ברוכים הבאים, אורח

בלי ציפיות
(0 צופה) 

נושא: בלי ציפיות 115265 צפיות

בעניין: בלי ציפיות לפני 11 שנים, 1 חודש #37510

  • אֵינְאוֹנִימי
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • ניצחון - דרך חוסר אונים - בחסד אלוקים
  • הודעות: 678
גוני,
אם כן זה בסדר.
מה שקרה להרבה חברים, זה שכשהסירו מעצמם את המחסומים של פחד וטינה ועוד שלל, האישיות התעצמה להם.
שלשום שמעתי מסר מחבר נקי שנה ומשהו בקבוצת SA, שבחיים לא הרים את קולו בפני קהל. והוא מספר לנו שהוא מופתע מעצמו שהוא יכול לדבר רבע שעה בפני הקהל בלי למצמץ ובלי לפחד! ויצא לנו שהוא נואם מהלב, מקסים. היינו מרותקים למוצא פיו. ויש עוד המון סיפורים כאלו.
אני מוכן לוותר על מה שהשליתי את עצמי שאני, וכן מוכשר ככל שאני, תמורת מה שאני באמת יכול להיות.
אני קיבלתי אמונה בעצמי, בטוב שבי. ואני מאמין היום שאני יוכל להיות הרבה יותר טוב ומוצלח ממה שאי פעם הייתי. ולא הייתי שלימזל...

אני מקווה שעוד תודה לאלוקים על הצעד הזה, ותהיה מאושר ושלוו.
חברך מוקירך,
אינאונימי
"עם כל עוול שכיפרנו עליו, נשר מעל כתפנו עוד מהמטען הנורא של רגשי האשמה"

בעניין: בלי ציפיות לפני 11 שנים, 1 חודש #37511

  • guni (אחד שלא יודע)
מרשה לעצמי לקחת בעירבון מוגבל את כל האופטימיים שממלאים כאן את הדפים

בעניין: בלי ציפיות לפני 11 שנים, 1 חודש #37513

  • guni (אחד שלא יודע)
הכתיבה כאן הוציאה ממני כל כך הרבה ג'יפה, וזה רק ביום הראשון, עד שאני מצטער להודיע על איפוס הספירה שלי.
הרצון והמוטיווציה שלי להמשיך אפסיים כרגע. רעיון רע מאד היה לפתוח את זה, ושיקול הדעת של הספונסר לא נראה לי כרגע כל כך משהו שאני יכול לסמוך עליו. לכן אני מודיע על הפסקת הכתיבה בדף הזה. יום טוב לכולם

בעניין: בלי ציפיות לפני 11 שנים, 1 חודש #37522

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
גוני יקר, כמי שמספנסר זמן קשה להאמין שהספונסר שלך הציע לך לפתוח פוסט ולהתכתש עם אנשים. סביר שהמטרה היתה אחרת. נסה לדבר איתו. אלא אם כן אתה חושב שהוא ישעבד אותך..
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: בלי ציפיות לפני 11 שנים, 1 חודש #37523

  • Rondo
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1012
פששש מה קרה פה
גוני אח שלי
יש לך פתיל קצר מאוד
תראה איך אתה עובד על להאריך אותו
אוהב
דורון

