אוהבים אותך אח יקר,
כמה שאני מזדהה איתך בהתמודדות עם שפת התאווה- הטינות.
ראיתי שכתוב בספר הלבן, שהזמן היחיד שבו אנחנו יכולים להתאמן בהחלמה, זה זמן של 'קריז'.
פשוט אין לנו שום דרך אחרת, רק-
פעולות, פעולות. פעולות!
בהחלמה.
אוהב.

כבר אין לי כח לפורום... נמאס לי.... אני רוצה לחזור להשתמש.... אמנם הסקרנות מחזירה אותי לפה שוב ושוב אך כשאני רואה חברים נקיים אני מתייאש.... ספרתי ימים, לא עשיתי תוכנית. לא נמנעתי ממעידות, ונפלתי.

צרחתי "אי"! ניסתי שוב, וזה לא מחזיק מים. כל יום אני רק "נרגע" או "בודק".

ואם הגעתי לפה ו האשכול ארוך מדי או משמם מדי... אז הבה ננסה משהו חילופי. קצר ו(ממש לא) לעניין.

בורא עולם עזור נא לי! תן לי את הרצון כפי שיש לי בשעות אחרות! אל תעמידני בפני נסיון-קושי-כשלון! רק אתה יכול על זה!

אחי היקר מתנת הנקיון היקר

אני מאוד מבין אותך , ומכיר את ההרגשה , תחושת הכשלון והייאוש
  אצלי , אני מייחס את הכשלונות , לחוסר תקשור מספיק עם החברים , שמרתי קשיים בבטן ולא שיתפתי בזמן אמת(וממש לאוו דווקא בתחום התאווה).
אמי מקווה שהפעם לא אניח לי , ולא לחברים ואפרוק מעצמי את מה שצריך בשביל להחלים.

תישאר איתנו ,אתה משהו מיוחד , ולא נוותר עליך

בהצלחה אחי

בס"ד
מתנת יקר!
נער הייתי וגם זקנתי...
וראה ראיתי חברים "עוזבים" אך גם חוזרים...
אל תעזבנו חסרונך יורגש מאוד ... :-\

:'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'(

מי אני יקירי.

קודם כל אני יכול להגיד "נער הייתי גם נשארתי"....

אבל אני גם יכול להגיד לך (ולכל החברים) שלא עזבתי. אלא שאני מנוע, מסיבה תכנית, "לגלוש" למקום זה.

הרגע יצאתי ממשהו שלרגע היה נדמה לי כתאווה במיטיבה.... אסירותודה שזה נשאר בגדר הדמיון.... אם כי בהחלט יש מקום לכנותו "מעידה"

שכח ממה שכתבתי לפני דקה. הרגע נפלתי - ו - נמאס לי כבר מכל הנפילות המטופשות הללו! חשבתי שזה כבר מאחורי!

יאללה! מסתערים שוב! מתחיל מחדש! עש"ק צו - הגדול, י"א ניסן ה' תשע"ג  22 מרץ 2013

בס"ד
וספרתם לכם ממחרת השבת... :-\
בהחלמה רבה מכל הלב...

איפוס נוסף - - -

יום ד' לפרשת תזריע מצורע ל' ניסן א' דר"ח אייר ה'תשע"ג  10 אפריל 2013

היום יום ראשון לנקיות. (בפעם האחרונה? מי יתן) רק להיום!

אתמול שוב "העלתי באוב" את הפורנו.

לקריאה בהמשך השיתוף ראה קישור:

www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=3017.msg31767#msg31767

יו! כבר כ"כ הרבה זמן שלא עדכנתי! כ"כ הרבה דברי התחדשו מאז! זמני בפורום מוגבל מאוד ואני מעדיף לא אחת לפנות למאמרים אחרים.

אז ככה, בחסדי הבורא זכיתי להשאר בתאריך הנקוב מה שאומר שהיום עשרים ואחד יום שהם שלושה שבועות בנקיות.

רק אתמול שמתי לב פתאום שאת חתימתי לא עידכנתי ונשארתי עם עש"ק צו.... אז סידרתי זאת אתמול!

שיתפתי כבר אתמול ע"כ ששלשום  (בל"ג בעומר) שיתפתי את אשתי בהתמכרות ונפילות שלי בפורנו. אני הייתי מאוד מאושר מהדרך שהיא קבלה זאת. למרות שהייתי מאוד לחוץ. ידוע לי ללא ספק כי עשיתי את המעשה הנכון ביותר ששייך. למרות הכל לאחר מעשה הפגמי-אופי שלי התעוררו מרבצם ושאלתי א"ע למה עשיתי זאת ולמה לא המשכתי עם הקשר של שתיקה הסוד וההחבאה ועכשיו היא תחליט בשבילי דברים ותסתכל עלי כמו "חשוד". אני יודע שזה שקר וכזב. שערכי לא ירד בעיניה. שהיא מסתכלת ע"ז בברופורציה הנכונה. מבינה כי מדובר במחלה. ותולה זאת בהתעללות שחוויתי בילדות. אך אמר כבר מי שאמר (ציטוט מספרות התוכנית? אין לי את הספרים אז אשמח לדעת מקור לכך) "ידע זה לא כח". זה שאני יודע זה לא מספיק וברגעים מסויימים אני חושב שאולי, למרות הכל, אלו דברים שהשתיקה יפה להם. אקווה שהתחושה הזאת תחלוף בקרוב.

