אוהבים אותך! במלחמה, אחי היקר, אני בוכה יחד איתך.
כן, גם אני כאוב, שבור ורמוס. נופל ונופל ללא סוף. אם הייתי שולט בעולם, לא הייתי מפסיק כנראה ליפול לעולם אפילו לא לשנייה, אבל ב"ה, יש אדון לעולם שגומל חסד חינם לבניו ומציל אותי מהתאווה לעיתים.

עד לפני יומיים, הייתי שקוע בתאווה עמוק. הייתי כל כולי בתאווה במשך יותר משבוע. זה היה נורא! הייתי מנותק מעצמי, מהתוכנית ומה'. אבל ב"ה יש תוכנית ויש דרך ובזכות שליחי ה', עבדיו הנאמנים, החברים פה פורום שהתקשרו וחיזקו אותי הצלחתי לרצות לצאת.

הייתי כ"כ עמוק שכלל לא רציתי לצאת. לא שהיה לי טוב, להפך, כלל לא נהנתי, היה לי רק רע. אבל לא הרגשתי את הרצון הזה להיות נקי, טהור ומחובר. הייתי אדיש למצב, לא היה אכפת לי, למרות שהיה לי רע וכאב לי עד עמקי נשמתי.
לא בכיתי כבר שנים מצער (ירדו לי מדי פעם דמעות מצחוק או מגירוי בעין...). לא בגלל שאין לי צער, בגלל שאני מנותק רגשית ובמקום להכיל את הכאב והצער אני בורח לתאווה. הדמעות הן לא בריחה, שהרי הן לא מספקות אותי וממלאות את החלל, הן דרך התמודדות והתחברות לאותו כאב. אך לצערי הרב איבדתי יכולת זו.
אם זה לא היה קורה, הייתי בוכה במהלך השבוע האחרון בלי סוף. נפלתי שוב ושוב ונשברתי. חציתי גבולות נוספים עוד פעם ועוד פעם. כל פעם הגעתי למקומות יותר גרועים. אוי, זה היה פשוט נורא! מצאתי את עצמי עושה דברים מגעילים ונוראיים. הכאב היה גדול מנשוא, הרגשתי רע ומגעיל, לא הצלחתי להתפלל, לא הצלחתי לעשות שום דבר. ישיבה פשוטה על כיסא במשך כמה שעות בשביל ללמוד הייתה נגמרת בבריחה. הרגשתי רע עם עצמי, לא רציתי את החיים. הרגשות הציפו אותי ובילבלו אותי וכל מה שרציתי היה לברוח, אז חזרתי לתאווה. לפעמים מתוך הרגל, אני בא הביתה, אוכל שותה, נופל, נח קצת, אוכל, נופל עוד פעם והולך לישון... לפעמים מתוך דחף בלתי נשלט, רצון עז לברוח מכל הרפש של החיים האלו. להתנתק מעצמי, היצור המגעיל והדוחה, הצבוע והטמא. ברחתי וברחתי וככל שברחתי יותר, כך הרגשתי ריקנות יותר, אז ברחתי יותר.
הכי נורא היה לי להרגיש את הריקנות, חיים ללא תוכן, ללא התוכנית הנפלאה שנתנה לי רגעים של אושר, פריחה ושלווה. זה גרם לי בעצם לייאוש, לחוסר מוטיבציה. לא רציתי כבר שום דבר והתייאשתי. התייאשתי מלנסות לצאת מזה. התייאשתי מלנסות להיות מחובר לעצמי ולה'. איבדתי את הרצון! לא הייתי מסוגל להתחייב לחבר שאני אהיה נקי לזמן קצר מאוד, לא בגלל איזה דחף לתאווה, אלא מתוך ייאוש ומתוך חוסר רצון לצאת. אומנם ברקע תמיד היה לי רצון כללי להפסיק, אבל בתכלס הוא לא היה מורגש בשבוע האחרון.