בעניין: בלי ציפיות לפני 11 שנים, 1 חודש #37528

  • guni (אחד שלא יודע)
טוב.
התבקשתי לצאת מהקיפודיות.
אני אשתדל מכאן ולהבא לא לכתוב באופן שלא ירחיק ממני אנשים.
אני מאוד חרד מהאפשרות לאבד את עצמי בתהליך שאני מתחיל כאן, שעוד כמה שנים אשתכל במראה ואראה שם מישהו שאני לא ממש מכיר. אולי לזה אני מתכוון כשאני אומר שלא בא לי להשתעבד למישהו או משהו אחרים. אני מכיר את עצמי כפי שאני, והצורך לבצע כאן פעולות שיכאיבו ויקשו עליי מאוד מרתיע. אני מפחד מכך שהאישיות שלי תהונדס מחדש, ולך תדע מה יצא מזה אחר כך. קשה לי להאמין להבטחות שהאני העצמי שלי יצא החוצה והכל יהיה יותר טוב, כי אני שבע אכזבות ויאושים. לכן הייתי שמח לשמוע כאן באופן ספציפי רק חיזוקים ופידבקים אם מישהו חווה דבר כזה בעבר. אנא - בלי הבטחות ובלי ניסיונות לחזק אותי בדרך של 12 הצעדים כי "רק כך אני אראה את האור". ובלי ציטוטים מהספר הלבן או הגדול, בבקשה. זה מרתיע אותי כשמחלקים לי צקים שלא בהכרח יהיה אפשר לפדות אותם.

התובנה החשובה ביותר שנאמרה לי היום היא שיש כנראה צד אצלי שלא מעוניין בהצלחת התהליך של השבועיים הקרובים. אני נאלץ בצער רב להודות שזה נכון. כוחות הרס עצמי מקננים אצלי הרבה שנים, במאבק מתמיד עם הכוחות היצירתיים. הייתי רוצה להאמין שהיצירתיים ינצחו. אחרי כל כך הרבה קרבות שבהם הם נחלו תבוסה מוחצת, אני מניח שתוכלו להבין למה הכתרתי את הדף הזה במילים "בלי ציפיות". השבועיים הקרובים עשויים לתת להם טיפ טיפה כוח. אני מוכרח לומר שאחרי אתמול  שהיה יום די אינטנסיבי ויצירתי (לימודים, עבודה וכמעט ללא נפילות משמעותיות) הצלחתי להרגיש בערב די טוב עם עצמי. היום היה ארוך, משעמם וגם די מתסכל. חלק מזה ראיתם בתגובות קצרות הפתיל שלי. אני מקווה שאלמד דרך טובה לקבל את הביקורות והשיקופים שיוצגו לי כאן. נכון לעכשיו אני מרגיש שזה בעיקר מכאיב לי.
שבת שלום

בעניין: בלי ציפיות לפני 11 שנים, 1 חודש #37533

  • יוסף (יהודה)
אני מאוד מזדהה עם מה שכתבת על הכוחות הרס עצמי. אני מרגיש את זה טוב מאוד.
בהצלחה לך!
אני לא רוצה לחלק לך צ'קים ללא כיסוי, אבל אני מכיר מישהו שיכול לתת לך הכל ללא שום בעיה. אני מאמין שגם אתה מכיר אותו... מניסיון, שווה לדבר איתו, הוא יכול לעזור.

ד"א, לשום דבר אתה לא מוכן להיות משועבד? גם לא לה'?

