שלום חברים יקרים,

אני בעיקר פונה לחברים שהצטרפו לא מזמן ביחד איתי, מוטי ראוי, אין יאוש, IB.

היום אני סוגר ב"ה 3 שבועות של קדושה, לא סתם נקיות וחוסר נפילות, אלא ממש 3 שבועות של קדושה ב"ה, ובלי עין הרע. בשבועות האלו לא נתתי ליצר להכנס אפילו לא כדי סדק צר. כך הוא נשאר בחוץ, בגשם...

בשבוע הראשון הרגשתי הרגשה עילאית של קדושה ותקווה גדולה לעושר רוחני. בשבוע האחרון  אני מרגיש שמצד אחד נכנסתי לשיגרה וכבר יותר קל לי ברוטינה היומיומית. אבל מצד שני אין לי את אותו מרץ שהיה לי קודם. אני חשבתי שתוספת הקדושה תמשיך ותדלק אותי ומימלא יהיה לי יותר עזות דקדושה להלחם ביצר. אבל כעת אני מרגיש שאמנם יש לי שיגרה טובה, אבל אין לי את חיוניות שהייתה לי בשבוע הראשון.

אני חושש שההתלהבות הזאת תמשיך לדעוך, עד שכבר לא אשתדל כל כך לא לתת ליצר להכנס, ואתפתה פה ושם להעיף מבט, או לתת דרור למחשבה.

מה הרגשתכם? אשמח לשמוע גם מאנשים שכבר עברו תקופות ארוכות של נקיות, מה הדרך לרענן את החיוניות הזו?

(ותעשו לי טובה, אל תכניסו לי עוד פעם את הקטע של הקבוצה... :-\) 

תגיד לי
זה אתה כתבת את זה , או אני
??????????

אי אי אי , מוטי ידידי ורעי,

צריך איזה כדור מרץ טוב...

אולי מישהוא מבוגרי "מסע 90 יום" יאיר לנו את הדרך?

שמע,
לי הייתה ב"ה תקופה די ארוכה של נקיות לפני 90 יום (אז הצטרפתי).
הצלחתי להיות נקי חודש שלם ואז נפלתי בדיוק בגלל זה, ההתלהבות דעכה.
עכשיו (כפי שאתה יודע) אני נאבק לשמור לפחות 10 ימים.
כדי לחזק את ההתלהבות אתה צריך להזכיר לעצמך כל הזמן: למה אתה נלחם?
צריך כל הזמן לזכור שכשאתה פוגם בברית אתה אסיר ולא כמו שמוחך הקט קולט ש: "אתה פוגם אזי אתה חופשי".
צריך לשים X (איקס אדום בדיוק כמו פה) על כל הטענה הזאת.
צריך לתקוע לעצך כל יום בראש:"אני פוגם משמע אני אסיר" (והרי לכם סיסמא).
כמו כן אתה חייב להדיר את המחשבות של התאווה מראשך (ע"י קבלה שתבחר) כי הן אלו שגורמות לך לחטוא מלכתחילה.
מקווה שעזרתי, שיהיה בהצלחה.
אין יאוש 

שלום
אני עכשיו קצת מסובב , ברחתי ליין , אבל מרגיש רע ,
מקווה לשרוד את הלילה,
עוד יומיים אני סוגר חודש נקי,
ואחרי פורים שמח , אני עצוב!!!!
אין לי כוח להלחם,
אין לי חשק לוותר ,
אני חסר אונים מול התאווה ,
והיו הרבה נסיונות היום , כשראיתי אשה/ בחורה נמשכתי בטירוף,
נסיתי להלחם על המבט השני ,
ונזכרתי שאני לא אמור להלחם , כי זה חסר סיכוי,
וא"כ אני אמור לוותר, נו נו , אתם יכולים לתאר לעצמכם איך הצלחתי,
חוץ מלתקוע לי בראש 2 בחורות יפות, לא השגתי כלום,
זה הפורים העצוב שלי ידידי,
אני אשוב כשאהיה שפוי
להתראות
מוטי 

אחי היקר מוטי,
קודם כל אין לך מה לעשות, אתה חייב להמשיך במלחמה הזאת כל עוד אתה חי.
חוץ מזה אין לך למה להיות במרה שחורה, חשוב כל הזמן על ההישג שלך של 30 יום!
הרבה ניסיונות יש גם לי, אני מאמין שאתה יכול לעמוד בהם.
לגבי זה שאתה מרגיש שאינך יכול יותר,
לאחרונה גם אני מרגיש כך אבל אז אני נזכר שאין יאוש בעולם, אני נזכר שבכל יום שאני נשאר נקי יש שמחה גדולה בשמיים, יותר חשוב מזה יש שמחה גדולה בלב.
אני אתך, כולנו אתך.
מצפים לשמוע שהתעודדת, בהצלחה.
אין יאוש 

moved היקר

השאלה שלך היא אחת השאלות החשובות ביותר במהלך הכל כך חשוב שלנו !
אבל למרות שבקשת אני חייב לענות לך שאין פיתרונות קסם ולצערי אין לנו בגוף כפתור שאפשר ללחוץ עליו רפלש\רענן ונהיה חדשים באותה התלהבות כמו שהיינו בהתחלה אלא מה ???

