רק במצודות

אסיר תודה על 27 יום.

לא זה יום השלושים שציפיתי לו.
נו שוין, לפחות לא השפרצתי.
בדק בית דחוףףףףףףףףףףףף

אוהבים

הבוקר הם הלכו

אוהבים

Thanks

לא נקי היום.
מרגיש טוב.

אבא, דייייייייייייייי,
אני מאוד מזדהה איתך,
אני מרגיש שאני רב על היום הנקי, אולי אעשה סיבוב בחוץ ונראה אולי יותר מעניין בחוץ.

כרגע מובטל.
מחפש עבודה.
אשמח לעזרה.

בנתיים כל יום מאונן פעמיים.
יש עשן בראש.

אז אין לי מה לכתוב...
לכתוב שאני מתחיל עוד פעם? זה לא יהיה נכון.
לכתוב שאני לא מתחיל עוד פעם? זה גם לא יהיה נכון.
לכתוב שאני רוצה? שאני לא רוצה? משהו. כלום. נאדה.
אז זהו, אין לי מה לכתוב. מצב בנאלי. מיובש. אם הייתי פסיכולוג בטח הייתי נותן לעצמי איזו זריקת מרץ נגד דכדוך ודיכאון.
מצב נתון- מובטל, משומש. טוב לי בשימוש, טוב לי בבטלה. רע לי בשימוש, רע לי בבטלה.
הסתבכתם?
גם אני.
האמת היא שהיום חבר שאל אותי אם אני רוצה להיות נקי. אמרתי לו שאין לי סיבה מיוחדת להיות נקי. חיים טובים אני רוצה כשיש בשביל מה לחיות אותם. אין לי עניין להיות מפוכח ולשבת בבית, לבהות על הקירות. במצב כזה כבר עדיף להיות משומש, שיכור. מערכת רגשות כבויה. מערכת תחושות כבויה. הכול בהקפאה.
שמתי לב שהערך עצמי שלי כל כך נמוך שאני פשוט לא מעז ללכת לנסות עבודה חדשה. אני בטוח!!! שאני לא יצליח.
יש לי כל מיני דברים לעשות, אבל אין לי כוח. קופת אנרגיות מרוקנת לחלוטין. אפילו להשקיע על שימושים אין לי כוח. סתם פעמיים ביום להיכנס לשירותים לאונן, לצאת ולהמשיך לבהות ב4 קירות שסביבי. במקרה הטוב לשבת קצת על האינטרנט על לוח יד 2 רכבים ולפנטז את הרכב הבא שאני קונה (כשאני יהיה עשיר).
בקיצור, התאווה, הפגמי אופי, אלוהים, או השד יודע מה, יש משהו שקושר אותי במוסרות מקבע אותי לקרקע בעבותות של פחד, אימה וחרדה.
האמת שהייתי יכול בנתיים ללכת להתנדב, או לעשות אלף ואחת דברים אחרים. אבל נוח לי בבית, בחור השקט, בעולם הפרטי שלי. לרעש הפנימי שלי כבר התרגלתי (או שלא). לא מצליח להתמודד עם העולם. נאום הגבר.
והבית נראה כמו שהוא נראה כשהאבא משומש. והאבא כועס על כל העולם, אשתו ואלוהיו ונכנס למלכודת של ריכוז עצמי.
ואתם יודעים מה, וכל זה התחיל מ"מה יקרה אם אני רק יוריד את הסקייפ לשניה לפון לראות אם איזה מישהו שלח לי ככה הודעה, כבר חודש לא ראיתי, רק להציץ וזהו, אני מייד מוחק".
אז תסכול, וייאוש, והלקאה עצמית. ונפש משוסעת. תיאורים רעים זה ההובי שלי...
השאלה מה הלאה. ואולי לא צריך לשאול צריך פשוט לעשות?!. אבל למי יש כוח לעשות כשאין כוח אפילו לשאול.
נראה רע?
מכור שאינו בהחלמה.
welcome.

אוהב אותך חסרוינים
אוהב את הכנות שלך
ומתקשה לראות את המסלול בו אתה עובר.
יהי אלוהיך אתך

אוהב מאוד וכואב מאוד ושוב אוהב מאוד.

תודה על ההזדהות.
זה בנתיים לא עוזר לי להביא אפילו חציום נקי.
ודווקא אני עושה מלא שירות לאזרח. נהייתי אחראי ועד בית בבנין, אני עוזר בבית, עושה קניות. עושה גם הרבה דברים טובים, ככה שבכללי מרגיש טוב. אבל אדיש ואפטי ולא רואה צורך מיוחד ביום נקי.
השבת יש שבת של חברי אס איי ואני אמור להגיע. אני קצת מוטרד להגיע לא נקי לשבת כזאת. בטח זה יוריד לי איזה קליפונת מהאגו. ואולי אחרי שבת יהיה לי קצת יותר חשק.
בנתיים אני בהקפאה.
היו שלום.