אבל, ב"ה, קיבלתי קצת את הרצון לצאת מזה, זה כבר עושה נפלאות. אני לא יודע מה יקרה פעם הבאה, אם אפול או לא, אבל האמת, לא אכפת לי. אני חי את הרגע ורוצה להגיע לסיפוק מלא ברגע הזה. סיפוק מלא אני יכול לקבל רק כאשר  אני מחובר לעצמי ולה'. לכן אני אעשה הכל בשביל לצאת מזה.

הכל תלוי בי, אך ללא קשר אליי. כמו אבא שמוכן לקנות לילד שוקולד רק אם יגיד בבקשה. הרי אמירת בבקשה לא יכולה לקנות לילד שוקולד, אם הוא יגיד בבקשה לא יקרה דבר. מצד שני האבא יכול מתי שהוא רוצה לקנות לילד שוקולד, כך שהעניין כלל לא נראה קשור לילד, אין בכוחו לקנות, לכן הוא פשוט צריך להמתין שהאבא יקנה. אבל זה לא האמת, האמת היא שבלי מילת ה"בבקשה" האבא לא יקנה, לא מחוסר יכולת, אלא מחוסר רצון. כך גם אצלנו. באמת, ה' יכול להציל אותנו כל הזמן בחינם. ובאמת, המאמץ שלנו חסר חשיבות לחלוטין. אבל, ה' רוצה שנתאמץ ובתמורה לזה יתן לנו נקיות.
מה ההבדל בעצם למעשה? מה הנפקא מינה? הרי בין אם תגיד שאני עושה זאת ללא חשיבות בשביל שה' יעזור לי ובין אם תגיד שאני עושה זאת כי זה בעצם מציל אותי, בין כך ובין כך, יש צורך במאמץ, אז בתכלס, מה זה משנה? התוכנית הזו לימדה אותי שזה משנה המון. משנה המון למה אנחנו פועלים, יותר מאיך אנחנו פועלים. משנה המון המחשבות הפנימיות שלנו. אם אנחנו מכירים בכך שאנחנו חסרי אונים ומתאמצים רק בשביל שה' יפעל, רק בשביל לפנות לו מקום בחיינו, אז אנחנו נצליח. אם אנחנו לא מכירים בכך, אנחנו נשארים מנותקים מה' ומעצמנו והוא לא יעזור לנו. לכן חשוב מאוד שנתאמץ אך ורק בשביל להיכנע והלתחבר לה' ולא בשביל לנצח.

אני באמת באמת כואב את כאבך. אני מתפלל עליך שה' יעזור לך ויתן לך את הכוח להתחבר לתוכנית, לדבר עם אנשים בטלפון, לבוא לקבוצות חיות, להקשיב לקבוצות טלפוניות ולהתחבר לעצמך ולה'.

בבקשה ממך, אל תתיאש! תשאר מחובר לפורום, תקרא, תכתוב ותוציא כל מה שיש לך על הלב, לי זה עוזר המון. אני אשמח מאוד לדבר איתך בטלפון אם אתה מעוניין... תשלח לי הודעה בפרטי אם אתה רוצה ואני אשלח לך את המספר שלי.

בהצלחה לכולנו!
לילה טוב, נקי ומלא החלמה לכולנו!

בס"ד
יוסף (יהודה) היקר!
הדברים שכתבת פשוט מדהימים...
במיוחד שהם נכתבים מלב כואב ומבין!
יישר כחך על עליה על דרך
בהצלחה רבה מכל הלב!

וואו איזה תגובות מדהימות!!
בעז''ה אני אתקלח עכשיו וינסה לכתוב לעצמי מכתב - אותו אבטיח לעצמי לקרוא לפני שאפול חלילה.
בעז''ה אני אצליח הפעם! תודה לכם על החיזוקים!
אין ספק שהפורום הזה הוא המקום הטוב ביותר לבוא אליו אחרי נפילה או לפניה.
תודה רבה לכם על הכח שנתתם בי לקום ולהמשיך להילחם!