חודשים שציפיתי ליום הזה. היום בו אשתי יוצאת לחופשה קצרה ומשאירה אותי עם הילדים. אני מצידי כבר תכננתי להודיע למעבידי שגם אני יוצא לחופשה ויהיה לי את כל זמני פנוי למטרות מאוד מסויימות. ואכן הודעתי למעביד ולקחתי את החופש המיוחל. היו לי רגעים שפויים יותר בהם אמרתי לעצמי ליסוע איתה ורגעים פחות שפויים בהם אממרתי לעצמי לנצל הזדמנות חד-פעמית זו שלא תחזור על-עצמה כ"כ מהר. אפילו אספתי כתובות. וגם תכננתי לבא שבוע הבא לדווח על "גל של נפילות" ולאפס שוב.

בשבוע האחרון משהו השתבש בתכניות שלי. משהו לגמרי בלתי צפוי ששיבש את התוכנית לגמרי. סיפרתי לאשתי. נגמרו החגיגות. מהיום אני לא בא לדווח רק כאן על נפילות. (בתקווה ובתפילה שלא יהיו.) גם כאן. אבל גם ובעיקר בבית. הכינות מולה חשובה לי בהחלמה לא פחות מאשר כאן ואולי אפילו יותר. זה מנע ממני חיפושי-תאווה ביומיים האחרונים. זה "שרף" לי גשרים. וזה גם הוציא לי את כל הרוח מהמפרשים. עכשיו אני "נסחף עם הזרם" לכיוון ההחלמה. צרפתי את עצמי להזמנה של אשתי ועוד מס' שעות נצא ביחד לדרך בעזהשי"ת. לחופשה מחלימה.

היום אחד ועשרים יום

בס"ד
כמה כיף שיש אנשים טובים באמצע הדרך...

היום (ואתמול) קשה לומר שהיו טובים. אסירותודה לבורא-עולם שזיכני ב27 "ימי-חסד", ימים שפויים פחות או יותר. לא אומר שלא היו מבטים שלישיים אך מעבר לכך, למיטב זכרוני, הייתי שפוי ומפוקח.

ואז זה הגיע. אתמול החלטתי "לתגמל" א"ע על כל מיני דברים והתחלתי עם דברים "פרווה". לא יו-טיוב, לא סרטים. ממש כלום. סתם חדשות. וזה התקדם. מעניין לעניין (שלא) באותו עניין. עד שהגעתי לאזהרה המפורסמת. (בן כמה אתה?) איך הצלחתי לברוח משם? לא יודע! נס גמור משמיים. ברכת הגומל בבקשה.

היום כבר באתי עם פחות מוכנות ומוטיבציה. (יתכן שבין השאר זה גם הסיפור של אתמול) והייתי פחות נוכח בעבודה ויותר נוכח ב...

איך אני נקי? לא יודע!

תפילתי איתנה לזכות למפוקחות ושפיות. מתנת-הנקיון יבא בעקבות כך.

אמן.
השם ישמור אותך, וישפיע עליך שפע שלווה ברכה ורחמים.
יומטוב.

היום שוב מצאתי א"ע בפתחה של גהינום. כפסע היה ביני לבין המוות. (אני הרי יכול לבד, לא?)

עוד לא זיהיתי בברור את המקור אך יתכן בהחלט שזה בגלל הלחץ שקיבלתי בעקבות הכינוס בעניין "סכנת האינטרנט" שמתקיים ברגעים אלו ממש (עת כתיבת השורות) אצלינו בארה"ב (ער"ח סיוון, לא?) והעובדה שהמנהל בחיידר חייב את שני בני להשתתף בו (מלבד המלצתו אלי אישית)

מי כמוני יודע את הסכנות אך נסיוני האישי כשאני שמעתי על הסכנות חיפשתי בהזדמנות הראשונה שהזדמן לי "לבדוק" במה דברים אמורים....

ובגלל זה אני פה...

(לא שאני כועס על עצם המצאותי פה. להיפך. לא הייתי מוצא חברים כ"כ קרובים ומבינים לליבי כמו פה. אבל הנסיבות קשות ביותר ואין לי חשק לפתח גם להם את הסקרנות)

בס"ד
מתנת יקר!
מעניין! הסיפור הזה מוכר לי מאיזשהו מקום... :-\