אורחים יקרים,
אני רואה שיש כאן אורחים בפורום 5 חוץ מחברי הפורום,
חבל לכם לעמוד בחוץ,
תצטרפו, תהיו חברים, תפתחו שרשור חדש, תספרו על עצמכם פה.
רק טוב יצא לכם מזה.

חוץ מזה אתם תזכו להיות מחלוצי הפורום.
בע"ה הפורום הזה עוד ימריא ויציל הרבה נפשות בעם ישראל.

יאללה להירשם...

אני מצטרף לקריאה!!
מהצטרפות אין מה להפסיד!

בוש אני ונכלם.
אתמול בלילה אשתי פתחה את האינטרנט לרמת ההגנה הכי נמוכה ברימון, זה לא פתוח לגמרי אבל אפשר למצוא שם ארס.
היא היתה צריכה לעשות משהו באינטרנט,
היא פתחה את זה לחצי שעה עשתה מה שעשתה והלכה להתקלח,
ואני בטפשותי נשארתי לרבע  שנשאר לפילטר להיות פתוח לבד.
ואז סתם, פשוט סתם, בלי סיבה, בלי צורך,
פשוט רק בגלל שיש חוק כזה שאם אני מול אינטרנט פתוח ולבד אז אני חייב להסניף את הארס,
גלשתי ב-youtube  רבע שעה, וזה מספיק כדי לעמוד בקריטריונים של היכל התהילה כדי להגדיר נפילה.
זה עומד גם בקריטריונים שלי.

היום ר"ח אייר.
אני מתכוון להתחיל מחדש את הספירה.
אשתדל פשוט לא להביא את עצמי למקומות האלה, ממש כמו פיקח שיודע לא להיכנס לצרות שחכם יודע לצאת מהן.

בע"ה ר"ח אב יהיה בעוד 3 חודשים, אמנם צריך למעט בשמחה אבל אני בע"ה מתכוון להרבות בשמחה לאחר שאהיה 3 חודשים נקי.

מצווה גדולה להיות בשמחה.

מיגדלור אני ואתה באותו סטטוס.
באותו מצב. מתחילים מחדש, בלי ייאוש ח"ו, רק תפילות.
וחיזוקים.

קרא לי משהו דומה אתמול. נפלתי סתם, לא חשתי אפילו בצורך...
האמת היא שלא היה\אין לי כח לקום. התגובה האחרונה שלך עזרה לי במקצת..

אז עכשיו אנחנו אחים לצרה ממש. ר"ח אב?? ר"ח אב!!

אשריך מגדלור, אם יש לי חלק קטן בחיזוק מישהו מעם ישראל, זכיתי.
בית המקדש ייבנה בגללנו.  :D :D

טוב סתם נסחפתי... :D :D

לא קרה כלום, מתחילים מההתחלה.

:-\ :-\
:D

אוהב אתכם, חברים.
אני ממש מעריך אתכם על הנחישות והאומץ לקום ישר מהנפילה ולחזור לדרך ההחלמה.
זה ממש לא מובן מאליו.
אני יודע שאחרי הנפילה האחרונה שלי, לקח לי שבוע וחצי לעלות שוב על נקיות.

אבל אין מה לעשות. ברוך ה', אנחנו כבר לא בשלב שאנחנו מסוגלים להאמין בפתרון של המחלה.
אנחנו יודעים שבסוף המדרון הזה מחכה לנו רק עוד יאוש, דיכאון, עצבות ומוות.

כל עוד המודעות הזאת נמצאת, ואנחנו נשארים כנים בקשר למצבנו - זה רק עניין של זמן עד שנעלה על הדרך הנכונה לנקיות.

אם יורשה לי לנסות לתת עצה - לענ"ד, החסימה על האינטרנט אצלכם נותנת לכם אשליה שהמחשב הוא 'כשר' מבחינת המחלה, ואולי אתם ניגשים אליו בבטחון מופרז ששום דבר לא יכול לקרות.
האמת היא שבתור מכורים, המחלה אורבת לנו בכל פינה ואין מקומות בטוחים, בטח לא המחשב.
אני יודע על הרבה חברים שמרימים טלפון לחבר בכל פעם שהם ניגשים למחשב, כדי לדווח ולהזכיר לעצמם את מצבם ואת מטרתם.
אולי אפשר לעשות כזה דבר גם פה?

אני חושב שכשאתה נכנס למחשב לחיפוש ארס אתה יודע את זה מראש. אתה מרגיש בפנים.
הרעיון שלך הוא מצוין אם כי לא חדש, ואני חושב ש-GYE אפילו שלח מייל פעם בשביל ממש לייסד קשרים בין זוגות של מכורים שייתקשרו אחד לשני כל פעם שאחד מהם מרגיש את החולשה ואת הדחף.
אני מרגיש שזה רעיון מדהים ויעיל כי זה מוציא אותך מהבדידות האיומה.

