בס"ד
חסר אונים יקירי!
ראיתי אותך בקבוצה באיזה אומץ שיתפת
תאמין לי אתה גבר שבגברים
לי עדיין אין את הרצון והאומץ לשתף...
קיבלתי ממך הרבה כח
שמח שאתה איתי בדרך

אוהבים, לא שמעתי ממך הרבה זמן, מתכוון להתקשר בקרוב בלי נדר, פשוט יש לי כמה אנשים עם השם שלך אז אני מקווה שאפול על האחד
הנכון....
לילה טוב אח יקר, דרך אגב מקווה לצעוד איתך יחד, אל תיפול לי....

תפילת שוא אחי. נפלתי היום בצהרים על ריק. צריך דחוף להמשיך לעשות צעדים, אם לא, הדרדור הזה לא יפסק.
לילה טוב.‏‎ ‎

בס"ד
חסר אונים היקר!
"אל תשמחי אויבתי לי ...
כי נפלתי קמתי...
כי אשב בחושך ה' אור לי..."
בוכה יחד איתך אך מזכיר לך (וגם לעצמי)
שהכי כדאי זה לקום כמה שיותר מהר
ולרוץ קדימה...

חביבי, כואב את כאבך.
מסכים עם מי אני, הכי טוב זה לקום בלי לחשוב יותר מידי ולרוץ קדימה (מה שנקרא, הריצה של החיים).
אם משתהים אז מסתכלים אחורה על האשליה הגדולה שיש שם ומתחילים לפחד ויותר גרוע מזה, להתפחד.
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עלייך זרח" נאמר לבתולת ישראל, וכך אומר לך (רק בלשון זכר, כן? ).
הצלחה מרובה,
אין יאוש.

תודה חברים.
מרגיש שאני נמצא במקום לא טוב מבחינת התוכנית,
חסר האנרגיות וההתלהבות של ההתחלה, וכבר ערבבתי הרבה מחלה בתוך ההחלמה הזאת.
בכל אופן מהנפילה של אתמול בצהרים אני עדיין נקי, למעט כמה סיפורים ארוטיים שקראתי בלילה בפלאפון הכשר.
עם מעט נכונות וכלל בלי פעולות אני מתפלל לאלוקים שייתן לי את הכוח בסך הכול לפעולה הבאה.
מתחבר....

מצטרף לתפילתך והולך עמך בדרכך.
הצלחה מרובה, שנזכה לחיות, אוהב,
אין יאוש.

נקי שלושה ימים,
ובלי סמארטפון.

אוהבים

זו גמילה גם מהתאווה וגם מהסמארטפון

למרות שגם עם טלפון כשר אפשר ליפול ובכלל
חבר פעם אמר לי (נדמה לי שזה היה סוד הכניעה) שאם התאווה באה ולא עשיתי צעדים אז גם מול קיר לבן אני יכול ליפול
זה כל כך נכון וכל כך כואב לחשוב על עצמי כאדם כל כך חלש שאני לא מצליח להחזיק את עצמי מליפול
מאחל לך שעות של שפיות, כל רגע רק לעכשיו

אשתי החליפה את הקוד על המחשב בשביל שלא תהיה לי גישה אליו. אם לא יקרה כאן נס אז אנחנו בפתחה של מלחמת עולם.
דם יזע ודמעות‎‏.‏‎ ‎

הלוואי שיהיה נס...
חסר אונים, אני איתך בלבי. הלוואי שתצליח להגיע להחלמה מלאה, ולהתחיל כבר מעכשיו להתמלא מחדש באמון ובאמונה.

מלחמה לא מלחמה, לא משנה,
שלוש ימים,
יש לך הכול,

ארבעה ימים.
בלי סמארטפון.
ובלי מחשב.

חמשה ימים,
אובססיות‎‏.‏
למעשה אני מאוד רוצה תאווה, הבעיה היא שזה הורס לי את החיים. אז אני תקוע אי שם באמצע בין הרצון הנואש לתאווה ובין ההבנה שזה שוחט אותי.
אז בלי נכונות לוותר, מונע מכוח האינרציה, בנתיים אני נקי.
מה יקרה מחר? לא יודע.
ת'אמת זה גם לא ענייני.
בכל אופן כולי תקווה שאת היום הזה אני יסיים נקי.
ויאלה, מחר, דיאטה.
(אני מאונן יום כן יום לא, היום לא).
מתחבר...    ‏‎ ‎