אפילו על לגימות קטנות פה ושם. אם הייתי עושה זאת, לא הייתי מסוגל להיות יותר משבוע "נקי".
אני סופר החלמה ולא מחלה.
גם אם אני לוגם אני בהחלמה מכיוון שכיום אני מצליח להבין שזו הייתה לגימה ומצליח בסיוע גדול להפסיק שם.
לפני "שמור עיניך" כל הלגימות שלי היו הפתיחה להקדמה של הנפילות מבלי שאפילו שמתי לב.
כשלגמתי ומייד הבנתי לאן זה הולך והצלחתי להפסיק ולא ליפול - האם לזה תקרא נפילה ???
לכן, רק אם באמת נפלתי (שז"ל) רק אז אני מאפס את הספירה.

בהצלחה

בס"ד
למתנת הנקיון היקר!



את זה לא אמרתי (שינוי השם זה עניין למקובלים לא לאנשים פשוטים כמוני... )
רק אמרתי שהתשובה לשאלה שלך היא : שאתה צדיק גמור...

שלום לכולם.

המשך עידכון.

אתמול אשתי יצאה לחנות נעליים. כשהיא חזרה הביתה היא שלחה אותי למכולת.  כמעט ברח לי מהפה התשובה הרגילה למקרים אלו: "מה זאת אומרת? הרגע היית בחוץ, לא יכולת לעצור גם במכולת (חנות ליד)? ועכשיו אני צריך לעשות את ה"שירות" הזה ולנסוע נסיעה מיותרת לאותו מקום שהיית לפני דקה רק בשל עצלנותך?" בחסדי הבורא השאלה/הטענה לא נשמעה מפי בפעם זו.
ומה היה קורה אם היא כן היתה עושה את העצירה הזאת וחוסכת לי את הזמן? הטענה היתה הפוכה לגמרי: "מה זאת אומרת? הלכת לחנות נעליים וחזרת מהמכולת?!" מה שהיא לא תעשה אמצא על מה להתפרץ.

דבר נוסף ששמתי לב אליו.  אנו מבקשים בתפילת השלווה: "תן לי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לקבלם. אומץ לשנות את הדברים שביכולתי. והתבונה להבדיל בין השנים."
דוגמא מוחשית
אני נוסע בכביש. מהירות מקסימלית 90 קמ"ש. אם אני הנהג (אני "שולט" על המצב) אני עוקף את הבנדיט ממולי שמזדחל לו על 100 קמ"ש....
אם אני רק נוסע ("איבדתי שליטה") אני מתחמם על הנהג ש"טס" במהירות של 95 קמ"ש.... (כמובן שאני נוצר את לשוני ולא דורש ממנו להוריד מהירות או להוריד אותי... אבל זה רק מפני הבושה)

שמואל יקירי.

ככל הנראה אתה צודק. מה שאיפסתי זה בגלל שחשתי שמה שלא שיזל"תי זה רק בנס. ואם אני עשיתי את המשגה שלי הנס לא נזקף לחשבוני. (איפסתי פעם בעיקבות קרי מפני שתחושתי היתה שזה הגיע כתוצאה מ....
בעוד שבפעם שלאחריו חשתי שזה בא ללא כל גירוי במודע מצידי אז המשכתי בספירה.)

היום ארבעה ימים לנקיון..

האמת שהיום לא רציתי לכתוב אפילו אות א' בפורום. לאחר שאתמול הגעתי, בעזרתו של אסירותודה, לתובנה שאני לא פה. אני לא מחובר. אני אמנם "משייט" כאן הרבה. כותב, פותח נושאים, מגיב. אבל לא "מחובר". נוגע ולא נוגע.  (תודה לך אסירות התודה. נגעת בנשמתי)
יתירה על-כך. חלקהארי של הכיתובים שלי כאן (אם לא ממש כולם) הינם עוד פן של מחלתי. במקום ללכת למקומות שאני מרגיש לא נוח מבחינה דתית וחברתית אני במקום הזה. אבל עדיין אני "חייב" שיראו אותי. שיחושו. שידעו שאני קיים. ולכן אין לי מה לחפש פה יותר עד לחיבור המושלם. אך אין לי דם אופציות אחרות. ולכן אני כאן. "עושה פעולות הפוכות" וממשיך בכתיבה במסעי הנוכחי. מקווה לקבל ספונסור טוב בקרוב ולצאת יחד איתו למסע ממנו כ"כ חששתי ושמשום כך "הסתפקתי במועט" בכתיבה בפורום ושיתוף טלפוני.

היום  חמישה ימים לנקיון.