ניתן לעשות את זה בהודעות אישיות או באימייל. כלומר להעביר פרטים כמו טלפון,
וכל פעם שמישהו מרגיש שהנה זה בא, מיד מתקשר לחבר האוהב בצד השני ועצם הדיבור כבר יוריד 80% מהדחף,

הודעה פרטית.

אני דווקא התכוונתי להודעות פה בפורום, ולא רק בשעת ה'התקף', אלא בכל פעם שמתקרבים ל'נקודת תורפה', כמו המחשב.
עוד לפני שאנחנו יודעים שאנחנו רוצים ליפול.
אצלנו בקבוצה עושים 'סגירת מעגל' - מרימים טלפון לפני המכשול הצפוי ואחריו, כדי ליצור מחוייבות ועירנות למה שאנחנו עושים.
זה יכול להיות יציאה לרחוב, ישיבה מול הטלוויזיה או המחשב ואפילו שיחת טלפון עם מישהי.

אותו הדבר אפשר לעשות פה.
כל פעם שאחד מאיתנו פותח את המחשב הוא פותח קודם כל את הפורום וכותב הודעה.
הוא מספר מה הוא הולך לעשות במחשב, למה ולכמה זמן.
הוא מזכיר לשאר החברים ולעצמו שהוא מכור ושבשבילו המחשב הוא חיה טורפת ומסוכנת.
אפשר גם לכתוב הודעה נוספת לפני סיום השימוש הנקי במחשב, כדי לדווח על ההצלחה ולהודות על הנס.

ככה נשארים מחוברים לה' לעוד כמה דקות ולא שוכחים מי אנחנו ומאיפה באנו.

טוב "רק להיום",
זאת גישה טובה,
אממה? בבית אין מצב בעולם שאני נכנס לפורום הזה,
יש לי ילדים, הגדול מעל גיל 10, הם קוראים ומבינים ושואלים, "אבא מה זה האתר הזה?"
אתה מבין??
רק בעבודה אני יכול ובעיקר בשעות כאלה. לפעמים גם בתחילת היום.

בכל אופן אני עדיין חושב שהיציאה מהבדידות ע"י טלפון לחבר לפני הרגשה רעה היא מצויינת, זה מהפך בחיים במובן מסוים.

Reb כתב on 13 אפר' 2010 07:24:


שלום רב שרגא.
זה מספר פעמים שקראתי מה שכתבת לי, ויש לי עוד מספר שאלות, אני בהחלט מעריך את הדרך שבה אתה מעביר לנו את השיטה (למעשה) בהדרגה לתת למוח להבין איך לעשות את זה.

"לוותר על השליטה" - נראה לי שאני מבין, גם מהמאמר שכתבת בפורום המקביל, כלומר לוותר על ההרגשה שאתה שולט בחיים שלך, למעשה להכיר בכך שאתה לא שולט בהם. להעביר אותה - את השליטה למישהו אחר? לה'?

מפה ואילך כבר יש לי מספר השגות שאצטרך ככל הנראה לבצע סוויץ' בראש בקונספציה.

"להכיר טובה לתאווה" ?? וואוו, זה כבר נראה לגמרי הפוך מההגיון, כלומר אם יש משהו שאני צריך לקלל  אותו  ;D  יום יום זה התאווה. זה נכון שכשאני נחשף לזבל אז אני נהנה ומרגיש טוב, אך כמובן שיש לזה השלכות שליליות על כל החיים בטווח הקצר והארוך. ובכל זאת להכיר טובה?? לא ברור.

ושאלה קשה שתקפה אצלי אני מניח באופן אישי, זה, שאני לא מרגיש שהתאווה היא מפלט מפחדים או הרגשות כאלה או אחרות. אני אדם מסודר שיש לו  כמעט הכל בחיים, והבריחה לשם ברוב הפעמים נעשית או כי התעוררתי ממראה בעייתי ברחוב (לעיתים צריך הצטברות של מראות כאלה בשביל להפיל אותי) או כי סתם ככה בא לי "להנות".  מה גם שאם אני אלך לאן שהכל התחיל אגיע לכך שנחשפתי לזה בעל כרחי מספר פעמים בהיותי נער, ובטעות ממש בטעות שבדיעבד הסתברה כטעות אומללה בגלישה למקום בעייתי באינטרנט לפני כ-10 שנים עת חיפשתי אתר של בית מלון מסוים. עד לאותו הרגע אפילו לא ידעתי איך ניגשים לאתרים כאלה ומעולם לא חיפשתי אותם לפני כן. ואז מתוך סקרנות כשהייתי לבד בבית המשכתי להיכנס לאותו אתר עוד ועוד וגיליתי את העולם הנוראי הזה.