אישית, אני מאוד מקווה שלא נתתי לך כח להמשיך להלחם אלא כח להרפות. (טוב, לא נתתי לך כח. מקור הכוחות נתן לך זאת) הן ראית כמה פעמים ניסית "במלחמה" ולא עבד!

בס"ד



בהצלחה!!!

הרבה דם דמעות ויזע

אוהבים אותך!
אולי כדאי להפסיק עם כל הלחץ הזה ולהגיע לשחרור, לשלווה ולאושר?
אולי במקום להילחם בתסמינים, בתאווה, תלחם ותטפל בבעיה- בנפש שלך, ע"י שיטת 12 הצעדים?
אני יודע שלי זה עוזר.
בהצלחה!

שיהיה הרבה הצלחה אח שלי כולנו איתך!
עם הרבה רצון אחי אתה תוכל בעז"ה לצאת מזה ואתה עוד תצא
העיקר אחרי הנפילה זה לקום להמשיך ולהצליח
ממשיכים להסתער חבר'ה!!
סבבה.

אני הפסקתי להסתער. אני בנסיגה. בכניעה. משאיר לבורא להסתער עבורי. עד היום זה עבד מצויין. הרבה יותר טוב ממני. למשך 63 יום. לגמרי לא ברור מאליו.

לא מצליח אפילו לסגת 

אני גם יצאתי למלחמה. לחמתי בכל בכח. הרגתי באויב ללא רחם. אבל כחייל בודד במערכה הוכרעתי.
רציתי לסגת, ברחתי, אבל לא היכרתי את הדרך, נפלתי שוב כפרי בשל בזרועות האויב.
רק כשמצאתי חבר שמכיר היטב את נתיבי המילוט, (ספונסר) הצלחתי לסגת. בחסד אלוקים נקי כמעט 160 יום.
בהצלחה חבר יקר... תמצא לך גשש...

במלחמה, אולי כדאי ליצור קשר יותר יומיומי עם חברים? אני אשמח מאוד לדבר איתך בטלפון.
שלח לי הודעה פרטית אם אתה מעוניין ואתן לך את המספר שלי.
אני יודע ששיחות עם חברים מאוד עוזות לי, אולי הן יעזור גם לך.
אני מבין מאוד את הפחד, אני פחדתי בצורה היסטרית בהתחלה לדבר ככה עם חברים מהאינטנט שאין לי מושג מי הם... גם עכשיו אני מפחד, אבל הרבה פחות.
לאט לאט הפחד יעבור ואתה תקבל מזה הרבה החלמה.
אני מאוד ממליץ לך לנסות זאת...

בהצלחה ושבת שלום!

בס"ד
ל"במלחמה" היקר !
חייב לספר לך שהשתתפתי בהרבה קרבות מהסוג הזה
הייתי במלחמה הזאת שנים ארוכות
(דרך אגב המלחמה התחילה הרבה לפני ונראה לי שהיא לא עומדת להיגמר גם לאחר מותי...)
ממש שועל קרבות מנוסה
אך אף פעם לא הצלחתי לנצח באמת...
רק כשהבנתי שיש לי "מחלה חשוכת מרפה"
והפסקתי להלחם - נכנעתי
רק אז הרגשתי הקלה וחברים עזרו לי (בשיחות ארוכות, בקבוצה, בפורום)
הספונסר עזר לי
דרך הצעדים עזרה לי...
תודה לה' שהראה לי דרך חדשה
תהילות לאל עליון "גואלי"...
התרצה גם גאולה? שחרור? יציאה לחרות?
זה אפשרי רק צריך נכונות כנות ופתיחות...
בהצלחה רבה מכל הלב!
אשמח לשוחח איתך רק תיצור קשר

תודה לכם,אך אינני מסוגל להרים את ''הצלצול הגואל'' הזה.
אולי יום אחד אצליח להתגבר על החשש ולהרים את הראש  :-[