בעניין: בלי ציפיות לפני 11 שנים, 1 חודש #37555

  • guni (אחד שלא יודע)
חשבתי על זה היום בעקבות שיחה עם הספונסר. אני לא מוכן להיות משועבד בעיקר לא כלפי ה'. בשכל כלפי חוץ אני יודע שהוא טוב לכולם, ויש לי שפע של ראאיות לכך שהוא טוב כלפיי, בהרבה כיוונים.
אני מוכן לגלות לכם סוד אם תבטיחו לא להעביר אותו הלאה: בפנים בפנים אני מאוד מאוד מאוד כועס עליו, על נסיבות החיים שלי שהובילו אותי למקום שבו אני נמצא, על ההתמודדות היומיומית שלי עם בעיה שמלווה אותי מגיל צעיר ביותר ודי ברור לי שתלווה אותי עד מאה ועשרים, על הפחד שהרגשתי בתור מתבגר, על החרדות אם אוכל להתחתן או לא, ועוד ועוד. גם אם בשכל אני יודע שהוא טוב וגם אם יש לי כאמור הוכחות לכך, אני לא מוכן לשמוע על מסירת חיי ובחירותיי לרשותו. אני לא סומך על מי שדפק אותי, סליחה על הביטוי החריף, אבל נדמה לי שצריך לומר את זה אחת ולתמיד.
גם כשאני מודה ומתפלל, זה יותר מהפחד שהוא עלול לקחת לי כעונש או מכל סיבה שרירותית אחרת את הטוב שהוא נתן לי, רק כדי לראות אותי סובל כי לפי שורת הדין כנראה מגיע לי, או זו לפחות ההכרה שאני מסתובב איתה כבר יותר מעשרים שנה.
ראיתם פעם נמלה שמנסה לטפס על דופן של כיור, ונופל, ושוב מנסה ושוב נופלת? נראה לי שככה הוא שלח אותי לעולם הזה, כדי שלנצח אצטרך לטפס וליפול לטפס וליפול. מכיוון שאינני נמלה אני מאוד מאוד מתוסכל ומאוד מאוד כועס על המצב הזה שנכפה עליי שלא ברצוני, אף על פי שאני מודע לזה שקיבלתי הרבה כוחות ותכונות שמסייעות לי עם הצרה הזאת. כך שבעניין הזה אינני סומך עליו ואינני מעוניין להעביר את השליטה בחיי למי שלכתחילה הפיל עלי את הבעיות האלה. זו תובנה שעלתה לי רק היום כאמור בעקבות הערה ששמעתי מהספנסר. מה עושים עם זה אני לא יודע.
שבת שלום 
נערך לאחרונה: לפני 11 שנים, 1 חודש על ידי .

בעניין: בלי ציפיות לפני 11 שנים, 1 חודש #37560

  • יוסף (יהודה)
אני מאוד מזדהה עם מה שכתבת!
אני מרגיש בדיוק ככה!
אתה לא הבטחת שלא יהיו פה שיתופים קורעי לב?!

בכל אופן, כנראה שכולנו מרגישים ככה. הרי כולנו נדפקנו...
לכן כנראה מוסרים את החיים לה' רק בצעד השלישי ולא בראשון.

באופן פרקטי, לי מאוד עוזר לכתוב אסירויות תודה. אני ממליץ לך לנסות גם... אפילו שזה מרגיש לפעמים מאולץ ולא אמיתי, פשוט לכתוב כל יום 10 אסירויות תודה, גם על דברים בנאליים ופתאום מתחילים לראות את כל הטוב בעולם.
נכון, הדברים שאני כותב לא מחדשים לי כלום ולכן אני מרגיש תמיד שזה לא יעזור לי, שהרי אני יודע כבר בדיוק מה הוא נתן לי ומה זה יעזור לכתוב את זה עכשיו?
אבל כמו שכתבת יפה- הבעיה לא בידע. אני יודע כמה הוא טוב וכו'... הבעיה שאני לא מרגיש את זה. אני מרגיש שנדפקתי!
לכן, אני כותב אסירויות תודה, בשביל הרגש. בשביל להרגיש כמה טוב יש לי בחיים.

בעניין: בלי ציפיות לפני 11 שנים, 1 חודש #37564

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
גוני יקר, הרבה יותר קל לקרוא את הגרסא המרוככת שלך. על הדבש ועל העוקץ.. לא לחינם החכם מכל אדם שלח אותנו אל הנמלה, אה? מהנסיון שלי ככל שיצא מהפרונקל הזה עוד החוצה הלחץ יפחת.

ולעניין השליטה, היא שלו ממילא. הבחירה שלי כאדם חופשי היא אלו כבלים להניח עלי. ונכון הוא. לא ניתן להתקרב למי לא אוהבים כועסים וכל כך פוחדים ממנו, לא אבטיח לך מאומה. אצלי זה קרה.