כך שאני לא רואה את זה בהכרח כאיזושהי תרופה לפחדים והרגשות כאלה או אחרות.

אודה לך לתגובתך הדרכתך.

יום 5 נקי.
מבחינת האינטרנט, נקי מוחלט.
ברחוב לוקח עדיין מבט פה ושם, מנסה לעכל את מה שכתב הרב שלכטר, מנסה לתת את השליטה בחיים שלי לה' על אף שאני עדיין לא כ"כ מבין איך לעשות את זה, אז אני מדמיין שאני עושה את זה איכשהו.

אני שמח מאד, ורוצה להמשיך בע"ה ללא נפילות ח"ו וללא החלקות.

בינתיים לא מרגיש צורך, אני חי את החיים.
אבל יודע שהדחף נמצא כל העת מעבר לפינה מחכה לזמן הנכון לתקוף.

;D ;D ;D ;D
אתה גדול!!!!!

לתת את השליטה לה'???
להוכיר טובה לתאווה הזו? דווקא נשמע לי איך שהוא הגיוני...

התאווה היתה המשענת שלנו בזמנים קשים, עזרה לנו לשחרר לחץ. לא אומר שזה טוב, אבל היא עזרה לנו...
להעביר את השליטה לה':
לדוגמא רציתי משהו מסוים מאד (שידוך, עבודה, יחס ממישהו וכו', מה שזה לא יהיה) ולא קיבלתי את זה. האכזבה גואה בי, אני מרגיש מתוסכל. כל מה שאני רוצה עכשיו זה איך שהוא לשחרר את הלחץ, לשלוט על זה. התפקיד שלי עכשיו זה לומר לה': ה', אני מרגיש תיסכול אדיר. כל כך רציתי את הדבר המסוים הזה, השקעתי כל כך הרבה מאמצים, וכלום. לא השגתי כלום!!!!
הקב"ה, אני רוצה להבין שעשית זאת לטובתי. להראות לי שהכל נע על ידך. אני רוצה להבין זאת. קשה לי. עזור לי.

אני לא יודע אם לזה התכוון רב שרגא, אבל זה מה שעלה בדעתי...

'הכרת הטוב' הזאת היא ההבנה שהתאווה היתה נסיון לפתרון של בעיותנו.
ניסינו להשקיט בעזרתה דברים אחרים שהציקו לנו והיא באמת עזרה בזה בהתחלה, עד שהיא הפכה לבעיה בפני עצמה.

לתת את השליטה לה' זה הצעד השלישי בתוכנית 12 הצעדים.
זה לדעת שאנחנו לא שולטים ולא יכולים לשלוט במחלה שלנו ובכל שאר החיים.
להפסיק לנסות לשלוט ולסדר את החיים כרצוננו ולהתחיל לתת לה' לטפל בדברים בשבילנו.
זאת מידה ממש רצינית של אמונה ובטחון בה' וצריך לעבוד ולרענון אותה כל יום.

יש לי כמה שיחות ב-MP3 על שיטת 12 הצעדים.
זאת סדרה של שיעורים שהועברו בקבוצה של OA - אכלנים כפייתיים.
יש שם מישהו ותיק בתוכנית (במקור מ-NA, מכורים לסמים) שמסביר על התוכנית, על הפעולות ונותן המון עצות פרקטיות להתמודדות עם חיי היום-יום.

אם מישהו רוצה - אני יכול לשלוח קישור להורדה במייל.
גם את חוברת הצעדים שהבטחתי אני אפרסם פה בקרוב.

הבטחתי, אז הנה - חוברת להסבר 12 הצעדים:
snipurl.com/vm5mu

אני עוד לא הספקתי לקרוא את הכל, אבל זה כתוב בצורה יפה ומובנת מאוד.

אם אני כבר פה - אני רוצה לחלוק אתכם את חוסר-האונים שלי.
אני מרגיש לא כ"כ מחובר בימים האחרונים. מחשבות על תאווה ושימוש תוקפות אותי כל כמה שעות.
היום אפילו חיפשתי דברים אסורים - רק לכמה שניות, ברוך ה'.

אני חולה ואסור לי לשכוח את זה. אצלי אין 'רק קצת'.
אני צריך אתכם פה כדי שאוכל "להלשין" על הראש שלי ועל מה שהוא מתכנן בשבילי.
רק ככה אוכל לצאת מהריכוז העצמי ולתת לעצמי סיכוי, רק להיום, להתחבר לה'.