אני בן 17 עוד מעט, ואני ממש מכור למין מכל סוג. אני לא מפסיק לראות פורנו ולאונן מלא, והמקסימום הנקיים שלי זה 4 ימים, שזה ממש ממש כלום. ולא יודע, ראיתי את האתר הזה, ואני מקווה שזה יעזור לי.

Sipo כתב on 04 פבר' 2013 15:26:


הגעת למקום הנכון, ואני עברתי הרבה זמן עד שהגעתי להכרה הזאת... ברוך ד" יש בפורום כבר קבוצת צעירים חיה וטלפונית וקהילה תומכת, השאלה היא לאלו צעדים אתה פתוח כרגע...
אל תיכנס לבהלה או לחץ, אבל ככל שתבין יותר טוב כמה אתה תקוע ככל שאכאב לך יותר או כאב לך יותר ככה אני מקווה זה ידחוף אותך לקחת צעדים חשובים כמו שיחות טלפוניות שיתוף עבודה עם ספונסר ופגישה בקבוצה חיה של צעירים בדיוק כמוך...
אני גם כמוך בן 18 כיתה יב' אשמח לדבר ולעזור לך במה שאוכל בע"ה.

אין לי אפילו טלפון. אני במצב נואש.

Sipo כתב on 04 פבר' 2013 15:40:


תיכנס בבקשה להיסטוריית ההודעות שלי אם אתה יכול תקרא ותתרשם... תתחיל מההתחלה אולי זה יותר עדיף!
איך לך פלאפון פרטי? בכל מקרה, גם לי לא נכנסו המילים שאנשים אמרו לי לראש, תמיד אמרו לי אנשים במצב קשה משלך יצאו מזה, ואמרתי מה איכפת לי כל אחד הוא אינדיוידואל אני זה אני הם זה הם...
רק אחרי התקופה האחרונה זה נכנס לי באמת לראש! אני באמת מבקש אם אתה שם אם אתה יכול לנסות אפילו קמצוץ של הפנמה אז תדע יש דרך החוצה היא לא פשוטה כמו שחברים כותבים כאן, אני אתפנה לתת לך הדרכה ראשונית (אני מעריך שיתנו לך לפני) בקרוב בכל מקרה אם תרצה את הפלאפון שלי שלח לי הודעה פרטית ונדבר!

בהצלחה!

יקירי
אני למדתי על התאווה בגיל צעיר ממש, כבר בתור ילד הייתי מפנטז על החברים. כל היום. בכיתה. בשיעור. בהפסקה. בשירותים. באמבטיה. במיטה. תוך כדי משחק. אכילה. וכו'. מגיל קטן אני שם. ותמיד תהיתי מה זה היה לי. למה אני כזה מוזר. הייתי בודד מאוד עם עצמי. תמיד הרגשתי שחצי מחיי לא חשוף לאף אחד.
בגיל 13 כבר הייתי מאונן 5 פעמים ביום. בגילך הייתי כפייתי ממש. הייתי פשוט גר בשירותים. מצייר לעצמי פנטזיות על הטישיו.
אתה תראה אותי אתה לא תאמין, אני נראה האדם הכי נורמלי בעולם.
אני נורמלי מאוד. אבל גם חולה מאוד. זה די היה ברור לי מהתהליך המוזר של החיים שלי.

ניסיתי להפסיק מליון פעמים ולא הצלחתי. הלכתי למשגיח וסיפרתי לו. חלמתי על זה. בכיתי בתפילה. ובסוף אוננתי גם בראש השנה. או בשירותים של המקווה שתי דקות אחרי הטבילה.
כל הזמן הייתי בטוח שאני חוטא נורא שאין רפואה למכתי, ושכבר מעכשיו מחממים לי את האש של הגהנום.

