יעקב/חסר אונים
בשבילך אחרוג ממנהגי
עדכנתי במקום
אני מקווה שלא אכפת לך שאני משאיר את יעקב
כשאני פונה אלייך
יעקב בא לי יותר טוב עם דמותך
לביא -צעיר

הנה הטבלה

שוב טעות
הנה הטבלה אחרונה להיום

בוקר טוב,
מדווח על נפילה ביום חמישי.
אנא עדכנו את הטבלה.
בנוסף לכך, אני צריך עצה מחבר טלפוני מקצועי לגבי מה לומר או לא לאישה.
הסבר קצר: אשתי בגדול יודעת על מצבי. זה תמיד ברקע, כש"לא מדברים על זה" (לפחות מבחינתי. היא היתה שמחה אם הייתי משתף אותה יותר). היו כמה משברים בנושא, כשזה התגלה לפני שנתים בערך. השבוע ברגע נעים  ביחד בבית קפה שיתפתי קצת ש"זה עדיין בוער אצלי לפעמים", בלי לומר שנפלתי שוב ושוב ושוב ושוב לאורך השנים האחרונות,  הרבה אחרי שקבענו "קוווים אדומים" שאותם אני לא חוצה. היא הביע ה את החשש שלה שאני מכיר אותה טוב מאוד ואילו היא לא יודעת אם יום אחד היא תגלה שהיא לא מכירה אותי בכלל.
הייתי משתף אותה באינספור הנפילות שלי, אבל אני נורא נורא מתבייש . ולא נעים לי להיות חלש לידה.
אני רוצה להמשיך ולנקות את עצמי ואת חיי, אבל לא יודע. הבטחתי לה שאשתף אותה יותר כשקשה לי, אבל גם זה נראה לי משהו מעבר לכוחותיי. אם מישהו מהספונסרים או מי שנקי הרבה זמן יוכל להתקשר אליי בשבוע הקרוב (לא אהיה כאן כנראה בגלל מילואים) אני אשמח. הטלפון שלי נמצא אצל דורון.
שבת שלום!

אשמח להועיל. אציע לך שלא לומר דבר מתוך פזיזות, יעוץ ושיקול דעת הכרחי, במיוחד ביחס  לאופן השיתוף יכול להכריע בין תועלת לנזק.

בהחלמה.

אישית גם לי יש בעיות בקשר לשיתוף האשה.

ותודה על הטבלה המעודכנת.

היום דיברתי עם חבר וסיפרתי לו על הסבל שאני עובר מאשתי והוא אמר לי והוכיח לי שאם לא הייתי מספר לה בוודאי שלא הייתי סובל ממנה כך, יכול להיות שהוא צודק, אבל מה שאני בטוח במאה אחוז שאם לא הייתי מספר לה, הייתי בוודאי נופל, ומי יודע אם הייתי בכלל נמצא כאן היום, וב"ה וב"ש יש לי יותר מעשרת אלפים חמש מאות שעות נקיות,

שלום חברים,

עדכון:
קשה הדרך.
קשה להרגיש את הכאב שעומעם בהתמכרות.
קשה להתבונן במראה.
קשה לוותר על ה"חבר" שהירבה ל"עזור" ברגעי משבר, במקום להתבונן בעצב לבד.

כל מי שהפסיק לעשן יודע כמה כואבים הימים הראשונים , השבועות, החודשים.
כל מי שניסה לעשות את שמירת-הלשון יודע כמה קשה היה להפסיק לנבל את הפה.
כל מי שכעס על עצמו כל הזמן, יודע כמה קשה לאהוב.

יש תמיד סיבות טובות להתמכר שוב.
יש סיבות רבות להפסיק לשהשתמש.

אלוהים מזמן אפשרויות, אבל זה רק תלוי בנו לתפוס את הסוס.
אם פיספסנו לא נורא, יש הזדמנות כל רגע לעלות לסיבוב קצר או ארוך של החלמה.

יצא לי פיוטי, יא סאלם.
לילה טוב. גוטן נאחט.