אני מאמין שזה יכול לקרות אצל כל אחד.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: בלי ציפיות לפני 11 שנים, 1 חודש #37592

גוני. אני עוקב בהשתאות אחרי התהליך שאתה עובר כאן, ומאחל לעצמי יכולת כזו של שיתוף וכנות.
משהו בהודעה האחרונה שלך גרם לי להזדהות מאוד גדולה. גם אני הרגשתי רוב ימיי שאלוקים דפק אותי. לא הבנתי למה אנשים נאחזים כל כך בחיים - הרי זה לא שהם יתגעגעו לכאן אחרי שימותו... לא הייתי מסוגל להגיד "מודה אני" בבוקר. לא מספיק שאתה מכריח אותי להעביר עוד יום בעולם הדפוק הזה שלך, אני גם צריך להגיד תודה?? בכל יומולדת הייתי שמח כי זה אומר שנשאר פחות זמן בעולם הזה. ליומולדת 35 תכננתי מסיבה גדולה לכבוד זה שאני "הופך תקליט"... לא האמנתי אף פעם למי שאמר לי שאלוקים הוא טוב והוא רוצה רק טוב בשבילי, ואם זה מה שאני עובר כנראה שזה הדבר הכי טוב עבורי.

שני דברים עזרו לי, ולשמחתך, הם קדמו לתכנית. 

אחד היה טיפול אינטנסיבי בשיטת "המסע". שם למדתי שהכעס שלי על החיים ועל מי שנתן אותם הוא סך הכול עוד אסטרטגיה להתמודדות שיצרתי, כדי להגן על עצמי. אני אוהב את החיים, ומפחד מאוד לאבד אותם, אז אני מספר לעצמי שלא אכפת לי מהם, כדי שלא אתאכזב כשיבוא יומי... אני רוצה לאהוב את ה' ולהרגיש קשור אליו, אז אני עוטף את זה בכעס, כי אחרת ארגיש אשם מאוד שהתרחקתי... וכו' וכו'. בדרך כלל הרגשות הקשים שלנו הם אסטרטגיות שאנחנו בוחרים בהן. בהתחלה הן משרתות אותנו, ומגיע להן המון תודה על זה, אבל בשלב כלשהו הן מתחילות להגביל אותנו, וזה הזמן להיפרד מהן בידידות.

הדבר השני היה ספר בשם "מסע הנשמות". מדובר בפסיכולוג ששילב היפנוזה בטיפולים שלו. בשלב מסוים הוא גילה שהוא מצליח להחזיר אנשים אחורה עד לזמן שלפני שהם ירדו לעולם הזה. הוא התחיל לראיין אותם שם, וגילה דברים מדהימים. אני לא יכול לתאר פה אפילו על קצה המזלג, אבל אחת הנקודות החזקות, והכואבות, והמשחררות, הייתה שאנחנו בוחרים עבור עצמנו את מסלול חיינו. הנשמה שלנו עומדת לרדת לעולם הזה, ושם היא כולה נלהבת לקחת על עצמה אתגרים כמה שיותר גדולים כדי להתקדם במסע הרוחני שלה בן אלפי השנים. לצורך האתגרים היא בוחרת את התנאים האופטימליים: הורים מסוימים, מקום מגורים מסוים, גוף מסוים, כישרונות מסוימים, וגם חולשות ופגמים ונכויות. היא בוחרת גם את האנשים שהיא תפגוש בדרך, ואת הפורומים שהיא תיעזר בהם לשם הצמיחה הרוחנית שלה... כמובן, הנשמה מקבלת הכוונה מהמדריכים הרוחניים שם למעלה, אבל שום דבר לא נעשה שלא בהסכמתה.
אז אני יודע, בשלב ראשון זה נשמע נורא כשאורים למישהו נכה שהוא זה שבחר בנכות שלו. אבל אחרי ההלם הראשוני הוא מבין שזה יכול לאפשר לו להפסיק לחשוב מי אשם במצב שלו, ולהתחיל לחשוב איך הוא מביא את הנשמה שלו להתפתחות וצמיחה דווקא מתוך המצב שלו. בשלב שלישי יכול להיות שיאיר לו אפילו כיצד דווקא המצב הקשה המסוים הזה הוא הדבר שהיה הכי נחוץ עבור תיקון נשמתו.
טוב, אני מקווה שלא חרגתי למחוזות מיסטיים מדי עבורך. לא טוב לך - תזרוק. אני לא מנסה לשכנע אלא רק להציע.
תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו
וכן בדוד הוא אומר "כי ממך הכל, ומידך נתנו לך"

