היי גוני,
כבר הרבה זמן לא כתבתי פה,
אבל שתדע לך, בכל יום אני נכנס לפורום בשביל להתחבר לאווירה, ואחד הדברים שאני לא מוותר עליהם זה השרשור הזה שלך...
אתה סיפור, ה' ישמור אותך, ומרגש אותי, כמו אחרים, לראות את השינויים בגישה שלך.

אוהבים, אבל באמת.
תמשיך לכתוב!

שבת שלום.
אינאונימי

היי גוני היקר,

זה לא יאומן מה שמתרחש כאן!!! תראה לכמה אנשים ממש איכפת ממך!
לעניות דעתי, אתה פשוט מסמל את הבפנוכו של כולנו. כשאתה מסוכסך וכועס על אותו כח עליון שמתעלל בך, אז אולי ננסה לענות להסביר להרגיע, אבך עמור בפנים גם לנו יש את הכאבים הללו, רק שאין לנו אומץ לחשוף את זה. אבל כשדברים מתחילים לאט לאט להסתדר אצלך ואתה מוצא קצה חוט במערת החושך הזו, אנחנו גם שם איתך,מוצאים נחמה ואור יחד איתך.

אני מרשה לעצמי לדמיין כמה שנים קדימה, נכנס חבר חדש לפורום, קיפוד נושך בועט עצוב כאוב דאוב, מסכן... ואתה מרגיע אותו, מקרב אותו מחמם את ליבו, נותן מזור לנפשו. מנחם ונותן תקווה, כמו שרק אתה יודע...
המסלול שלך יחודי, כלום לא לחינם, תשאל את אסירות, הנסיון שלך הולך להצמיח פרח יפה במיוחד.

אני מתפלל לאלוקים שיתן לך את הכוחות להמשיך את המסע הקשה הזה, עד למקום שזה יהפך לך לנעים.

אוהב (אתה מאמין לי שאני אוהב אותך אם מצאתי את עצמי בסיפור שלך?)
שבת שלום אח יקר
הושיעה

ואוו. תודה רבה לכל המגיבים. ריגשתם אותי מאוד. במיוחד דורון שכרגיל מביא מעט מילים שמכילות עולם שלם, והושיעה נא שנתן לי רעיון לדמיין את עצמי בעוד כמה שלבים כמי שיכול לעזור לאחרים. זה שאני מוכן לדמיין את זה מעיד על איזו התקדמות.
אבל לא רק הם. כל מי שכתב שהוא מוצא את עצמו קצת בסיפור שלי גורם לי לגרש עוד קצת את הבדידות החונקת שההתמכרות כופה עליי כבר כל כך הרבה שנים. אני כמעט מוכן לומר שאני אוהב אתכם, אבל יכול להיות שדרוש לי עוד זמן כדי להתכוון לזה. חיממתם את לבי ונתתם לי קצת פרופורציות. שבת שלום שלווה ונקיה לכולם!

אתמול השתתפתי בברית שהתקיימה בשכונה שלי. לא מכיר את המשפחה, אבל הקיגל בסוף היה 8/7 בסולם הקיגלים שלי.
בטקס המוהל הזכיר לכולם שזמן הבכי של התינוק הוא נחשב סגולה לקבלת תפילות. אז ביקשתי כמה דברים. ביקשתי למצוא עבודה טובה יותר מהתפקיד שעליו הודיעו לי לא מזמן שהוא מסתיים בעוד חודשיים שלושה. ביקשתי שאשתי תרגיש טוב, בניגוד לתחושות לא נעימות שאופפות אותה לאחרונה. ביקשתי שלא ישכחו עוד ילדים באוטו. וביקשתי גם להתפייס איתו.
הרגשתי ממש טוב אחרי זה. אבל אחרי שבת היתה שוב נפילה.
מקווה שיהיה יותר טוב היום.
שבוע טוב לכולם!

מכל הסיפור הנפלא הזה
לא הבנתי את סולם הקיגל
האם 8 זה ציון הגבוה ביותר?
והאם הקיגל הזה זכה בשבע שמיניות?
עכשיו אני יודע מה להכין לך שתבוא לבקר

התכוונתי ציון 7 עד 8. 10 כמובן הוא הכי גבוה, וזה בתנאי שהקיגל לא רק עשוי היטב, אלא גם נאפה בתבנית עגולה, ומוגש בצורת חתיכת פיצה כזאת. עם מלפפון חמוץ משובח בצד. אני יכול לחסל חמישה שישיה כאלה כמו כלום, ואחרי זה להתלונן על הכבדות והכאב בטן....

