בוקר טוב חברים יקרים
מי אני -תודה על העידוד-ועל העצות
הושיעה -יום שבת מדלית זהב 2 - מסיים את המכסה שלו
די דיינו שבוע הבא מדלית זהב 2 -מסיים את המכסה שלו

אסיים בקריאת השכמה
לכל הנופלים וקמים- ואני בראשם
כמו שכבר הוזכר הטבלה יכולה להסתיים גם
כשכל אחד מאיתנו (הנופלים והקמים)
יהיו עם מספר מועט של ימי נקיון
ואם מינימום תרומה למאמץ הקבוצתי
וכמו שזה נראה
אנחנו צועדים פה עם אריות
לכן אם לא נתחזק
נפספס את הרכבת הזאת
יכול להיות שרכבת אחרת תצא אחר כך
אבל יכול להיות שגם לא

והנה הטבלה

בס"ד
לדורון היקר!
יישר כח על עריכת הטבלה


שמח בהצלחת כל אחד בקבוצה יקרה זו
אך מזכיר, עיקר העבודה היא רק להיום...

(בקשר לטבלה - אם איני טועה יום ו' - התאריך הוא י"ט באדר)

נפלתי ,התרסקתי .

אחד החברים אמר לי, שהנפילות הם גם חלק מרצונו של ה',אולי האמין במשפט הזה יום אחד.

ברחתי לא יכולתי להתמודד עם המציאות, ניסית להיכנע לעשות פעולות הפוכות עד כמה שאפשר( יום שבת היה..)
אך לא יכולתי למנוע את זה ,ככה לפחות זה היה מנוקדת מבטי ניסית להיכנע למסור, אך התאווה משכה אותי אליה.

אני מאמין שהנפילה הזאת נבע מהחלמה לא נכונה ,חוסר שיתוף, חוסר כנות ובעיקר חוסר שלווה..

אני הפקתי את לקחיי מהנפילה הזאת , התעסקתי יותר בימי הנקיות, במקום לטפל בבעיות האמתיות , בפגמי אופי .

אני מקווה שאסיים את היום הזה נקי ואקבל כוחות להיכנע ולעבוד את התכנית ובין היתר להודיע לספונסר.  העבר כבר מת והעתיד עדיין לא נולד, מה שנותר לי הוא היום.....

שלום רץ,
תמשיך לרוץ. כמו בריצה, אם נופלים באמצע הדרך אולי נפסיד בתחרות. אבל הקילומטרים שעברנו שייכים לנו!
אולי כשאני נופל, הפסדתי בתחרות. ואולי זו הזדמנות נפלאה עבורי להפסיק להתחרות. התחרות לא בריאה עבורי.
אבל אף אחד לא יכול לקחת ממני את מלא הטנא קילומטרים שגמעתי...
תמשיך לרוץ, תגיע רחוק. אשריך על הקימה המהירה. גם זה מחידושי ההחלמה.
אוהב
הושיעה

מדווח נפילה.
בעז"ה אמשיך, מחר יום חדש.
אולי לא תראו אותי פה השבוע הרבה.
החלטתי לצאת לחופשה מהמחשב, הוא עושה לי רע.
נתראה בעוד שבוע, הצלחה מרובה,
אין יאוש.

הכנות שלכם הרגה  אותי! למעשה היא לא הרגה אותי אלא את הבריחה שלי! לא יכולתי להודות על כך בפה מלא שביומי ה83 התאפסתי ובמקום להודות פתחתי שם חדש ושם סיפרתי על כך! ועכשיו, לא מעט בזכותכם, אני כאן מודיע על הנפילה ומתפלל שיום שישי י"ט אדר עש"ק פרשת כי תשא - פרה יהיה וישאר יומי הראשון בהחלמה אמיתית (ולמניינם ר"ח מרץ... 2013)

בס"ד



:'(
הניסיון שלי מלמד אותי שאחרי הנפילה הכי קשה לקום
יש הרגשה שאין טעם לקום (אין מה להפסיד  :-\)
גם יש תרוץ (אנחנו הרי חולים  :-\ לא ???)
וגם עוד משהו - כל ציפורן הכי קטנה - אפילו של חתול מעוררת לי את התאווה
אז חייבים לעשות את הפעולות...
לשתף חברים בחוסר אונים
למסור את הדברים לאבא אוהב...
להיכנע ולהחליט לעשות הכל כדי לא ליפול שוב...

mi כתב on 03 מרץ 2013 20:47:

תודה , אקח לתשומת לבי..