בעניין: בלי ציפיות לפני 11 שנים, 1 חודש #37597

  • guni (אחד שלא יודע)
אני מקבל את הטענה שהכעס הוא אמצעי הגנה שאולי עבר זמנו. אני לא מעוניי להיפרד ממנו, כי רק עכשיו הבנתי את הכעס שלי עליו, ולמה הצירוף המצוי כאן "אבא טוב" עשה לי צרבת. כך שכרגע אני מעוניין להישאר עם התחושה הזאת.
ובאשר לטיעון שבחרתי את זה לפני שנולדתי - אין לי בעיה עקרונית עם טיעונים מיסטיים, אבל כרגע זה לא תורם לי בשום צורה, חוץ מלהגביר את התסכול (אה, אז אני יכול לבוא בטענות רק לעצמי). אז מוותר על הרעיון הזה. לא רלוונטי מבחינתי

בעניין: בלי ציפיות לפני 11 שנים, 1 חודש #37598

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
דוקטור. תודה. וואו. עכשיו אני מבין טוב יותר מדוע נפתח הפוסט הזה..
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: בלי ציפיות לפני 11 שנים, 1 חודש #37601

  • mi ani
  • רצף ניקיון נוכחי: 1568 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1618
בס"ד
גוני יקר!
שמח מאוד לראות אותך כאן
מאחל לך המון החלמה בהמשך הדרך
בנתיים בלי צפיות בכלל אבל כתבת דברי שיתוף מאוד מאוד מעניינים
בהצלחה רבה מכל הלב אוהב אותך
מיאני                                       
כי נפלתי קמתי! כי אשב בחושך ה' אור לי!
הסיפור שלי
forum.gye.org.il/index.php?PHPSESSID=a76822ede5e4cf190e1b2fdb3243da39&topic=1081.0

בעניין: בלי ציפיות לפני 11 שנים, 1 חודש #37602

גוני, אני מעתיק לך מסרון שקיבלתי אתמול מהמטפל שלי, כששאלתי אותו מה אני עושה עם התקף הכעס שעברתי אתמול -
"נוכח. מרגיש. לא מופעל. לא מפרש. רק חווה את הפיזיולוגיה של הכעס בלי להלביש עליו אמונות, עמדות, פרשנויות. גם: אני זה לא הכעס שלי, או אני זה לא 'גוני שכועס' אלא: אני זה אני, ואני חווה כעס."
ב"ה זה עזר לי קצת. אחר כך חבר מהתכנית עשה אתי צעד 4, ושם קיבלתי שחרור אמיתי, בחסד ה' לא מובן מאליו בכלל.

העניין הזה חוזר הרבה פעמים בתכנית. גם אני מפחד מאוד שייקחו ממני את הזהות שלי ויהפכו אותי לזומבי שממלמל ססמאות החלמה. יש פה חברים שיכולים להעיד על זה. אבל העבודה על הצעדים, אפילו המעט שאני עושה, מראה לי שההיפך הגמור הוא הנכון: כשאני בתאווה אני משועבד. לא רק לתאווה, אלא לכל פגמי האופי שלי. כשאני מקבל שחרור אני חופשי באמת - לחיות, להרגיש, לטעום, להתענג, לבכות, לצחוק, לחשוב. להיות בנאדם, חלק מהקהילה האנושית. אני מסוגל פתאום לעשות כל מיני דברים שתמיד חשבתי שלעולם לא אצליח. פתאום השמים הם הגבול. מאחל לך שתצליח להרפות, ותזכה לחוות חוויה דומה.
תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו
וכן בדוד הוא אומר "כי ממך הכל, ומידך נתנו לך"
זמן ליצירת דף: 0.53 שניות

Are you sure?

כן