תודה חברים

זה חידוש גדול בשבילי לעבור מהגנה להתקפה !

במלחמה הזו תמיד התגוננתי, וכדי לא לאבד את השפיות, התעמקתי בסודות היקום כדי למצוא לעצמי מקום בכל אופן...

אמנם אחרי שאני נמצא פה, אני רואה שאפשר לעבור מהגנה להתקפה, ובמקום לעודד ולנחם את עצמי אפשר גם לנצח את התאווה

אמנם, התגובה שלי הייתה לנוכח הכאב של מתנת בעת סגירת האשכול הקודם צדיק או גמור

כי ברגע הנפילה, כשאתה מלא וגדוש ביאוש, אתה רק משווע שמישהו ייתן לך מקום בעולם!

אז תדעו שיש לאבא שבשמים המון מקום בשביל נופלים שכמונו... מי יודע... אולי בשבילנו המציאו בכלל את המקום???

אמת שאחרי ההתחלה של רכבת ההחלמה, אתה כבר מעל דברי עידוד ובשל לעבודה מעשית, איטית, עקבית, ובסופו של דבר סופית בעזרת ה'

המון הצלחה

מתנת היקר
אשרך על ההתחדשות
על הרצונות והכיסופים
שום יום של נקיות לא הולך ריקם
אוהבים

שלום מתנת, ערב טוב!

איך הולך?

מהי דרגת הקושי של המשימה מ 1-10 ?

שלום לכולכם ותודה על הדאגה לשלומי.

לא עידכנתי לאחרונה אך זה לא בגלל שירדתי בתחנה

בחסדי הבורא (לגמרי לא מובן מאליו) אני ביומי השמיני ומתפלל לזכות למתנת-הנקיון.

איזה כיף לפתוח את המחשב ולראות ש"מתנת" עבר עוד יום נקי!
חילך לאחלמתא!

בס"ד
הגעת לדרגה 2
וכך שולחים מהאתר לרמה 2  (לאחר 7 ימים)
ברכות על הגעה לרמה 2!
7 ימים הוא שבוע מלא, "שלמות"!
ומחר הם 8 ימים. רופא המתמחה במדעי המוח כתב לי פעם שיש הרבה של ראיות מדעיות שעושים התנהגות לפחות שמונה (8) פעמים, נגרמים שינויי דברים במוח. לדוגמה, אם מישהו רוצה לאכול מזון מסוים, אבל לא כמו בהתחלה, לאחר כשעה 8 הם אוכלים את זה, הם הרבה יותר סבירים שרוצים אוכל. אז שמונה ימים של ריסון מהתנהגות  גם לעשות את זה קצת יותר קל!
(זה בעיקר תרגום של גוגל...)

אבל המסר מובן

אויה לי!  :-[ לא ירדתי מהרכבת, רק "זזתי" לקרון הבא  :-[quote=mi ani link=topic=1938.msg20897#msg20897 date=1354566800]
בס"ד
הגעת לדרגה 2
וכך שולחים מהאתר לרמה 2  (לאחר 7 ימים)
ברכות על הגעה לרמה 2!
7 ימים הוא שבוע מלא, "שלמות"!
ומחר הם 8 ימים. רופא המתמחה במדעי המוח כתב לי פעם שיש הרבה של ראיות מדעיות שעושים התנהגות לפחות שמונה (8) פעמים, נגרמים שינויי דברים במוח. לדוגמה, אם מישהו רוצה לאכול מזון מסוים, אבל לא כמו בהתחלה, לאחר כשעה 8 הם אוכלים את זה, הם הרבה יותר סבירים שרוצים אוכל. אז שמונה ימים של ריסון מהתנהגות  גם לעשות את זה קצת יותר קל!
(זה בעיקר תרגום של גוגל...)

אבל המסר מובן
[/quote]

טוב, בסיבוב הבא אולי תמצא מתרגם יותר מהימן.

רבונו של עולם. קח לי את זה...... אני לא מסוגל להתמודד...... אני חייב ליפול..... ולא רוצה!!!!! הצילני אלוקי  וזכני לעלות על רכבת-ההחלמה ולזכות במתנת-הנקיון!!! תשאיר אותי נקי רק להיום!!!! לא רוצה ליפול שוב!!! רק להרגע!!!!