כשאנו עוסקים בדבר כמו כאן בפורומים קוראים כמה שיותר חומר מגיבים, פעילים כמה שיותר במחשבות ומנסים כל דבר שקורה לנו לנתח למה זה קרה למה אני חושב ככה וככה ? מדוע מקודם הייתי חסר אונים מול התאווה ??? מה קדם לזה האם אני מלא טינות על מישהו האם אני כועס עכשיו? או אולי רעב קצת? האם אני מרגיש בודד??? או אולי בכלל אני עייף מאוד? (שיטת העכב"ר)
כמו כן כשאנו נמצאים בקבוצות תמיכה ותומכים אחד בשני ושומעים איך השני מתמודד ואנחנו יכולים לשתף אחרים בקושי הגדול של היום יום , אוטמטית אנחנו מתחברים למטען שלנו וממלאים את הבטריות
ואם קשה לך עם קבוצות תמיכה פיזיות , אז זה המקום לומר לך להצטרף לקבוצות הטלפוניות וכן לקרוא המון המון בספרות של התוכנית ! רק זה מה שיעזור !!

בהצלחה

Moved יקר!
היות ופנית לאלו שהצטרפו לאחרונה ואמנם לא הזכרת אותי, אני מרשה לעצמי להגיב כמי שמשתייך לחלק שהצטרף לאחרונה.
כאשר אדם נגמל מהמפלצת הארורה ועוברים ימים או שבועות הוא בד״כ מחכה שיקרה משהו מיוחד וחדש אולם למעשה כדאי להבין שלא כדאי לצפות למשהו כזה כי לא קורה דבר ואין לחיות בכמיהה וציפייה מורטת עצבים שהוא יקרה. החיים ממשיכים, יש ימים טובים יותר וימים טובים פחות, האדם מתעצבן, כועס, מתרגז וגם שמח, מאושר וחיוני. לפענ״ד צריך לזכור שחיים חופשיים בנקיות עדיפים בהרבה מחיים אומללים ודיכאוניים. לכן עצתי אליך: אל תחכה למשהו ״בובסטי״- צא החוצה ותתחיל להנות מהדברים הטובים של החיים במקום לחיות בטינופת ולהיות משועבד למפלצת שהולכת ודועכת עד לגסיסה ורק היתה מתה עכשיו לקבל איזה ליכלוך כדי שתוכל להמשיך ולשרוד. אנחנו לאחר תקופה מסוימת הורגים את המפלצת ולאחר שהיא גוועת ומתה אנו שואפים להמשיך את חיינו, לקיים את מצוות השי׳ת ולחיות באושר. 

שתי הערות ברשותך, עינם.

המפלצת אף פעם לא מתה. רק דוד המלך אמר "וליבי חלל בקרבי", כי הוא הרג את היצר הרע. אותנו היצר ילווה כל החיים, ומה שאנחנו יכולים זה לדאוג שהוא לא ייצא החוצה, אבל הוא ממשיך כל הזמן להיות איתנו. אם מישהו חושב שהוא הרג את היצר - זה הזמן בו היצר יצא מהמחבוא שלו ויתקוף שוב.

אתה כותב שאנחנו ממשיכים לכעוס ולהתרגז, וזאת טעות. כשעובדים על עצמנו באמת לטפל בשורש הבעיה, אחד השלבים המהותיים הם להפסיק לפחד, לכעוס ולהתעצבן. כי כל זמן שאנחנו ממשיכים בדרך החיים הקודמת שכוללת כעסים ופחדים - אנחנו נמשיך ליפול. אשתדל בהמשך לכתוב פוסט על פחדים וכעסים וכיצד משחררים אותם.

בהצלחה

שלומי תודה על העידוד, את הפוסט כתבתי לפני 10 ימים. ההתלהבות הראשונית אכן דעכה- והתחילו הימים השגרתיים בהם אני לומד להתמודד עם מצבים שונים בלי להזדקק לתאווה. לעת עתה אני עושה שימוש רב בפורום, ומרגיש שהעסק בשליטה. אני לאט לאט לומד על עצמי דברים שלא הכרתי או שכחתי שהם קיימים.
כבר ערכנו מספר דיונים קצרים בעניין שלי עם זלמן. קשה לי להסביר בפורום לעת עתה את מצבי, אבל אני בטוח שקבוצה פרונטלית או טלפונית אינה התשובה הראויה עבורי במצבי המאוד מסוים. אני בטוח שעל פי רוב קבוצה היא התשובה הנכונה, אבל כולכם תסכימו שחייבים להיות מוכנים לזה. אני לא נמצא שם, אולי בגלל שכלים אחרים עובדים עלי די יפה. אני לא רוצה להפלט מהקבוצה רק בגלל שהצטרפתי מהר מדי בלי מוכנות מספיק גבוהה. לכן לעת עתה אני שומר על דיאלוג וירטואלי עמכם, שעוזר לי מאוד. 

עינם, אתה צודק,

אני אכן מחכה למשהוא בומבסטי שיקרה. אתה צודק שזו טעות ואולי גם עצת היצר שמנסה לגרום לי להתאכזב וליפול בחכתו.

תודה

מאז 

זלמן תודה על הדברים וזה נכון שהמפלצת לא מתה. הכוונה היתה שהיא מפסיקה לנהל לנו את החיים ואנו מצליחים לחיות בלי לתת לה את המנה שלה שגורמת לה לרצות עוד ועוד ולמעשה עוצרים את ההתמכרות ונגמלים.
שבוע טוב ומבורך.

שיעורי מוסר יעזרו לך ! ידידי היקר יהיה בסדר גם אני מתחיל כרגע אני עומד על יומיים ממחר אני יתחיל לפתוח את האשכול שלי למסע הזה אשריכם ישראל ה' אוהב אותנו קדימה בכל הכוח ובע''ה ננסה ונצליח

שלום
למכורים אמיתים שיעורי מוסר עלולים להיות הרסניים ,
כיון ששפלותינו עלולה לגרום לנו לברוח,
לאן?
לתאווה!!!!!!!!!
בהצלחה
מוטי