סוף כל סוף
אחרי שבוע של נפילות,
לקחתי את האומץ להתקשר למנהל קבוצות שאני דוחה את זה כבר חודשים
ומאוד מקווה להיכנס לקבוצה בשבוע הבא,
מתחילים מחדש בתקווה שנתחיל חיים חדשים,
כי כמו שכולנו יודעים
ספירה בלי קבוצה = כלום

נפלתי,
ולמה?
כי ביום שני אני מתחיל קבוצה פעם ראשונה,
וחשבתי תן  לי להספיק משהו לפני שאני מתחיל צעדים
והאמת חשבתי שאני יכנס לאתרים רק לספק אותי ולא עד כדי נפילה, אבל .............

נפלתי,
ולמה?
כי ביום שני אני מתחיל קבוצה פעם ראשונה,
וחשבתי תן  לי להספיק משהו לפני שאני מתחיל צעדים
שוב פעם
אולי ירידה לצורך עליה

יש שיר הלב בוכה בשקט
כבר שבוע שאני מלא בכיות,
ואני ידוע שזה מביא אותי לנפילות
יש לי חבר חדש אני מקווה שיביא אותי לדברים חשובים,
מתחילים שוב פעם

עדכון:
ביום שני השתתפתי פעם ראשונה בקבוצה
האוירה היה ממש מחשמלת, ומאוד מחזקת,
תודה לבורא עולם שכיוון אותי לשם ונתן לי את האומץ להתקדם,
ולחברים חדשים שמתלבטים ומפחדים!
תנו את הקפיצה זה לא כל כך מפחיד.
תכלית,
אני כבר מאתמול מפנטז ומתחיל לראות סרטים ומנתק את המחשב וחוזר חלילה,
תודה לבורא עולם שקמתי היום בבוקר נקי, אפי שראיתי סרט אתמול כמעט 20 דק',
(דאגתי שהדלת תהיה פתוחה שלא אוכל לאונן)
השאלה שלי אם זה נקרא נקי?
יש הרבה חומר בפורום על זה אבל אני לא רוצה להחליט לבד,

בחסד אלוקים אני נקי כבר חמש ימים
תן לי את הכוח לגמור את היום הזה נקי

תודה

אחרי יומיים קשים של התמודדיות
וטלפונים לחברים,
הרגשתי או שאני נופל או שאני יפול עוד יותר ויעבור קווים אדומים אצלי
נפלתי

אלוקי תן לי כוח
שהנפילה לא יביא אותי לעוד נפילה ביום הקרוב.

אוהב אותך.
אשמח שתתקשר...

אני יתקשר בצהריים!

אוהבים אותך!




הרגשה כה מוכרת. אני בטוח שאמות ואקרוס ואגווע ואתנפץ אם לא אפעל על התאווה.

האם יש לך ספונסר להתייעץ איתו לאיזה הרגשה להאמין ואיזו הרגשה היא פרי הגיונו של מכור?

בהצלחה רבה

אוהב
הושיעה

חבר יקר, אל תאמין לראש לך. זו אשליה. כך המחלה שלנו עובדת עלינו -
הספר הלבן מתוך הבעיה:
הדרך היחידה שהכרנו כדי להשתחרר מזה היתה לעשות את זה... 

אני כל הזמן עם פנטזיות בראש
אבל ברגע שאני מתיישב ליד אינטרנט פתוח,
כרגע אין מצב שאני לא נופל

נפלתי

אז למדת - לא כדאי לך להתיישב ליד מחשב עם אינטרנט פתוח.

הבעיה שאני מתיישב עם דלת פתוחה,
ובטחון  שעכשיו אני בממילא עסוק,
ובסוף אני מאונן מתחת לשולחן, אפי מבלי להנות

אני דווקא נהניתי מתחת לשולחן... סתאם. תראה התאווה היא כמו מים, היא תלך תמיד למקום הנמוך ותמצא את המרווח להידחק לתוכו... לי היה חשוב לנקוט בפעולה בצמוד לזיהוי המרווח, לא לתת לרמאות העצמית להאכיל אותי את אותה הצפרדע שוב..

בהחלמה.

נפלתי
לקראת סוף השנה, אפי' שאצלנו לא מדברים מאלול רק מאוגסט
עברתי על הנושא שלי,
בשלושה חודשיים אני אוחז "רק ב 15 נפילות"
זאת אומרת ממוצע פעם בשבוע,
אני יודע שהבעיה שלי הינו שאני מחזיק רק שבוע ותו לא,
מה יהיה?????????????
אני כותב אחרי שכל הלילה חשבתי לא לעדכן בפורום עד שאני יגמור את הנפילות שלי בתקופה הזאת,
אבל אני מרגיש שאני הולך לעבור קווים אדומים שלא עברתי עד עכשיו,
ואולי השיתוף בפורום יעזור לי,
יש לי חברים אבל אין לי כוח להתקשר (אומץ)