אבל היום למדתי דבר אחד. שאני חולה. חולה אנוש. ברחתי מעצמי, חיפשתי את עצמי. לא מצאתי את עצמי. מצאתי תאווה. יותר נכון, התאווה מצאה אותי. אני חסר אונים מולה. היא דאגה גם להרוס לי את החיים. היא כמו סרטן שלחה גרורות לכל המכלול שיצר אותי. הרסה אותי עד היסוד. כבר לא נשאר לי טיפה של אמון בעצמי.
אני יודע דבר אחד, שאין מצב שיענישו אותי על דבר שאין לי שליטה עליו.

היום  זה לא משנה. הבנתי שזו דרך החיים שהתווה לי בוראי. הוא שם לי את האבנים בדרך, והוא יסקל אותם.
עכשיו אני יודע דבר אחד, שאני מעוניין ללכת עד הסוף, ולהסיר את השליטה של התאווה מחיי. אני מוכן לעשות בשביל זה הכל. אני יודע שאם יום אחד אני ירפה, הכל יקרוס כמו דומינו.

וכשאני אני אומר הכל, יש פה תוכנית מדהימה של 12 צעדים, בתוכנית הזאת אני לומד להבין שאני חסר אונים באופן מוחלט אל מול התאווה. אני לא יכול להתמודד איתה לבד. אני לומד שישנם עוד הרבה דברים בחיים שאני לא יכול להתמודד איתם לבד. לכן אני לומד שאפשר להתמודד בצורה קבוצתית, כשכל אחד נושא על גבו את קשייו של השני.
אני לומד שיש את האחד יחיד ומיוחד, שרק הוא יכול לגאול אותי מיסורי, אלוקים. רק אם אני ימסור לו את תאוותי, ויכנע אליו בענווה ובהכנעה, אני ינצל.

אני ממליץ לך לקרוא פה קצת הודעות. ללמוד פה לאט לאט את מילון המושגים. גם לי זה לקח קצת זמן. יש בדף הפתיחה אשכול מאמרים שיבאר לך כמה דברים על התוכנית.

בכללי אני מוכן תמיד לעזור לך, ואני מאמין שגם כל אחד מהחברים מוכן לעזור ככל שהוא יכול.
העיקר שלא תעלם לנו. תתמיד איתנו. כל אחד שנוסף מגדיל את משפחת "שמור עיניך". אנחנו אוהבים משפחה מורחבת.

בהצלחה
יעקב 

אוהבים אותך!
אני מזדהה מאוד עם מה שכתבת. אני באותו מצב פחות או יותר (חוץ מהפלאפון, יש לי פלאפון...).
אני במצב נואש ולא יכול להחזיק מעמד יותר מכמה דקות ללא תאווה.
אני פשוט חסר אונים!
תכנתי את עצמי להשתמש כל הזמן בתאווה. מאז שאני קטן דאגתי לכך, לצרוך את זה כל הזמן ולדאוג שתמיד אוכל לצרוך את זה בכל רגע.
אני לא יכול לשנות את זה, אין לי טיפת כוח יחסית לזה.
יש פה אבל דרך ותוכנית לחיים. יש פה אפשרות לשינוי גישה, לחיים מחוברים. אפשרות לחיות ללא זה!
רק אל תעזוב אותנו! בבקשה! פה, למרות על הקושי, ניתן למצוא חיים.
בהצלחה לכולנו!
לילה טוב, נקי ומלא החלמה לכולנו!

החלטתי שאני רוצה ספונסר, כי אני חושב שלתת דין וחשבון למישהו מלבד לעצמי עוזר לי מאוד. הבנתי שצריך קודם להצטרף לשיחות הקבוצתיות ואח"כ לשיחות הסגורות, ואז אפשר לקבל ספונסר.


אני לא מסוגל להמתין, כי השיחות הקבוצתיות הן רק פעמיים בשבוע. אז בינתיים אני סומך על כל אחד ואחד פה להיות "ספונסר" שלי בינתיים. אני פשוט אשתף אתכם ותגידו מה שאתם חושבים. אני מקווה שזה יעזור לי.


