ועוד משהו - נראה לי שאני לוקח חופש מעדכון הפורום ומכניסה אליו כמה פעמים ביום.. אולי קצת פחות התעסקות בזה והתרכזות בדברים אחרים תעזור לי להעביר יותר מיום יומיים של נקיות, שנגמרים בנפילות-נפילות-נפילות.

אז  אני מניח שאכנס שוב רק עוד כמה ימים. בהצלחה לכולם!

גוני, אני לא רוצה לזלזל בדבריך, גם אני בדיוק כמוך.
עשרות פעמים שמעתי על אנשים חולים וחשבתי שזהו, אני אפסיק עם התאווה בשבילם.
אבל האמת, זה לא נובע ממקום טוב, להפך, זה נובע מכמה בעיות חמורות שיש לי. שוב, זה רק אני, אצלך אולי זה לא כך.

דבר ראשון, אני בטוח שאני חוטא. אני לא מבין כמה אני חולה וכמה זה לא בשליטתי. אני ממשיך להאמין שאני חוטא. מה רע להאמין שזה חטא? זה לא רע, הבעיה זה הסיבה לזה. הסיבה לכך היא שאני לא מסוגל לחיות לא בשליטה. אני מנסה לשלוט בכל העולם. אני לא יכול לקבל את העובדה שיש משהו שלא בכוחי. לכן אני בוחר להיות חוטא ולא חולה, כדי שאמשיך לשלוט, שאמשיך להיות חזק. אמשיך להגיד שזה תלוי רק בי ובכוח רצון. הכל רק בשביל לא להיות תלוי בידי ה'.
לא משנה כמה זה היה נגד רצוני, כמה הייתי בחוסר שליטה, כמה הייתי משוגע ואובססיבי, אני לא מוכן לקבל באמת שאני חולה וממשיך לחשוב שאני חוטא.
וכל זה כמובן רק מזיק לי, כי אני ממשיך לא לסמוך על ה' ורק על עצמי ומגדיל את הניתוק שלי ממנו, אני מזין עוד את פגם האופי שלי לרצון לשליטה ונכנס לעצבות על כך שאני חוטא ובשביל לברוח מהעצבות אני נופל עוד.

הבעיה השניה שהסיפור הזה נובע ממנה היא, שאני מחפש דרך לצאת מזה בקלות בלי לשנות את הגישות שלי ובלי לעבור תהליך.
אני בטוח שאם רק אמצא באיזה ספר איזה עצה של כוח רצון, איזה פסוק או משהו שאני אגיד ויתן לי כוח רצון וזהו, אני מסודר. אני רוצה לפתור לי את הבעיות בקלות, אני עצלן וחסר נכונות להשתנות באמת. אני מחפש שמישהו או משהו אחר יוציא אותי ואני אשב בחיבוק ידיים. כך כל הפניות שלי לה' וכך היו הפניות הראשונות לשמור עיניך ולחברים ולספונסר וכך גם עם ספרי המוסר ועם הילדים החולים המסכנים שרחמתי עליהם, אז ניצלתי את הרחמים שלי בתור מניע לכוח רצון. כן, מאוד רציתי לעזור להם, אבל לא בגלל זה קיבלתי את ההחלטה הזו. ניצלתי פשוט את הכוח רצון שגיליתי בקשר לאותם אנשים חולים. גיליתי שאני מוכן לעשות בשביל אותם אנשים המון ואני מאוד רוצה לעזור להם, אז תכננתי להעביר את אותו כוח רצון לתאווה, בשביל לפתור לי את הבעיות בקלות.

