חבר'ה,

אתמול הייתי אצל חמותי והיא איחלה לי מז"ט לרגל יום ההולדתי ה..... (משהו בין 16 ל61).


בדקתי את לוח-השנה וראיתי שהיא צודקת! היה לי יום-הולדת לאחרונה. (לא, לא בשנה-שנתיים האחרונות. בשבוע האחרון) ואנוכי לא ידעתי...

(כמובן שידעתי שהוא מגיע אבל למי בגילי יש ראש וזמן לזכור לחגוג זאת? בפרט כשאישה לא מזכירה לך!)

בכל מקרה אני כנראה יתחיל לחגוג שני ימי-הולדת. האחד זה הישן שחגגתי תמיד והשני זה החדש, האמיתי. היום בו עליתי על הדרך.

מה לעשות? לתינוקות בני 63 יום כן חוגגים. אצלינו בארה"ב עכ"פ.


שלכם בהחלמה.
מתנת.

ובכן, שנית נפלתי.
אולי מוטב כי אפרוש מהקבוצה כדי לא לעכב אתכם בדרככם?
הצלחה מרובה,
אין יאוש.

מה זה שווה אם תפרוש?

אנחנו לא מרשים!!

אתה נשאר איתנו!

אין יאוש יקירנו
אנחנו כאן ביחד, לא בשביל הצלחה משותפת.  אלא בשביל עבודה משותפת.
כל פעם שחבר מודיע על הצלחה, זה ממלא אותנו ברצןן לחיות...
כל פעם שחבר מודיע על נפילה, זה ממלא אותנו ברצון לא למות...
אם נצליח לעודד אותך, אם תדע עד כמה אתה יקר וחשוב לנו, אולי זה יוסיף לך אומץ או שלווה.
אבא שבשמים מסתכל עליך, רואה שהסיבה היחידה שאתה לא מתייאש זה כדי לחיות! כדי לעשות את רצונו.
אם אני הייתי נופל, בטח הייתי עוזב את הקבוצה. הרי כל מהות הנפילה זה '' אני רוצה להיות לבד, רע לי מר לי, תנו לי ליפול בשקט בלי שהמצפון או הטבלה יציקו לי ''... ולכן לצאת מהקבוצה כדי לא להעמיס עלינו זה לא שיקול נכון. אנחנו פה בשביל זה.

אמנם, הדברים לא מוחלטים. אם הטבלה והספירה הז. יוצרת עלי עומס ריגשי, אם זה מגדיל את המצוקה, אם החיזוק החיצוני הזה מלחיץ, אז הייתי אולי פורש. כי המחלה עצמה זה ליצור בנו רגשי אשמה ולחצים. אי אפשר שהמניע להחלמה יהיה בגלל חברים בגלל אישתי בגלל טבלה....
לכן תשאל את עצמך האם אתה מרגיש צורך לעזוב מלב טוב כדי להקל עלינו. או כי הטבלה מייצגת את המצפון וסותרת לך את ההרגשה של רק להיום.

עד שאתה שואל את עצמך, עדיף כבר לשאול את הספונסר.

אוהבים אותך

אין יאוש-
אם זו שאלת רוב ?

אז הרוב קבע אתה נשאר

גוני-סליחה על הטעות-תוקן אתה ביום רביעי
שלומי נפלא -תודה רבה
מרגיש בשבועיים האחרונים
כמו פקיר הודי בנירונה
שום לחץ מצד היצר
(זה הזוי)

הנה הטבלה

השתגעת ????????
אתה רוצה להפוך אותנו מחבורת מבקשי הנקיון, לחבורת מבקשי הדיכאון?
אם אתה עוזב אנחנו אבודים.
תקח את האחריות הזאת על הגב שלך??
אתה נשאר יקירי!!!!

אם אעזוב לא הייתי קורא לכם אבודים אבל בסדר.
טוב, כנראה שאשאר מאחר ועלו עלי כשאמרתי אחרת.
ב"ה היום חזרתי לאחר התובנות של אתמול, יהיה בסדר.
לא יודע למה, אבל אני מרגיש טוב.
כנראה בגלל התובנה של החזרה לפורום כמו ביום שבו הצטרפתי.
למרות שאז לא היה פה יותר מידי.
הצלחה מרובה,
אין יאוש.

יופי שחזרת, אין יאוש. אני הרגשתי ממש כמוך בנפילה שלי בתחילת השבוע, אבל בסוף כשהסתכלתי בעצמי לעומק חשבתי שהרעיון של "לא לעכב את כולם" נובע תכלס מהרצון לא להשתנות, וזה האויב מספר אחת בהתמודדות שלנו, אז חייבים להישאר. אין משהו טוב יותר, בטח שלא לבד.
דורון, מקווה לטעום קצת מהנירוונת-פקיר-הודי שלך. שבוע שבועיים ואני שם (מקווה בלי מיטה של מסמרים)
שבת שלום!

צהריים טובים ושבת שלום חברים יקרים
סיפור קצר
אתמול נסעתי ברכבת ובמשך כשעה
ישבה מולי אישה מדהימה ביופיה
בדרך כלל כשמקרה כזה היה קורה לי בעבר
הייתי מבסוט- מקצת לגימות-על הדרך
שיהיה חומר לאחר כך
אבל הפעם זה היה שונה -
הייתי בzone אחר
הסתכלתי אמנם
אבל מעבר לראות אישה יפה
לא ראיתי כלום
חזרתי לי בנחת לעיתון ולאייפון
והמשכתי את הנסיעה בשלוה

הנה הטבלה

אשריך דורון. מקבל ממך הרבה מהסיפורים האלה.
אני נפלתי הבוקר באופן לא צפוי בעליל. פתאום משום מקום, וכל קווי ההגנה לא עבדו.
מתחיל לספור מחדש היום.
אנא עדכן את מצבי בטבלה. מגיע לפורים נקי וזך, בעזרת השם.
שבת שלום!

תודה דורון
בהצלחה גוני
שבת שלום עם ישראל

בוקר טוב -ושבוע טוב חברים יקרים
הנה הטבלה

בס"ד
מצטרף לקריאת ה"אין יאוש" לאין יאוש...
(למרות שכבר ראיתי שהוא עדיין איתנו - רציתי שיספרו גם את הקול שלי בהצבעה...)

אהבתי! קבל לייק!


mi כתב on 10 פבר' 2013 08:03:


חברים יקרים.

גם אני הגעתי מאוחר וראיתי תוצאות לפני שהספיקו לספור את קולי.

וזה בכלל לא פייר!!!

ולכן רציתי להציע תיקון לחוק.

מהיום ואילך כשמתקיים דיון ו\או הצבעה בעניין כלשהוא (ובפרט בעניין כה גורלי של חבר שעוזב) יש לקבוע 3 שבועות מראש במהלכם יהיה מספיק זמן לכל החברים להביע את דעתם לפני שהנושא עולה לדיון ולהצבעה.

מי בעד?
מי נגד?
מי נמנע?

(רק שזה לא יהיה "חוק - ולא יעבור...")

לצערי כרגע נפלתי...
ובכן, אין מה לעשות כרגע...
"אנכי אנכי הוא מנחמכם" כמו שאמר הנביא ישעיה.
אם כן, ממשיכים במסע.
הצלחה מרובה וחודש טוב,
אין יאוש.