ב"ה נקי כבר טפו טפו ימים בשליש האחרון של ה 90 יום, אני מבטיח ליצר שביום ה 90 אני יעשה ה-כ-ל רק כדי שיעזוב אותי, במקביל לספירת ה 90 התחלתי לעשות דיאטה, מסתבר, שהרבה מהפורקן של הקושי בנקיות התבטא באכילה, כרגע שאני לא בדיאטה, אין לי פורקן, ואני נכנס למצב של עצבות וירידה במצב רוח שכמובן מובילה לקשיים, אגב עד כה הרגשתי נפלא ומרומם ואני מרגיש שאני על העננים!הצלחתי לשבור את ההרגל המגונה!!, אולם בתקופה האחרונה קשה יותר ויותר, אשמח לשמוע את עצת החברים היקרים

אני שונא לכתוב את הדברים (בפרט שאני לא מכיר אותך ויכול לכתוב רק על עצמי), אז אנסה לעשות זאת בזהירות.

ההתמכרות (או היצר, או ההרגל המגונה או איך שכל אחד כאן ירצה לכנות את זה) לא מתכננים ללכת לשום מקום. הם איתי עד סיום ההלוויה ואמירת א-ל מלא רחמים.

אני יכול ללמוד לחיות עם זה או להמשיך לסבול, אבל הרעיון שהם עומדים לעזוב אותי בגלל 90 יום או תשעת אלפים ימים - הוא לא נכון אצלי. יתירה מכך - הוא רעיון מסוכן מאוד בשבילי.

אם תרצה הרחבת ההסבר מדוע אצלי זה המצב - אשמח לפרט.

רק אומר את אשר שמעתי בא' השיתופים בקבוצה חייה.

"לאחר שנתיים נקיים הרגשתי שאני מאחורי זה או שזה מאחורי ושחררתי לחץ. לא עבר הרבה זמן עד שמצאתי עצמי שוב עמוק בתוך הבוץ. לא היה לי אפילו חשק לקום כבר. נשארתי למטה תקופה די ארוכה. היה חסר לי עוד כאב. כשבסוף חזרתי דאגתי להגיע לקבוצות לאחר הצהרת-הנקיות (חיכיתי בחוץ) בשביל שלא אצטרך לומר שאני עדיין בבור. לקח לי הרבה זמן עד שהצלחתי לקום שוב. היום אני יודע שזה ילווה אותי עד זיבולא בתרייתא".

(הנוסח שלי. ההצהרה שלו)

בס"ד
הטהור מהעיר שלום!
זה ממש מזכיר את יוסף הצדיק "דבר אחר על ראש המטה, על שהייתה מיטתו שלמה שאין בה רשע, שהרי יוסף מלך הוא, ועוד שנשבה לבין הגויים, והרי הוא עומד בצדקו" (רש"י פרשת ויחי)... גם בעיר וגם נשאר טהור... מאחל לך מכל הלב שלא תדע טעם טומאה...
אבל בקשר לעניין שהעלת על סוף הימים אוכל לספר לך מניסיוני ומקצת מה ששמעתי וקראתי על חברים...
שברגע שהרגשתי "שאני כבר על הסוס" זה היה ההכנה לנפילה הבאה...
אז אם הכוונה של "ההבטחה שלך"


זה תרגיל טקטי זה יכול להיות דבר מועיל...
אך אם תעלה על דעתך לאחר 90 יום שזה כבר מאחורינו
זה ממש ממש מפחיד כי ח"ו זה יכול להוביל ל...
בהצלחה רבה מכל הלב