בעיה נוספת היא שאני בטוח שאני יכול לנצח את התאווה בעזרת כוח רצון. אני לא מבין שכל הכוח רצון שבעולם לא יעזור לי. אני לא מבין שאותו כוח רצון שאני קונה, נמצא בידי גם בשביל להילחם בתאווה וגם בשביל התאווה עצמה, כך שהוא לא עוזר לי בדבר. זה נובע מבעיה בסיסית יותר-
אני לא מבין את הבעיה שלי. הבעיה שלי היא לא תאווה, הבעיה שלי היא אני. מה יעזור כוח רצון בשביל לנצח את עצמי? גם אם כוח רצון ינצח את התאווה, איך הוא יעזור לי מול עצמי ומול האישיות החולה שלי? איך זה יעזור לי מול פגמי האופי שלי? זה לא יעזור. אני אצטרך להמשיך לברוח מעצמי. ולאיפה בדיוק אני אברח? לתאווה. גם כל הכוח רצון בעולם לא יעמוד לנצח מול הרצון לבריחה. ואם הוא יעמוד מספיק זמן, יתכן שאעדיף את המוות, כיוון שחיי לא יהיו חיים ואהיה חייב לברוח אך לא יהיה לי לאיפה (אפשרות נוספת היא שאמצא מקום אחר לבריחה).

בעיה נוספת היא שאני בטוח שאני שולט בעולם ומנהל אותו. אני לא מוכן לקבל את עצמי כמו שאני, חסר יכולת לשלוט אפילו בעצמו, אני בטוח שאני שולט בעולם.
לכן ברור שבגללי עכשיו קורה כך וכך ובזכותי יקרה כך וכך ואם אעשה כך וכך העולם יתנהל כך וכך. אני לא מוכן להודות שאני אפילו לא בורג קטן במערכת ואני 1 מ7 מליארד אנשים בעולם והשפעתי בהתאם.

מכל הבעיות האלו נובע בברור הרצון העז להחליט לא ליפול לרפואת אדם מסוים.
מהסיבה הראשונה, אני חושב שאני חוטא ולכן אני פוגע בעולם בחטאי ואם אפסיק אני בעצם תורם לעולם ומגיע לי זכויות ובעזרתן אוכל לעזור לאדם החולה.
מהסיבה השנייה אני פשוט מנסה להעלים את מחלתי בזכות זה, אני חושב שהאמירה הזו תשנה לי בקלות את החיים ומעכשיו אותו חולה יהיה לנגד עיניי תמיד ובזכות זה אפסיק ליפול.
מהסיבה השלישית אני בטוח שהתאווה היא בעייתי ולכן אני מנסה לפתור אותו ולא מנסה לתקן את מה שהוביל אליה, את הבעיה האמיתית. אני בטוח שבעזרת הכוח רצון שאני מקבל מאותם חולים אני אוכל לעשות זאת.
ומהסיבה האחרונה- אני בטוח שאם אני אעשה ת השינוי הזה כל העולם ישתנה. אני בטוח שאני הוא זה שמנהל אותו, לכן ברור שאם אפסיק להוצאי זרע לבטלה אז כולם יהיו בריאים, שהרי אני עברתי שינוי כזה גדול, אז כולם עברו, שהרי אני שולט בעולם וכל מעשה שלי משנה את העולם כולו לטובה או לרעה.

זה אני, יש לי משהו דפוק בשכל, כמעט כל המעשים שלי נבעו מהמקומות האלו פחות או יותר.
אצלי להגיד כזה דבר, שאני לא יפול לרפואת מישהו, זה מעשה חולני ביותר.
ייתכן מאוד שאצלך זה לא כך, אני לא מכיר אותך.

גוני, אתמול דיברתי עם חבר שהיה פעם בתוכנית ועזב. הוא אמר לי שהוא החליט להתעלם מהבעיה בתקווה שכך יהיה לו טוב.
אני לא חושב שזו הדרך בשבילי. אני יודע שבימים שאני עושה את הפעולות- אני נקי. כשאני מתעלם מזה, אני נופל.
האם אתה הולך מהפורום כי זה באמת יעזור לך? האם התעלמות מהבעיה תפתור אותה? אצלי בכל אופן זה לא עובד.
אולי במקום התעלמות, דבר שכולנו ניסינו שנים, תנסה את 12 הצעדים שעזרו לי? אני לא מכיר אף אחד שהתעלמות עבדה לו, אבל אני מכיר הרבה שחיים חיים רוחניים ללא נפיות במשך המון זמן בעזרת שיטת 12 הצעדים. לא בטוח שזה יעבוד לך, אבל לפחות שווה לנסות, לא?
האם יש לך כבר ספונסר? אתה משתתף בקבוצות חיות\טלפוניות? אתה בקשר יומיומי עם חברים? אתה קורא בספרות? אתה כותב אסירויות תודה, רגשות ובקשות לה'?
לי כל הדברים האלו מאוד עוזרים, אולי שווה גם לך לנסות אותם.

