אני לא כועס או משהו, אבל כל פעם שתהיה לי טענה או כעס מישהו ישלוף מהערמה את האס  ויגיד שאני מתקפד, במקום להתייחס למה שאני מרגיש?

אח שלי זה הג'וקר... או הבּורְג...

תקרא לזה איך שאתה רוצה. זה לא ענה על הטענה שלי

לקרוא לזה איך שאני רוצה? זה איך שאתה רוצה! ו.. הפעם לא טענתי שנתקפדת... למרות שבמציאות לעיתים הצורה שאתה אומר את הדברים דוקרת. בנוסף סצנת רגשות המכור ובטויין בקשת כ"כ קוטבית ורחבה הולידו את משפט המחץ - "רגשות הן לא עובדות". כמה פעמים הרגשת רגע כך ושלאחריו (או רגעַיים) אחרת? לגמרי?

ולרגשות - ההחלטה שאינך בובה על חוט תוריד אותך ממנו?

אני מבין. והיות שאני לא יכול לרדת מהחוט, מה שאתה מציע זה שאני אחליט שאני שמח על כך שמישהו משחק בי ואכריח את עצמי לאהוב את הסיטואציה כי אין לי ברירה?

אני מבין אחרת
תחליט שזהו אתה כבר לא בובה על חוט
וברגע שהוא משחק עם החוטים
ושולח אותך למקום שאתה לא רוצה
תתנגד ואל תלך לשם
האמת אם יש זמן שאני מרגיש בובה על חוט
זה רק בזמן השימוש

guni כתב on 13 אוג' 2013 12:36:


לאסירות: לא הבנתי: מה שכתבתי קודם לא נחשב טענה או עובדה אלא רגש? זה לא ראוי להתיחסות או לתשובה?

ולדורון - כיוון חשיבה מעניין. אני אחשוב עלי קצת.

כן, זהו רגש. דבר לא השתנה בהתייחסות שלו כלפי, אלא שהיום אני חש שהפקיד מאיר פניו, וביום אחר כששמי רגשותי קודרים אני מרגיש שיחסו קריר. אני מכבד את רגשותיך ולתפיסתי הם ראויים לתשובה ולהתייחסות מכובדים, אולם בתחילת דרך, בבניית יסודות כשסדר היום ותפיסת העולם נעה מהקצה אל הקצה במהירות שכזו נראה שפשוט עדיף להצמד למשהו יציב יותר.

ולגבי הבובה על חוט. אני מעדיף להיות בובה על החוט שלו מאשר בובת סמרטוטים שלה. ולמרות שזה ישמע לך הזוי ומרוחק אכתוב זאת - ככל שחולף הזמן אני מבין שהבובה הזו היא הדבר האהוב ביותר עליו, והחטים מנעו ממני לא פעם מליפול.

אני לא מסוגל כרגע לתפוס את המציאות באופן שאתה מציג. משהו בפנים פשוט לא יכול לקבל את זה. מה אני עושה?
וחוץ מזה, יכול להיות שאתה אומר את זה רק כי התרגלת לחשוב כך בגלל התכנית, אבל זה רק אשליה?

הייתי מוכן למחוא לך כפיים ולהודות בתבוסה אחרי שהבאת את טיעון המחץ החביב כל כך על הכותבים כאן.
אין לי בעיה לומר שאני לא אלוהים, לא מושלם, חסר, ומועד לכישלונות.
יש לי בעיה גדולה מאוד עם סבל, נזק, צער, פגיעה או עוגמת נפש שנגרמים לי כתוצאה משגיאות, קפריזות או בכוונה ובמזיד של מישהו אחר בלי שלי תהיה שליטה על זה, ולא אכפת לי מי גרם את זה - בנאדם או אלוהים. 

אני רק אכתוב הערה לפי מה שאני מבין, וכל אחד כבודו במקומו לחלוק עלי.

הרי אני בין כך בובה על חוט, אם ארצה או אם לא,
אם הבובה על חוט הזאת תרצה כל הזמן את רצונות עצמה, אז מושך החוטים יתן לה ליפול.
אבל אם הבובה תבטל את רצונה מפני רצון המושך בחוטים, הוא ידאג לזה שהבובה לא תיפול.

זאת אומרת, כולנו בובה על חוטים, אם אנחנו מפנימים את זה, אנחנו יכולים להחלים, אם לא נפנים את זה, ונמשיך לחיות כאילו אנחנו המושכים בחוטים, נשאר מכורים.

באהבה

אוהב

או אחרת: אם הבובה תבטל את רצונה מפני הושך בחוטים, הוא ימשיך להתעלל בה. גם זו אפשרות שמשום מה לא נספרת כאן בכלל

אצלך המושך בחוטים נתפס אולי כבן אדם רשע, מופרע, מישהו שאוהב להתעלל באחרים - ומתעלל בהם.

לדעתי, המושך בחוטים הוא בן אדם נהדר, טוב לב, בן אדם אוהב, אבל דבר אחד מפריע לו, והוא:

הוא מחזיק אותך, הוא מתבונן כל שניה מה טוב בשבילך, הוא מאכיל אותך, והוא נותן לך אהבה. והוא בסך הכל רוצה שתידע שאת כל הדברים האלה זה לא 'אתה' שעושה, אלא הוא. הוא רוצה שתכיר במציאות האמיתית שאתה בובה על החוטים שלו. אם הוא רואה שאתה ממש לא מבין את זה, אז הוא נותן לך להבין מה זה להסתדר בכוחות עצמך, ותנסה לעמוד בכוחות עצמך מול התאווה.... (חסר אונים, אה...). אבל ברגע שתבין את זה שאתה בסך הכל בובה על החוטים שלו, אז למה שהוא יתעלל בך?, הוא הרי בן אדם נהדר, טוב לב, בן אדם שאוהב אותך, אבא שלך!!!

באהבה

אוהב

נשמע פשוט וקל. אני לא מסוגל לקבל את רעיון הזה כרגע

כלומר, התשובות יגיעו רק אחרי שאני אתבסס בשיטה הזאת ואהיה "יציב יותר"? אבל אז ממילא לא יהיו לי שאלות, בהנחה שאני אצליח לשכנע את עצמי שזה עובד. או שפשוט אני אצטרך להתעלם מהשאלות, וכדי להחריש אותן פשוט לצעוק את הסיסמאות בקול רם יותר?