בקיצור, היום נפלתי כמה פעמים. ולא הרגשתי אפילו כל-כך הרבה חרטה, זה הדבר שהכי מפחיד אותי. לאבד את הכאב. כי אם אני אאבד את הכאב, מהיכן אקבל מוטיבציה? אני לא רוצה לאבד את זה. אבל עכשיו כשאתם פה, אני מבטיח לנסות להשתדל יותר. מחר בעז"ה ב"נ אכתוב עדכון חדש על מצבי.


נקי מ-17:05.

אחי היקר! מה שהכי חשוב זה שה' אוהב אותך. ועצם זה שאתה רוצה לקום מראה כמה כח רצון ומוטיבציה אדירה יש בך! אל תתייאש.


אני בכיתה י' והתחלתי ליפול מכיתה ו. בהתחלה זה בכלל לא עניין אותי... אבל אחר כך אני זוכר שנפלתי בכיתה ח' אחרי שהתגברתי במשך 50 (!!) ימים.. מה שבזכותו קמתי היה האמונה שה' אוהב אותי. זה  מה שיעזור לך אחי!

שלום סיפו,
קטונתי מלהיות ספונסר של איש, אנסה להיות איתך מעט מרחוק...

ראשית, אני מוצא שלכתוב פה, גם כשלא מכיר את מי שנמצא מעבר לרשת, יכול לעזור, יצא לקבל כמה תובנו על עצמי בצורה הזו. לא תחליף לספונסר, המעט שיש כשקשה להשיג אותו...
Sipo כתב on 07 ינו' 2014 16:23:


אוהבים, מאחל לך שעה נוספת של נקיות ששום דבר אינו שווה יותר ממנה!

אציין משהו שאמר לי ראש הישיבה שלי (כתב עליו הגר"מ אליהו זצ"ל 'מגדולי ראשי הישיבה בדורנו'): נקיפות המצפון הנלוות לנפילה הן חמורות יותר מן הנפילה, הן קושרות אותנו אליה. כל הפעולות שלנו מתייחסות אליה, נסיון לברוח ממנה. נקיפות המצפון שמות אותנו בידי המחלה (הוא השתמש בביטוי אחר), הדבר בראשון שצריך לעשות הוא להשתחרר מהן.

לא הכאב נמחה אותנו אל חיים בריאים, כי אם א-ל רם ונישא, חנון ורחום, ארך אפיים ורב חסד.

מאחל לך שתמצא ספונסר בהקדם, עבודה איתו על הצעדים יעזורו לך יותר מכל הדברים היפים שיש לי לכתוב.

רוב ברכה!

תודה צדיק. כל הכבוד לך שאתה מנסה לקום. הלוואי ובכיתה י' הייתי כבר מצליח! 50 ימים! זה פשוט בלתי יאומן. כל הכבוד לך צדיק. תודה על התגובה.




האמת, זה גם מה שהרב שלי אמר לי. תודה רבה צדיק על העידוד

אוהבים

בהמשך לאשכול שפתחתי אתמול:
http://forum.gye.org.il/index.php?topic=5011.0


אני נקי מאתמול בשעה 17:05. אני מתפלל לה' שיתן לי עוד יום אחד נקי. תנו בחיזוקים!  ;D

אם אתה רוצה יש גם (ובעיקר) קבוצות של SA. יש הרבה בירושלים.
אם תרצה - נדבר...

גם אני, בערך מאותו זמן.

יאללה ביפו, המטרה שלנו היא לנצח את היום הזה!

אנחנו מסוגלים.

מה זה משנה מה יהיה מחר? מה זה משנה אם זה לא יהיה לתמיד! היום נצליח.

זה רק היום.

עוד שעתיים שלוש אני הולך לישון.

אפילו קצת שליטה עצמית אין לי? יש לי! בשבת אני מחזיק בלי אינטרנט 25 שעות!

רק היום.

לנצח.
לנצח.
לנצח על מלאכת בית ה'.


בדרך, מחזק ומתחזק :-)

*יאללה סיפו