בכל מקרה, אשמח לשמוע שההפסקה מהפורום עשתה לך טוב.
בהצלחה לכולנו!
יום טוב, נקי ומלא החלמה לכולנו!

הי גוני,

מחמדי, אחי,

בבקשה תחזור אלינו ואל תעלם. אל תרגיש רע בכלל שאתה נופל. לא עשית שום דבר נורא.
לא אכפת לי מה אנשים אחרים אומרים: אתה לא הרגת אף אחד, לא פגעת באף אחד. אתה לא מאלה שהולכים ואונסים ושמכאיבים.
נכון אתה מכאיב לעצמך, אבל אתה עצמך לא איש נורא בכלל.
אתה בן אדם טוב שאכפת לו מעצמו כדי להיות טוב לסביבה שלו - בינינו כמה יש כאלה בעולם. - לא! אין הרבה בכלל.

גוני היקר, אל תרגיש בודד כאילו אתה נופל ואחרים לא!!! אני מחזיק מעמד כבר כמה ימים אבל זה אחרי שכבר פיספסתי כל כך הרבה בחיים בגלל זה.

גוני יקר, תמשיך לדווח כל מה שקורה. אתה הרי יודע שלדווח אחרי נפילה זה הכי קשה בעולם, כולנו יודעים.
פה לא שופטים אותך. תאמין לי שאני מתבייש אפילו לפסיכולוג שלי לפעמים כמה אני נופל, אבל כאן דווקא בגלל שזה אנונימי - זה כייף עדכן.

גוני יקר, מה שלא תחליט - אני אוהב אותך ומאוד רוצה שתחזור אלינו ותהיה אתה!!! עם הטוב והרע שבך, בוא תהיה אתה כאן!!!

חיבוק ענק גוני,
חיבוק חזקחזק

אוהו! לא הייתי יומיים וכבר "השתכללתם"
אשריכם.

לכאורא לא אוכל לעלות כ"כ עד אחרי פסח. (גם עכשיו הצלחתי לחמוק ממטלות הנקיון ע"י "סיפור" לאשתי שאני הולך "ללמוד". אישית אני מרגיש רע עם זה אבל אני לא מרגיש שזה שקר גמור כי לדעתי ללמוד זה לאו דווקא מספר וד"ל ואכמ"ל)

בנתיים נקי.

ומילה אחת לחזק חזק.

אני מרגיש את תחושתך שאתה רוצה מדליה. גם אני רציתי. ולכן גם "שייפתי" כמה דברים בדרך. כלומר, לא היתה נפילה של ממש אז יכולתי "להתעלם" מאי-אילו מעידות. זכור! התוכנית היא "רק להיום" לא מחר! אתמול מת ומחר עוד לא נולד! אם תתרכז בהיום ותעשה תוכנית פתאום תגלה שאתה נקי יותר ויותר ושההפרש בין נפילה לחברתה גדל והולך!

בוקר טוב חברים יקרים
גוני היקר אל תעלם
זה או פה או שם
ושם אנחנו לא רוצים להיות

הנה הטבלה

בוקר טוב.
התיאשתי סופית.
אתם מוזמנים למחוק אותי מהטבלה.
היה נעים להכיר אתכם.
חיים טובים

גוני היקר.
אוהבים אותך
כל אחד צריך לעשות מה שטוב לו.
נשמח לשמוע את התובנות שלך הלאה.
אוהב
הושיעה

גוני חביבי,
אם זה מה שטוב לך, אני לצידך.
מקווה לשמוע אותך בהמשך.
אין יאוש.

גוני היקר
מי כמונו החילונים בהסתכלות ריאלית
בדוק את עצמך
ספור את מספר הנפילות ב4 -5
החודשים האחרונים
לעומת 4-5 החודשים האחרונים שלך לפני שהיית בתוכנית
אם הוא פחות-פרוש מהר
אם הוא זהה פרוש
אבל אם הוא קטן משמעותית
זה סימן שאתה בתהליך החלמה
ועכשיו שאל את עצמך איפה אתה רוצה להיות
ו

הייתי סופר אם הייתי יודע כמה זה היה. אני לא מרגיש שאני מחלים יותר מאז שאני כאן. מכאן היאוש שלי

גונב שניה באמצע הניקיונות לפסח... (שאשתי לא תתפוס אותי ).

