מתוך מה ששלחתי לחבר, כתבתי כדי לשחרר את הראש שלי,
אני היום 31.5 שנה,
החיים גדולים עלי,
הזוגיות שלי תקועה, כלפי חוץ אנו הזוג הכי מצליחים, אבל בפנים אין שום קשר בנינו, בקושי זוג סטודנטים שנמצאים בבית אחד, ומצפים לישועה,
כלכלי, הגעתי לחובות יותר מ 7 אפסים, לא ידעתי לאיפוה אני הולך, וכשאני בשימוש אני מנותק לגמרי מסביבי, ובהחלמה נודע לי שאני עובד על עצמי, וחוץ מחובות ולחציים אין לי שום דבר בידיי,
ועל עצמי, לא הגעתי למקומות רחוקים, אבל הייתי משומש כל היום, אינטרנט אוננות ופנטזיות, ניסתי להתמלאות בכל מיני ריגושים, לנהל אירועים, לעזור לחברים, בניית בית כנסת, וכו',
בחסד גדול אלוקים הביאו אותי הנה לקבוצות חיות, ואני "נולדתי מחדש"
לא קל בכלל, להתחיל לוותר ולהוציא את הפרצוף אמיתי שלי, לקחת אחריות על חיי, וגם לא להשתמש, לוותר עוד פעם ועוד פעם "ורק להיום" אבל יש שינויים, וגם דרסטיים,
אני נמצא היום אחרי איפוס של 80 יום נקיון, ועשיתי הכול כדי לא ליפול אבל אלוקים לא נתן לי את המתנה של "יום נקי", אבל הוא שמר עלי שלא פרצתי גבולות, כי הייתי כבר מוכן ומזומן ביד למסע שימושים מטורף ליום אחד, ולא ביצעתי אותם בפועל,
אבל קשה לי מאוד להביא כרגע את היום הנקי, זה לוותר עוד פעם ועוד פעם,
אני מתחנן לאבא אוהב על יום נקי ושפיות, ושאזכור שאם אני הולך לשימוש אף אחד לא מבטיח שאחזור לפה.
ותודה שהקשבת.
---------------
אני רוצה לזכור לעצמי, לפני שנה בתאריך זו, לא ידעתי מה זה "חוסר אונים" ואני סה"כ מה עשיתי סה"כ מאונן, לא קרה שום דבר ובתאריף 27/010/2013 נפל לי אסימון בראש, (כל נפילה התקדמתי אבל פה היה סיבוב חזק בראש) שזה לא האוננות או התאווה, זה החיים האי שפויים,
forum.gye.org.il/index.php?topic=3557.60
מתפלל לאבא אוהב לשפיות ומפוכחות, ויום נקי,
----------------
מאוד שמחתי להיות אתמול בקבוצה של שמור עינייך בירושלים,
תודה לכל החברים שהם איתי בדרך.
