מתחיל יום 28
פה לא היינו כבר הרבה זמן
מה שונה הפעם מפעמים שעברו
אולי הקבוצות הטלפוניות ?
אולי הטבלה המחודשת?

כנראה שילוב של הכל. בעיקר הנכונות להתקדם ולהיפתח לרעיונות אחרים.
הרבה כוחות!

היום אחה״צ היתה לי אפשרות להיות לבד לכמה שעות
מ14:00 אני מתכנן בראש את הנפילה
ב17:00 כבר הייתי בדרך לצאת מהבית וללכת למשרד להשתמש
אחרי שזה נראה לי הדבר ההגיוני לעשות
הטבלה המשותפת- לא נורא נתחיל מחדש
אסירות חבר שלי -יבין
30 יום -אז מה כבר היינו ביותר זמן
אני יתבאס על עצמי -זה עובר אחרי יומיים
האשה והילדים -מה שלא יודעים לא מפריע
למה אני צריך לעשות משהו נגד הרצון שלי ?
שאלתי את אשתי לפני שהיא יצאה עם הילדים
את רוצה שאני אבוא איתכם -רציתי שתגיד כן
היא אמרה לא
ואני כל כך רוצה להתפנק קצת
-אין לי מושג איך זה קרה
יצאתי החוצה והלכתי ברגל לכיוון המשרד
ובמקום ללכת למשרד הלכתי להורים שלי
אני זוכר שכל הדרך הרגשתי אומלל שאני מפספס משהו
במקום
ללכת לעשות כייף כמו שתכננתי -אני מכריח את עצמי
ללכת למקום אחר (לא שלא נחמד לי אצליהם אבל באותו זמן -לא צריך להסביר
איפה באמת רציתי להיות )
הגעתי להורים ישבתי אצלהם עד עכשיו
20:15 וחזרתי הביתה   
הילדים והאישה עוד כמה דקות מגיעים
זה היה קרוב !!!
משום מה אני עדיין מרגיש תחושת פספוס קלה
מקווה שמחר זה יתחלף
לילה טוב לכולם

וואו דורון.
אתה אדיר.
שאלוקים יתן לך כוח לוותר. רק להיום.
אוהב. שבוע טוב.

הממ. הייתי שמח לקבל קצת יותר ממה שיש לך כדי לעבור חוויות "פספוס" כאלה לעתים יותר קרובות.
אתה גיבור.
שבוע טוב

אני מבין את הכניעה בדיוק כמו מה שעשית-
לקבל את הכאב שבפספוס ההזדמנות ליפול. לוותר על ההנאה ולהסכים לקבל את הסבל, גדול ככל שיהיה של ההמנעות.
בפועל אני זוכר שכל פעם שעשיתי את זה והסכמתי לקבל את אותו הסבל של הפיספוס, היה הרבה פחות כואב ממה שחשבתי ולרוב אפילו תוך זמן קצר היה מאוד טוב.
לצערי מאוד קל לשכוח את הרגשת ההקלה שבכניעה...

אח יקר, מקסים. שים לב איזה זבל הראש ייצר וכמעט קנית. אנחנו כל כך רוצים להיות נקיים, אנחנו בדרך, ואז ברגע אחד שולפים את 'הגרמוטשקה' המקופלת מהבוידם ו... טראח. איזו יופי שלא האמנת לו. אני שמח בשבילך. יש לנו זכוכית מגדלת במוח, זה הזמן להגדיל את את האמונה שאפשר אחרת, לא את הפספוס, תאמין לי שום דבר שם לא התפספס, מקסימום ימתין ל... יום אחר. היום לא. ויהי מה.

נראה לי שמגיע לך, תתיישב על דלי של  - בן & ג'ריס (השוקולד עדיף)

אוהב.

דורון, אני מצדיע לך!

תודה  רבה חברים יקרים על התגובות
זה באמת עושה את ההבדל 
מתחושת פספוס לסוג של תחושת נצחון
ממשיכים הלאה
תודה יוסף על ההארה במושג כניעה
אני כבר 9 חודשים שומע אותה
ונראה לי שנפל לי האסימון רק אחרי שקראתי מה שכתבת
יום טוב
אוהב את כולכם
נ.ב
ברור ששוקלד

כבר חודשיים אני מנסה להשיג בן & ג'ריס שוקולד ואני לא מוצא! ואני לא גר באיזה יישוב נידח...
אם רק הייתי שולט בעולם...

שמעתי ממוכר אחד בחנות מכולת  שיש בעיה להשיג עכשיו את הגלידה הזאת. לידיעתכם

לכל המכורים לשוקלד (שלא בנמצא)
הקוקיס אנד קרים -מדהים

אורח שיכנס לפה עלול לטעות ולחשוב שמדובר על פורום לגמילה מגלידות שוקולד  :D

היי דורון אחי!!
לדאבוני בימים האחרונים אני מנותק מתקשורת... נכנסתי כעת לשרשור שלך, כל כך שמחתי על הפספוס שנהפך לניצחון!
הגדרת כל כך טוב את הרגע ההוא שבו אף כח רצון בעולם לא ימנע ממני ליפול. יהיה לי תשובה להכל.
(הכי אהבתי, אסירות חברשלי - יבין )

אם הבנתי נכון, התוכנית מנסה לבנות לי טייס אוטומטי למצבים אלו. קודם מתאמנים על פעולות הפוכות. מפתחים את היכולץ לפעול גם בלי הבנה ברורה של השכל. וכשיש לנו את היכולת הזו אז מתכנתים במוח שבזמן מצוקה צריך ללחוץ על לחתן המתוקה - טלפון לחבר.
ואז כשהשכל מתקומם ולא מתחבר ולא רוצה ולא מבין, היכולת לפעול בלעדיו נותנת את הכח לפעול. לזה התכוונתי טייס אוטומטי.

שמח תמיד לשמוע על ההתקדמות שלך. שהיא אולי פחות כמותית מאחרים, אבל שיא האיכותית.

אוהב
הושיעה

אחי היקר הושיעה
איזה ימים אחרונים ?
לדעתי כמה שבועות טובים  אתה מנותק
האמת -הזהרת מראש

זהו מקווה שחזרת
ואפשר שוב לנסות להתארגן למפגש
תודה על דברי העידוד
הם עוזרים ובגדול  (עד לפעם שהם לא)
אוהב ומחכה להפגש
דורון