יום 6 בעזרתו יתברך.

אנחנו איתך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!    [ואתה?]

היי מתנת

אמנם חייך קודמים! ואתה כמוני חושש האם אתה מדי מכור לפורום.
ואמת שצריך לעבוד על כל סוג של התמכרות,
אבל,
אם תצא רגע מהשיקולים האנוכיים שלך...
אתה יודע איזה שמחה אתה מוסיף כאן עם ההערות השנונות המצחיקות והמחכימות שלך?!
תשאר פה ביחד איתנו,
עשה למעננו אם לא למענך...
מהנסיון של אחרים אין פיתרון יותר טוב מלהשאר כאן. אולי תעשה זמן קבוע? אבל אל תעזוב.

הושיעה נא. הרי למדנו שאין שני נביאים מתנבאים בסגנון א' אז איך זה שאחרי שדיברתי הבוקר עם הספונסור שלי והוא הורה לי להגביל את השתמשותי כאן אך לא לעזוב אפילו לפסק זמן אני מגיע ורואה את הודעתך המעלה חיוך על כל פנים? אין זאת אלא כמאמרם ז"ל "חכם עדיף מנביא".

(אגב, בכניסה סימנתי שאני רוצה "רק שעה אחת" לעומת "לתמיד" שעשיתי עד היום, וראה זה פלא! קיבלתי תזכורת שעברה שעה ואני מנותק אוטומטית. חזרתי בזריזות רק להודיע זאת והנה אני מתנתק. להתראות בערב)

כל שביעין חביבין. ולמרות שכרגע אני לא רואה את חביבותי אני עדיין סומך עליו יתברך שיתן לי את הכוחות להתמודד (או בלשון הפורום: "שיקח את זה ממני") ויזכני למתנת-הנקיון.

היתה אמש לגימה (מבט ראשון) שהגיע ברגע של הסחת-דעת (לא חשבתי שחיפוש דבר א' בגוגל שלא קשור כלל וכלל לתאווה יגרר לדבר נוסף שלאחריו עוד משהו שמסתכם בלגימה) וגרר לאחר מכן למעידה (כלשון הספונסר שלי) שבאיזה שהוא מקום כן חששתי שיקרה אך לצערי הרב לא עצרתי עצמי במועד.

בהוראת הספונסור ממשיכים בנסיעה ולא עוברים קרון.

בס"ד
מתנת היקר!
חנוכה שמח
גם אנחנו שמחים (לא רק חנוכה )
כשרואים שעלית על הרכבת (הנכונה)
ולא ירדת בתחנה ואפילו לא החלפת קרון...
מצפים לראותך בהמשך הרכבת עד שתגיע ל"חוף מבטחים"...בעוד 90 180 365 שנתיים שלוש ...רק להיום!

יום ו' לפרשת מקץ (עש"ק) א' טבת (ר"ח)

  עדיין בנסיעה. קצת מקרטע אומנם. יש להדק חגורות ולהשמע להוראות הקצין הביטחוני אך ממשיכים בנסיעה. יום תשיעי.

ממש עכשיו התמלאתי טינות כלפי אשתי. אף א' מהטינות לא מסוג שאפשר להסביר. במקום לדאוג לה אני כועס עליה.

אתמול בבוקר היא ניסתה לנקות זכוכית שבורה וקיבלה פצע... בערב האיזור התנפח והיא סבלה יסורים. הבוקר היא ביקשה ממני להשאר בבית לעזור לה. סירבתי והלכתי לעבודה. כשאמרתי לה להשאר במיטה ולא להכין אוכל לשבת. בתי הבכורה (15) תסתדר לבד. ע"ש חנוכה. יש חופש. אני יעדיף פחות אוכל ואשה בריאה מאשר הפוך. היא ניסתה לבשל לשבת למרות-הכל (טינה א') ולאחר מכן הלכה לרופא בלעדי (טינה ב)
מי יכול להסביר לי א ההיגיון מאחורי הטינות שלי כלפיה במקום כלפי עצמי? ומה זה מציק לי שהיא הלכה לרופא לבד? עוד אופציה של תאווה שהלכה לי?
תוך כדי כתיבה היא מצלצלת ואני כועס שוב (טינה ג) מה יש? לא יכולה לחכות בסבלנות שאני ישוב הביתה?