חזקחזק
   

היי חזקחזק
תודה על השיתוף! וואו! זה ממש מרשים.
ספר לנו עוד על ההחלמה, פליז...
לילה טוב
בברכת הושיעה נא

בעיה פתורה. שוחחתי איתה. המשא ירד מכתפי. (אך אין בזאת משום "המלצה" לאף א' לספר בפזיזות. גם לי קרה הנס זה לא בטוח לאף א' מה גם שעשיתי זאת בעקבות מצב שנוצר ולאחר ייעוץ)

ענן כבד כיסה את כל הדרכים
המגבים פעלו בכוח רב
החימום באוטו, פנסי הערפל
הערפל הלבן עדין שאי אפשר לגעת, אבל כל כך עבה שאי אפשר לראות

ערפל כזה הוא אירוע לא שיגרתי
אבל בתוכי יש ערפל עבה עד שהוא כבד כל כך
הערפל אצלי מכסה את הדרך שלי כל כך הרבה זמן
השמחה, האור, האהבה העצמית נשכחים בצד
כי כל הזמן אני מרוכז בכל מיני אמצעים להילחם
בערפל

אבל זה לא יעזור
כל האמצעים שאני מפעיל אינם מסלקים את הערפל על חיי
הערפל כל כך מכביד וקשה - אבל הוא פה הוא נוכח. זה קשה.
אני מודה,
מודה אני לפני, לפני עצמי, שערפל מתקיים מסביבי
ובכל זאת, בעדינות, בנסיעה איטית, עם כל האמצעים שיש בררשותי
בכל זאת הגעתי ליעד. הגעתי הביתה למרו שהייתי צריך לנחש את הפניות.
הצלחתי להגיע הביתה למרות הערפל.

הערפל עדיין בחוץ
הערפל גם בפנים
אני רוצה להמשיך לעשות כל מה שאפשר ולהגיע הביתה למרות הערפל שאני לא יכול להעלים

לא מספיק להשתמש רק באמצעים קונבנציונלים יותר או פחות: מטפלים, חברים, קבוצות
צריך גם להאמין, לזכור את הדרך למרות הערפל
לסמוך על עצמינו ולהוכיר את עצמנו על שאנחנו עושים מאמצים עילאיים
בכך שבחרנו לצאת למסע שלנו.

המסע שלנו הוא עם ערפל גדול מסביב
אבל אנחנו יודעים מה הדרך שלנו.
אנחנו בחרנו לצאת למסע.
אף אחד לא מבטיח לנו, מבטיח לי, שנצא מהמסע הזה בשלום
אנחנו מוכרחים לבטוח בעצמנו ולאהוב את עצמו ולסמוך על עצמנו
לשמוח על כל שעה נקייה שעוברת
לשמוח על כל חצי שעה שהצלחנו ללכת למרות הערפל
לשמוח שאנחנו מצליחים להיות מפוקסים על עצמינו דווקא שאין ערפל
שאוויר נקי, שכל כך משעמם!!!
השיעמום ותחושת היכולת לשלוט בערפל היא שקרית, היא הסכנה הכי גדולה.
ולכן
לשמוח על כל יום שאנחנו עושים צעד קטן,
גם אם מדובר בדילוגים, גם עם המון הפסקות,
לשמוח על זה שאכפת לנו מעצמנו,
לשמוח על שאנחנו רוצים להיות יותר טובים לסביבה שלנו, לזוגיות שלנו, למשפחה, לעולם,

כל צעד, דילוג או גרירת רגליים - הם אור בחשכה
כל אור מתחבר לעוד פנס שמאיר לנו את הדרך הביתה,
אני במאמץ הכנה והישיר שלי, אלמד את הדרך שלי הביתה תמיד
אלמד להגיע בביטחון בכל מצב, בכל יום,
אתחבר לעצמי
ואתחבר עם אחרים בו זמנית - כי רק דרך השיתוף והכנות אפשר להיעזר בכל האורות 
ולהגיע הביתה.


שבת שלום

חזקחזק

 

חזקזק היקר
כייף לראות אותך
האמן לי
שאם תמשיך לנסוע
עם הזמן
  הקושי  אמנם נשאר
אבל הערפל יתפזר

בוקר טוב חברים יקרים
לאחר העדרות ממושכת
היא חוזרת
והיא דוהרת
יש לנו 2080
יעד סופי 2250
אנחנו לקראת הסוף
או שלא
הנה הטבלה
מקווה שאין טעויות

בס"ד
איזה חבורה מדהימה

חזק חזק. אין מילים בפי! חזק חזק! אכן כשרון כתיבה נדיר.

אם כי יש לי הסתייגויות קלות.

לא מכיר אותך אבל אכתוב על עצמי.

כתבת: לסמוך על עצמינו ולהוכיר את עצמנו על שאנחנו עושים מאמצים עילאיים בכך שבחרנו לצאת למסע שלנו.

אישית, ברגע שאסמוך על עצמי, אשוב לגהינום! ברגע שיהיה נדמה לי ש"בחרתי" אבחר בדברים יותר מרתקים. רק כשאפנים שכח עליון בחר לי את המסלול ואמסור לו את המפתחות להנהיג אותי בהמשך הדרך אזכה לצאת מאפילה לאורה ולברך את ברכת אשר גאלנו.