עכשיו הבנתי -
היה לי פעם מורה
שהציון הגבוה ביותר שיכולת לקבל אצלו היה 8
ותמיד כל התלמידים החכמים היו כועסים
הוא היה מסביר את זה
ש 8 זה לתלמיד המצטיין
9 זה למורה
ו10 זה לאלוהים
חשבתי שגם אתה מדרג ככה

לימדתי כמה שנים.
השתדלתי מאוד להיות רחום וחנון בכל מה שקשור לציונים.
אני לא סובל מורים כאלה. נראה לי לא לעניין וסתם מכשיל ומתסכל.
קצת אולי כמו ההתמודדות הזאת 

דוח מצב להיום:
לא יודע למה, אבל פול נפילות. מחוסר תשומת לב, מעצלנות, מחוסר כניעה - לא יודע. אבל היום הזה ממש לא מוצלח בלשון המעטה. אני לא מתכוון לשלוף קוצים ולהיות מריר. כן תוהה ביני לבין עצמי מה לעשות בשלב הבא. ניסיתי תוך כדי אחת הנפילות למסןר את התאווה ולהיכנע. הצליח לכמה זמן. חזרתי אחרי עשרים דקות. מקווה שלא יגידו לי שכנראה לא נכנעתי באמת או שאני לא באמת רוצה את זה. כי אני פשוט לא מכיר שום צורה אחרת של התמודדות.
בהמשך לפוסט הקודם - האם רק אלוהים יכול לקבל 10 בהתמודדות הזאת? אני וכל להסתפק מקסימום בשמונה או שבע? או לדשדש לנצח סביב 4?

גלגלת אותי מצחוק עם הקוגל, אני צוחק והתינוק אפילו הצטרף אליי...

בקשר למצב שלך, אצלי אני מופתע בכל פעם לשמוע מהספונסר שלי במצבים של חולשה, שעכשיו אני צריך להתחבר לחוסר אונים שלי, לחולשה שלי לקבל את עצמי שאני לא יכול לבד. להסכים לחיות עם זה שאני לא גיבור החלמה.

דוקא הענין של 10 לאלוקים, עושה לי הרגשה טובה, לא עליך המלאכה לגמור, אני לא צריך ולא יכול לעשות 10, 'הוא' יכול ויעשה עבורי ועבורך.

המאמצים שלך ראויים להערכה, באמת. כשאני שמתי את המאמצים שלי על בסיס של חוסר אונים, וקבלת החוסר אונים שלי, וכשאני מבין שלא אני עושה את היום שלי נקי, אלא השי"ת ברחמיו (למרות שאני לא מבין בדיוק מה האינטרס שלו ביום הנקי שלי), דברים טובים קרו לי.

ביחס ישיר למה שהבנתי את זה, שאני לא עושה יום נקי, נשארתי נקי.

בהצלחה חבר

תודה על התגובה. אני שמח שגרמתי לך לצחוק. זה באמת עושה לי טוב.

היום ביליתי עם המשפחה כל היום, וככל הנראה גם מחר אעשה את זה. סיימתי את היום בתחושה שאין לי כוח אליהם. הגינה שניסיתי לטפח לא ממש מניבה תוצאות, אולי כי לא השקעתי בזה כמו שצריך. העבודה שלי הנוחה והקלה עומדת להסתיים אחרי שש שנים, ואני צריך למצוא אחרת תוך חודשיים. זה הזמן ששוב עולות לי המחשבות המייסרות למה לא הלכתי לכיוון של לימודים בעבודה מכניסה יותר בתחום הריאלי ולא ההומני שלמדתי. מרגיש כישלון, דיכאון וחוסר חשק להתמודד עם מציאות שגדולה עליי בכמה מידות.
ולא פונה אליו. כועס עליו, לא סומך עליו ולא מעוניין לסלוח לו על העוול שהוא גרם לי.
לילה טוב

לילה טוב חבר,

יש לי הרגשה שבסוף יימאס לך לכעוס עליו כ"כ הרבה, ופשוט תתפרץ אליו בגעגועים. זה קורה לי בכמה תחומים, למשל פחדים, פגמי אופי, וזה תהליך טוב. דגירה על המצב הלא רצוי הקיים, עד שנמאס ובאמת רוצים שינוי.

בהצלחה לך!

היי ג'וני יקירי
פעם ראשונה שאני קורא את השרשור שלך עברתי על רובו (בכל זאת השעה 3:30 לפנות בוקר אני כבר בקושי קורא...) והגעתי למסקנא שאני מכיר אותך ויודע מי אתה...
אתה אורן הקטן ההוא שקורא בטלפתיה את המחשבות של השני!!!!!
כן, אחרת מי עוד יכול לדעת מה עובר עלי כל יום ומה אני חושב ומה אני מרגיש... אפילו אשתי שנמצאת איתי כבר הרבה שנים והרבה שעות כל יום (יש שיאמרו יותר מדי....) לא יודעת את מה שאתה יודע עלי אז ברור שאתה אורן הקטן.... אפילו הגימטריה של אורן הקטן זה הגימטריה של ג'וני שזה השם כיסוי שלך .... (אם זה לא בדיוק יוצא אותו דבר זה כנראה שוב התופעות של השעה....)
בכל אופן למרות שפרסמת ברבים את כל מה שאני מרגיש וחש יום יום שעה שעה בלי לקבל אישור ממני לדברים, אני יוותר לך כי ככה גילתי שאני לא מטומטם ויש עוד אנשים שמרגישים כמוני.....
מקווה לקבל את מתנת הנקיון בתור מתנה כי לי אין דרך להשיג אותה באופן עצמאי.
אוהב אותך אח יקר

תודה על התגובה אחד.

לא שיפר את מצב הרוח השלילי שמלווה אותי בנאמנות כבר כמה ימים. לא חושב שיש משהו שיוכל לעזור לי כרגע. לא מאמין יותר בשום דבר

מבין אותך אחי