גוני, גם אני לא מזמן הרגשתי שנמאס לי מהכל. אני ממש מכיר ומבין את ההרגשה.

אחרי שהיה לי כח לדבר עם חברים ועם הספונסר, קלטתי שזה חלק מהחוסר אונים שלי ואיבוד השליטה על חיי. עכשיו כשאני מנסה פתאום, אני קולט כמה זה נכון. איבדתי לגמרי שליטה על חיי.

הצעד הזה באמת יכול להפיל וליאש. למזלנו יש אחריו את צעד שתיים, להגיע לאמונה שיש כח גדול שיכול להציל את חיינו.

אם נזרוק ונמשיך לבד - נשאר עם היאוש, חוסר האונים וההרגשה הגרועה. חבל.

צריך אומץ לקפוץ לצעדים הבאים, לתת לכח גדול להציל אותנו. נכון, כל צעד נראה כמו קפיצה מהצוק הגבוה. אבל אחרי שנקפוץ - נגלה שהקרקע הייתה רק עשר סנטימטר מתחת לרגלינו, ושרק זרקנו עוד שק כבד מעלינו.

אוהב ומזדהה. אני לא לוחץ שתתחרט - החיים שלך הם רק שלך. אבל אל תשכח שזה החיים שלך!

בהצלחה!

תראו חברים,
פשוט אין לי חשק למרוח את חיי על הכתב פה לפני כולם.
אין לי חשק לקבל הנחיות מאדם חיצוני
אין לי חשק להרגיש ששולטים בי על ידי ההכוונות של התכנית
אין לי חשק להרגיש כנוע ובעיקר - חלש. וההתעסקות היומיומית עם החולשות שלי מעוררת אצלי גועל.
אבל בעיקר הרבה כאב.
לא עומד בזה כבר כל כך, וכנראה בגלל זה נופל פעם אחרי פעם, כדי לנסות לשכוח.
אז חלאס. אין לי כוח לכל זה יותר
ודורון - ניסיתי לחשוב אם אמנם נפלתי פחות בתקופה שאני כאן. לא חושב שכמותית זה השתנה, אבל לפחות נכנסתי לאחרונה רק לפורנו "רגיל" במקום לכזה של בנים. אם זה נחשב שיפור - סבבה

גוני, אוהבים אותך, באמת! גם אם תעזוב וגם אם תשאר, זה לא משנה, כולנו פה באותו המצב, אנחנו מבינים אותך באמת ואוהבים אותך כמו שאתה.
אני מאוד מזדהה איתך.
כן, התוכנית קשה וגורמת הרבה סבל, זה ממש לא קל.

התוכנית מיועדת באופן עקרוני לכל אדם, לאו דווקא למכורים. הרי היא בכלל לא מתעסקת עם ההתמכרות עצמה.
אבל קשה לי להאמין שיש אנשים רבים לא מכורים שיכנס לתוכנית, בגלל שהיא כ"כ קשה.
אדם צריך להיות ממש על הקצה ולהיות ממש נואש בשביל להיות מוכן לסבול את התוכנית ואת מה שתיארת כ"כ יפה.
רק אדם שסובל מאוד מוכן לעשות זאת, בדרך כלל אלו הם המכורים.
אם הסבל של התוכנית גדול יותר מהסבל של המחלה, כנראה בחשבון פשוט שווה לך להישאר שם.
אבל כאשר תסבול שם מספיק ותהיה מוכן לעשות הכל בשביל לצאת משם, תזכור שיש פה תוכנית שעובדת.

אני מאחל לך שתחתית הבור בשבילך, המקום הכי נמוך אליו אתה צריך לרדת בשביל להרגיש מספיק סבל בשביל להיות מוכן לעשות הכל בשביל לצאת, קרובה מאוד ואולי כבר הגעת אליה.

מדווח נפילה.
חושב לפרוש מהספירה הקבוצתית.
אינני יודע אם זה טוב לי...
הצלחה מרובה,
אין יאוש.