חבר'ה אפשר להצטרף לקבוצה
רק תסבירו לי מה הכללים??

בס"ד
לעבד ה' היקר!
ברוך השב...
היית ממש ממש חסר לנו  :-\
שמחים שחזרת
בקשר לשאלה שלך מה צריך
אז ככה...
א. תעודת לידה
ב. רצון למפוקחות
ג. גישה לפורום
ד. לספר לנו על הימים הנקיים שבעז"ה יהיו לך ויצטברו לעוד ועוד ועוד...

בהצלחה רבה מכל הלב!

אהלן. מה שלומכם?
עניין שרציתי להעלות כאן.
לפני כמה שבועות סיימתי בשעה טובה ומוצלחת מטלה שגררתי שנים (זו לא הגזמה) בדרך להשלמת תואר ראשון. אני לא בטוח יכול לשים את האצבע על הרגע הזה, אבל נדמה לי שמאז הצורך להיכנס לאתרי פורנו ירד משמעותית, ואם אני נופל פה ושם זה מתוך "מצוות אנשים מלומדה", יותר מכוח של הרגל לנצל הזדמנות להתפרק ופחות מצורך בוער וחונק. גם תחושת ההנאה מזה כבר קטנה הרבה יותר, ואין לי שאיפות למשהו קיצוני ומלוכלך יותר. יכול להיות שהדחף הזה נבע קצת מהלחץ או התסכול שאני לא עומד באתגרים שהצבתי לעצמי לסיים לימודים כמו שצריך, ועכשיו קצת נרגעתי בהקשר הזה (וככל הנראה יהיו לזה גם השלכות כלכליות חיוביות בעזרת השם, עם העלאה מסוימת במשכורת).
בנוסף לכך שמעתי אז שיעור באינטרנט על היחס ליצר המין בכללי, והרעיון המרכזי שם היה שכאשר העניין הזה נמצא תחת שליטה (או לבריאים ששולטים בעצמם, או -אני מניח-למכורים שנכנעים ומוסרים את זה למעלה), החיים יותר ממוקדים, הכוחות הכלליים יותר פוריים וניתן לעמוד באתגרים וביעדים שהצבנו לעצמנו. לי זה נתן דחיפה מאוד גדולה, כי הבנתי שהרבה מהחיים שלי היו מרוחים, מפורקים, מפוזרים לכל עבר, ואם ניתן לאסוף אותם ולכוון את כל הכוחות כך שיביאו טוב לעולם באמצעות הטיפול ביצר הזה, כך שנותים לו את המקום שלו מבלי שהוא יצא מפרופורציות- למה לא?
יכול להיות שהתקופה הזאת מבשרת משהו חדש, ויכול להיות שהיצרים לקחו לעצמם פסק זמן והם רק מתדלקים את עצמם בקטנה עם הנפילות שחוויתי בשבועות האחרונים. אבל בינתיים ברוך השם טוב לי. 

היי גוני היקר
מאחלים לך רק טוב! שמחים שעשית וי על המטלה.
אין ספק שכשסיבת הלחץ הוסרה, יותר קל. הבעיה היא, מה נעשה בלחץ הבא?
לפי מה שהבנתי, למכורים יש עוד בעיה, (למכורים כרוניים), לפעמים אנחנו יוצרים לחץ על עצמנו כדי שזה יהיה תירוץ לצרוך את הסם.
מאחל לך שיהיה פי אלף יותר קל, ולא תוסיף ללחצה עוד...
יום טוב
הושיעה

מסכים איתך. ברור שצריך כאן עבודה שורשית ורציפה, והנסיבות המשתנות הן לא העניין העיקרי.

בכל אופן, קצת אחרי ששמעתי את השיעור הזה (למי שרוצה - הרב חגי לונדין, סדרת השיעורים "גאווה ותדמית עצמית", שיעור 14, באתר מכון מאיר), מצאתי את עצמי נוהג ברכב ומתפלל לרבונו של עולם שיעזור לי למרכז את כוחות החיים שלי, לכוון אותם כך שיהיו ממוקדים, פוריים, ולא יתבזבזו על כלום. סוג של מסירה לכוח עליון, אני מניח. יכול להיות שפשוט ריחמו עלי משמיים.

היי חברים יקרים
נעלמתי קצת הייתי בנסיעות ביומיים האחרונים
מצתער אבל אינני בטוח בנכונות הטבלה
ואם ישנה טעות סליחה מראש
חלוקת מדליות בהמשך הנה הטבלה